שחקן העונה: וולדן הפך לסחורה החמה בליגה

ההפיכה לצל של הכוכבים אשתקד, החברות שנרקמה בדרך לבית חולים והמספרים שצמחו פלאים אחרי פציעת וואייט. בעוד בעונה שעברה, וולדן תפס את משבצת השחקן המשלים, העונה הוא הפך ל-MVP של חולון וכנראה גם של הליגה כולה. הסיפור מאחורי השינוי הגדול

עמרי מנהיים
עמרי מנהיים  11.02.19 - 16:22
תחילת כתבה

העונה שעברה היתה הצלחה גדולה עבור הפועל חולון. גביע, גמר פיינל פור, השתתפות באירופה אחרי הרבה שנים, קבוצה אטרקטיבית. וכנגזרת ישירה מכך, לשחקנים שהיו אחראים עליה היה לא מעט ביקוש בקיץ וחלק מהם אכן הלכו לחוזים גדולים - כמו ג'ו אלכסנדר, ג'ורדן המילטון וטו הולוואי.

  • הערב ב-21:00, ישיר ב-5SPORT: חולון מול י-ם בחצי גמר הגביע

גלן רייס, אם לא התקרית ההיא, כבר היה "חתום על חוזה של חצי מיליון דולר לפחות", על פי אנשי חולוניה, כשגם תמיר בלאט וטיישון תומאס עוררו עניין וחתמו בירושלים. רק לקורי וולדן, למען האמת, לא היה יותר מדי שוק או ביקוש. הוא הרי נתן עונה סבירה ותו לא, עם שתי פציעות משמעותיות והרבה סימני שאלה שריחפו סביבו. אלא שאותם סימני שאלה התחלפו בינתיים בסימני קריאה, שהפתיעו אפילו את אנשי חולון.

קורי וולדן של העונה הנוכחית דומה לקורי וולדן של העונה שעברה רק בשם. אפילו התסרוקת שונה. כי אחרי עונה שבה היה בצל של רייס ושל המילטון ושל אלכסנדר ושל פניני ושל הולוואי ושל בלאט ושל מי לא בעצם - עד עכשיו הוא נראה כמו המועמד המוביל לתואר ה-MVP של הליגה. "אני לא רוצה להגיד שידעתי בדיוק שזה מה שיהיה, אבל אני אהבתי אותו מהרגע הראשון", אומר דן שמיר. "הוא מהזן שאני מאוד מתחבר אליו. הוא שחקן מאוד לא אנוכי ומאוד עקבי בכל מה שהוא עושה, הוא אחד השחקנים שהכי אהבתי לאמן בקריירה שלי".

מרגיש בבית
בעונה שעברה, כאמור, היו לא מעט אלפא דוגס בסגול-צהוב כך שוולדן נכנס היטב למשבצת ה"שחקן המשלים" הקלאסי, זה שעושה הגנה וקולע מדי פעם. "האמנתי כל הזמן שהוא יכול להיות יותר משמעותי עבורנו", מוסיף שמיר. "ידענו שיש לו קליעה טובה והוא פשוט צריך את הבטחון לזרוק". בחולון מספרים שאפילו בעונה שעברה, עם כל הארטילריה ההתקפית שהיתה בקבוצה - וולדן היה הקלע הטוב ביותר באימונים, שבכל "תחרות" קליעה באימונים הוא היה מנצח.

מועדון גם מעידים שהגארד בן ה-26 חזר "בשל" בהרבה בקיץ הזה. זו הרי העונה השניה וכבר אין קשיי התאקלמות. תוסיפו לכך את זה שוולדן יודע כמה שמיר מעריך אותו מקצועית ושבהתאם לסגל שנבנה סביבו, הוא לפתע הפך לאחת האופציות הראשונות בכל התקפה. כל אלו ביחד נסכו בו את הבטחון שהוא צריך היה לקבל - ולראיה מ-10.5 נקודות למשחק בליגה בעונה שעברה, הוא קפץ ל-16.7, כשהוא משחק בסך הכל דקה וחצי יותר בממוצע למשחק.

את הרוח הגבית וולדן מקבל גם מהסביבה. הוא מרגיש את האהבה מהקהל ואף הפך לבן בית במשפחתו של שלמה אייזיק. חותנו של הבעלים, יהב מויאל, הוא אחד מחבריו הטובים ביותר. "הוא מגיע אלינו לקידוש בכל ערב שישי, ואפילו אם אני לא נמצא - הוא פשוט מגיע", מעיד מויאל.

