למרות שעלתה עם שני סדקים באפה ומסיכה מיוחדת, קפטנית אליצור רמלה, נעמה שפיר, תרמה שורה סטטיסטית נהדרת של 11 נקודות (שתי שלשות), 4 ריבאונדים, 2 אסיסטים, 2 חטיפות ו-100% מקו העונשין (3-3) ב-35 דקות בניצחון 71:79 על אשדוד.
"לנצח זה תמיד כיף", היא מספרת, "למרות שבסופו של דבר מדובר בעוד משחק ליגה והניצחון הזה שווה לעוד ניצחון ליגה, יש פה עניין של מסורת ורמלה נגד אשדוד זה משחקים שתמיד כיף לשחק ושהקהל מאד נכנס לעניין אז זה מוסיף קצת לאווירה ולשמחת הניצחון".
האם יש בניצחון הזה מסר לקראת השלבים המתקדמים של העונה?
"אני חושבת שזה בעיקר נותן לנו ביטחון שאנחנו בכיוון הנכון ושאנחנו יכולות להתמודד עם כל קבוצה בליגה וצריכות לכוון הכי גבוהה שאפשר. ובאמת, להחזיר את רמלה למקומות היפים שהייתה בשנים עבורו".
עד כמה היה לך קשה לשחק עם המסכה?
"נוראי. זה ממש לא נוח. אבל הנוחות פחות חשובה. זה מאד מגביל בראייה, זה לא אידיאלי ומקשה, אבל זה המצב ואיתו צריך להתמודד. ניסיתי להוציא את המקסימום ואני חושבת שנהנינו ממשחק שהרבה שחקניות שלנו תרמו ברגעים שונים. אז כשיכולתי זו הייתי אני, אבל בשלבים ארוכים של המשחק אלה היו שחקניות אחרות, בהן שלוש הזרות שלנו וגם דזרי פדר ו-נועה גנור, כך שנהנו מתרומה של הרבה שחקניות".
מתי את מורידה את המסכה?
"אני לא יודעת. אני צריכה לראות איך האף מחלים. כרגע הוא מאוד רגיש וכל מכה עלולה לייצור נזק חמור יותר ומזה אני מנסה להימנע".
איך זה להתאמן ולשתף פעולה עם אלי רבי?
"אני מאד נהנית מאלי. קודם כל הוא בנאדם טוב, שכיף לעבוד איתו. יש לו את הניסיון והוא יודע מה הוא רוצה. יש לו אפס אגו ובעיקר אני מרגישה שיש בינינו שיתוף פעולה מלא. אני מרגישה בנוח להגיד לו כל מה שאני חושבת והוא נותן את המקום לשתף ולהתייעץ".