החזיר אותו אחורה. בימים אלו משודרת התוכנית ״המירוץ למיליון״ בערוץ 12, בה משתתפים שני כדורגלנים: טום שלח ואלמוג אוחיון. אחרי שכמעט והודחו בעקבות משימת ספסל העמידה, שלח סיפר על שעבר עליו וכיצד זה קשור לקריירה ככדורגלן שנגדעה.
כך הוא כתב בפוסט שעלה לרשתות החברתיות: ״ב-21.12.24 השתנו לי החיים. עוד אימון כדורגל רגיל, ובתנועה אחת וברגע אחד הברך שלי הלכה. קרעתי את הרצועה הצולבת ואת שני המיניסקוסים, פציעה שמסיימת קריירה. בשכיבה על הגב תוך שניה הבנתי שכל מה שהייתי מאז שאני ילד אולי נגמר שם על המגרש. כמה ימים של בכי ועצבות הובילו אותי להבין שזה לא סתם. שאלוהים סימן לי לעצור. ואולי לסגור פרק.
ואז, משום מקום, המרוץ למיליון. עוד ארבעה חודשים. שואלים אותי אתה בא? ואני שואל את עצמי איך אני אמור לרוץ למיליון כשאני בקושי מצליח להביא לעצמי כוס מים. המחשבה הזאת שאולי אני אקרוס כבר במשימה הראשונה ונודח גמרה אותי. אבל הרגשתי שכמו שאלוהים סימן לי אולי לסיים את הדרך על הדשא, הוא דאג לי לחוויה שתטשטש לי את הכאב על הכדורגל. עברתי ארבעה חודשים של שיקום. נלחמתי על כל צעד, פיזית ונפשית, רק כדי להגיע לטיסה. וידעתי שכשאני טס עם אלמוג החיוך יחזור.
סחבתי וסחבתי כל טיסה, כל בידוד, כל דקה פנויה בלי שאף אחד רואה, עושה עוד טיפול לעצמי, עוד קרח קטן, עוד חיזוק - רק שהרגל תתייצב ולא תבגוד. לראות את עומרי בלי רגל עזר לי עוד יותר להרגיש שאני יכול בלי ברך. ולא רוצה שום הקלה. והכל בתקווה גם שכשהמירוץ ייגמר, אני אוכל לחזור למגרש.
עד המשימה הזאת. שם הגוף כבר לא עמד בזה והרגשתי את הברך מתפרקת. והבנתי שאו שאני מתאפס, שם תחבושת ומנצח את הכאב, או שאנחנו פורשים שם ואני נותן לזה לנצח אותי ואותנו.
אני שמח שלא ויתרתי. אנחנו כזוג לא ויתרנו! הדבר הכי חזק שקיבלתי מהכדורגל זה המנטליות. כי בסוף, הכדורגל והמירוץ דומים לחיים בהמון רבדים, על המגרש למדתי בין היתר שאסור לוותר, והכל בראש שלנו! ואת הכלי הזה לקחתי למירוץ, ואקח איתי לכל החיים.