הצטרפו אלינו
ברשתות החברתיות:

כל העולם נגדו: די לצביעות כלפי ג'וקוביץ'

בעולם הספורט כבר היו דמויות 'רעות', אבל נדמה שיש משהו חסר טעם בבוז כלפי נובאק ג'וקוביץ', במיוחד אחרי פרשת הגירוש מאוסטרליה. גם השונאים הגדולים יפנימו כי בקרוב, הסרבי ישים גם את פדרר ונדאל במקום צנוע יותר בהיסטוריה ויהפוך לגדול בכל הזמנים. איתי אנגל על הטניסאי הנערץ עליו

איתי אנגל  19.01.22 - 17:30

אני לא בעד התפיסה של נובאק ג'וקוביץ' לגבי חיסונים. הייתי שמח אם היה מתחסן. אבל בעולם הוחלט שיש אישורים גם עבור חריגים שלא חוסנו. והוא קיבל אישור כזה. האוסטרלים שמנהלים את הטורניר נתנו לו אותו. אבל באוסטרליה הזו יש בחירות בעוד כמה שבועות. וציבור המצביעים, שחווה מדיניות קשוחה של סגרים וחיסונים, זועם שישנם מתי מעט, בעיקר עשירים ומפורסמים, שפטורים מזה. זעם מוצדק לכל הדעות.
 
אז ראש ממשלת אוסטרליה, שמפגר בסקרים, החליט מסיבות פוליטיות ופופוליסטיות, לסגת ממדיניותו עד אותו רגע ולעשות דרמה גדולה בשדה התעופה. הרי רוה״מ הזה, אם היה מאמין בכך מלכתחילה, היה מתרה בג׳וקוביץ׳ לפני שהוא יצא לאוסטרליה, שאין לו מה להגיע.  אבל הוא רצה את הדרמה. הוא רצה שכל העולם ידבר על זה. וזה הצליח לו.

אבל כל זה כעת כבר לא מעניין. כי אף אחד לא באמת מעוניין לשמוע דעה שלא מתאימה לו. האנשים שמוקיעים את ג'וקוביץ', לעיתים בקללות ואיבה, ביניהם מגישי טלוויזיה באוסטרליה או בערוץ הזה, לא היו צריכים את אירועי אוסטרליה כדי להרגיש ככה. זה אצלם בדם. והאמת שגם אצלי זה בדם.
 
אני כאן כדי לכתוב על ג'וקוביץ' כאוהד, וכמו כל אוהד אני קורא לו 'נולה' ומחכה בסבלנות לרגע בו יהפוך לגדול ביותר בכל הזמנים. הכי קיוויתי שזה יקרה לפני ארבעה חודשים בגמר ה-US Open, שיעשה את זה על אדמת ארה"ב - המדינה שהפציצה את סרביה שלו והרגה חברים שלו. קרה משהו מוזר בגמר ההוא - נולה קיבל אהבה. קרה שם עוד דבר מוזר - הוא הובס והיה צל של עצמו.

באוסטרליה, אם היו נותנים לו להישאר ולהתחרות, היה כנראה היה סופג קריאות בוז ושנאה כפי שמעולם לא נשמעו בספורט האלגנטי הזה. אוסטרליה כמעט כולה הייתה נגדו. העולם היה נגדו. אלה תנאים בלתי אפשריים עבור כל ספורטאי אבל דווקא במקרה של נולה - לשחק מהעמדה שכל העולם נגדו - זה בסה"כ משהו שהוא מכיר, ואפילו משהו שיכול לחזק אותו.

אני יודע שאני פותח כאן עימות טעון ומלא אמוציות עם רוב העולם, אבל גם לאחר החוויות הקשות של ארה"ב ואוסטרליה, הרי מתישהו זה יקרה. נולה ישים את פדרר ונדאל (המעולים, אין להתכחש) במקום צנוע יותר בהיסטוריה, כזה שהם ראויים לו.

אף פעם לא יצא לי לאהוד קבוצה או ספורטאי אינדיבידואל שהיו ווינרים. תמיד בחרתי לא נכון. היום, פעם ראשונה שזה אולי קורה לי עם הספורטאי שאני הכי אוהב, וכמו לפני שנה ולפני חמש שנים, מדהים אותי להיווכח איך הפדררים של העולם, כל כך גמורים מזה. מנקודת מבטם, לא יכול להיות שמשהו בעולם יערער את העובדה שפדרר הוא הגדול בכל הזמנים. בכלל, כשהם מדברים עליו הם לא ממש מדברים. הם שרים. כי מבחינתם רוג'ר פדרר עצמו, במשחק שלו, הוא שיר מהלך.

גם אלה שכותבים בעברית לא מתאפקים ומרגישים צורך להכניס פה ושם את המילה sublime כדי לתאר אותו, כי התרגום בעברית - 'שמיימי' הוא לא שמיימי מספיק כדי לעשות עימו חסד. בכלל, השפה העברית דלה מכדי לתאר את ה'פנומן', divine והשיק והקלאס ברגע שרוג׳ר מהלך על המשטח. הם כן קיבלו באהבה את היריב האולטימטיבי לפדרר - את רפא 'השור ממאיורקה'. הוא אחד שהיה מותר לו לקרוא תיגר על הפנומן. כי היה דרוש קרב אדירים של שניים - "שני הענקים בכל הזמנים" - כדי להסעיר את העולם.

אז איך לפואטיקה הזו נכנס (סליחה, מעז להיכנס ולהפריע) אחד כמו ג׳וקוביץ׳?! כמה הוא לא sublime מבחינתם. איך כבר בראשית דרכו הוא עשה, בלי בושה, חיקויים מצחיקים של ענקי הטניס, וכמה סגנון המשחק שלו לא ראוי, ולפעמים גם ההתנהגות שלו, או איך שאבא שלו לפעמים מתנהל, ואיך הוא אירגן טורניר בסרביה בזמן קורונה, ובכלל מבחינתם סרביה זה הרעים, ואיך שהוא בטוח מפברק פציעות, או "מתכנן בדקדקנות איך לפגוע באוספי הכדורים"...

זה מעניין. כלפי ילדים רעים אחרים בספורט, כמו דייגו מרדונה לדוגמא, תמיד שמורה רומנטיקה בתיאור שלהם. "זה חלק מהיופי והייחוד של דייגו, הבהמיות שלו כבן אדם, הסמים, הקשרים עם המאפיה של נאפולי, ביניהם רוצחים, החופש לקלל כל תופעה וכל אדם, לירות על עיתונאי, להיכנס להתקפי טירוף..."

ואם זה בטניס עצמו, ג'ון מקנרו הילד הרע של הטניס, הם יגידו בחיוך ונוסטלגיה, איזה כיף של בן אדם, כמה צבע הוא הכניס למשחק ולחיינו. אפילו את איליה נסטסה שאני זוכר כילד כדמות הראשונה שהיתה ׳ילד רע׳ בטניס העולמי, אפילו על הדמות שלו הם יתרפקו. כל אקט שלו יתואר בהמון חן.

אבל ג׳וקוביץ׳ - וואו - כל אקט שלו זה הפרעה לשמיימי הפנומן משוויץ. פה אין תיאורים רומנטיים להתנהגות שלו אלא רק בוז כלפי חוסר טעם. הם כן יודו שהוא אתלט נדיר ושהכוח המנטלי שלו - זה פנומנלי, אבל על בסיס תכונות כאלה, בלי שמימיות וקלאס כפי שהם קבעו אותה, להגיע לטופ?

סרבי חצוף שאין בו פיוט. הוא מפריע למאבק החלומי בין פדרר ונדאל, הוא מפריע לדרמה הגדולה של ההתמודדות בין הפנומן משוויץ לשור ממאיורקה...בחיאת דינאק! ג'וקוביץ' שחקן טוב יותר מהם! וכבן אדם, כג'נטלמן, הוא טוב יותר ומעניין הרבה יותר.

יכול להיות שהאהבה שלי לנולה קשורה גם לאהבה הגדולה שלי למדינה ממנה הוא בא - סרביה. ולא פחות מסרביה שאותה הוא מייצג, למקום בו נטועים השורשים שלו - קוסובו.

ב 1999 תיעדתי את המלחמה במקום המוכה הזה וסיפרו לי על נער מקומי, שמשפחתו מהכפר זבצ'אן בקוסובו, ששואף להתחרות ברמה העולמית. אבל קיר החבטות שעליו התאמן - בהר קופאוניק שמשקיף על קוסובו - הופצץ בטילי שיוט של נאט"ו, והעיר בלגרד אליה הוא עבר - מופצצת בלי הבחנה על ידי מטוסים אמריקאים.

כאב לי להבין שהכישרון הזה כנראה כבר לא יגשים את עצמו. נולה עצמו סיפר איך כנער בן 12, שמפסיק אימון כדי לרוץ למקלט ובדרך רואה גופות של השכנים שלו, הוא התפוצץ מזעם ומהאבסורד של המתקפה הזו וצעק: ״מי האנשים האלה שמפציצים את המדינה שלי?!״ כמה שנים מאוחר יותר, כשהגיע לראשונה לשחק כמקצוען בארה"ב, אף פעם לא הפגין עוינות, לא דיבר על העבר, ורק פירגן לאמריקאים, לתרבות ולספורט שלהם. כפי שעשה בכל מקום. בכל תחרות.

אבל כמעט בכל טורניר, הקהל, ברובו המכריע, היה נגדו. גם את זה הוא קיבל כג'נטלמן. באחת הזכיות הראשונות שלו בגראנד סלאם, כשהתבקש לשאת דברי ניצחון בפני היציעים המאוכזבים, הוא חייך ואמר "אני יודע שלא רציתם שאני אנצח. אבל זה לא משנה לי. אני עדיין אוהב אתכם". האנטי כלפיו קשור גם לאנטי הבסיסי כלפי סרביה. לעיתים במשחקים שלו אפשר לראות ביציעים אוהדים מעטים של ג'וקוביץ' עם חולצות שעליהם כתוב Serbia against the world. כי מבחינתם כל העולם נגדם, והנה הוכחה נוספת.

נולה עצמו, עם כל עוצמתו המנטלית, אף פעם לא 'התרגל' לרעיון שהיציעים תמיד נגדו. הוא מספר כמה הוא זקוק לאהבת הקהל, כמה היא דוחפת אותו. ברגע אחד, כ"כ נוגע ללב, הוא סיפר שכשהוא משחק מול פדרר, וכל הקהל צועק 'רוג'ר! רוג'ר!" הוא עוצם את העיניים ומדמיין שהם צועקים "נולה! נולה!". באסה שספורטאי כזה נאלץ לדרוש בכוח אהבה שלא מגיעה אליו באופן טבעי.

והשבוע, כל סיכוי לאהבה או הבנה התרסק סופית באוסטרליה. בסרבית אומרים IDEMO - קדימה! ואני מקווה שבאמת יהיה לו את הכוח להתאושש מהמכה הזו. אני גם מקווה שבגראנד סלאם הבא הצרפתים יהיו ברורים וחד משמעיים לגבי מה מותר ומה אסור עבור מי שלא מחוסן. והלוואי שבנוסף לנולה, גם נדאל ופדרר יגיעו לטורניר הזה בריאים ושלמים. כדי להריע לטניסאי הגדול בכל הזמנים.