החיבור ביניהם התחיל באופן פרדוסקלי דווקא בנסיבות פחות נעימות. לפני היציאה לליטא בעונה שעברה (למשחק מול יובנטוס), ממש כאשר הקבוצה עושה את הבורדינג לטיסה, וולדן חש כאבים בחזה. הרופא אסר עליו לעלות על הטיסה וקבע כי הוא חייב לגשת לבית החולים. העניין שכל אנשי המועדון על המטוס שאמור להמריא, ויהב נקרא לדגל כדי ללוות את קורי לביה"ח אסף הרופא. "זה היה יום ארוך של 12 שעות, אבל מאותו יום ממש התחברנו", ומסביר על הקשר המיוחד: "לא רציתי שהוא יישאר לבד. הלכתי איתו למסעדות, דיברתי איתו כל הזמן ואפילו הכרתי לו את החברים שלי".

סיפור החברות של וולדן עם יהב, שנשוי לבתו הצעירה של אייזיק ומגיע כמעט לכל המשחקים של חולון, חשוב לאו דווקא בגלל ההקשר המשפחתי. הרבה שחקנים זרים, בטח בעונה הראשונה, עלולים למצוא את עצמם די בודדים במדינה זרה ותמיד טוב שיש כתף להישען עליה. מויאל מספר: "כשהוא נפצע בעונה שעברה היו לו תקופות קשות, אז ניסיתי לעודד אותו כמה שאפשר, כולנו ליווינו אותו בכל מה שצריך".

"פשוט תזרוק"
נחזור לקיץ האחרון. לוולדן כאמור לא היו יותר מדי הצעות ובשל ההערכה ההדדית הרבה בינו לבין שמיר - הוא חזר לעונה שניה, באותו שכר בדיוק (כ-120 דולר). "עוד באמצע העונה שעברה אמרתי לו שאני רוצה שהוא יחתום לעונה נוספת", מגלה שמיר. "הוא אחד כזה שצריך את הזמן למצוא את עצמו וזה יהיה לו טוב מאוד להמשיך בסביבה מוכרת ובנקודת פתיחה טובה יותר".

בניגוד שלמה היה בחולון ב-2017/18, הסגל של 2018/19 הורכב עם פורוורדים דומיננטיים וקו אחורי דליל יחסית. "הוא אחד שתמיד רוצה להשתלב ואני אמרתי לו שהוא צריך לחשוב על עצמו כעל שחקן הרבה יותר דומיננטי", מוסיף שמיר. ואכן וולדן אמור היה להיות חתיכה יותר הכרחית בפאזל, אם כי בפתיחת העונה חזרה ועלתה חדשות לבקרים האפשרות לצרף גארד נוסף, לצד וולדן וקאליף וואייט, שהיה היוצר המרכזי בשלבים הראשוניים העונה.

וולדן סיפק מספר משחקים פחות טובים, בליגה ובאירופה, והרחשים התגברו - כשגם בתוך המועדון פיקפקו ביכולת שלו להפוך לשחקן שיכול להוביל קבוצה בעלת שאיפות בשלוש מסגרות שונות. "הוא באמת פתח את העונה לא כל כך טוב", אומר יהב מויאל. "אז אני זוכר שבאחת השיחות שהיו לנו, אמרתי לו 'פשוט תזרוק, גם אם תיכנס לך זריקה אחת מעשר'. והוא מיישם את זה".

(פחות) טובים השניים
לפעמים כדי להצליח בגדול, בכל תחום שהוא, לא מספיקים רק כשרון או עבודה קשה - צריך גם קצת מזל, להיות במקום הנכון בזמן הנכון. בגמר ליגת האלופות - לא זה של פיב"א - בעונת 2001/02, בשער של ריאל מדריד הגלקטית מול לברקוזן פתח ססאר, שבמצב של 1:2 נפצע בדקה ה-68. איקר קסיאס, שדווקא באותה עונה התנדנד בין ההרכב לספסל, הוקפץ לדשא - וסיפק הצגה ענקית, שהגיעה לשיאה עם שתי הצלות בדקות הסיום מול דימיטאר ברבאטוב הצעיר. מאז אותו ערב בגלזגו, ועד שהגיע מאמן לא כל כך מיוחד עשור לאחר מכן, אי אפשר היה להזיז את סאן איקר מהשער בברנבאו גם עם דחפור D9.

זה לא שאפשר להשוות את וולדן לקסיאס, בכל זאת - אלוף עולם, אלוף אירופה, אלוף ספרד - אבל גם הרכז של חולון ידע להיכנס היטב למשבצת, כאשר התפנתה לו אחת כזו. אפשר לומר שההתפוצצות של קורי הגיעה לשיאה מאז שקאליף נפצע. משחקו האחרון, בינתיים, של וואייט היה בסוף דצמבר - ומה אתם יודעים, וולדן קיבל את תואר מצטיין חודש ינואר. אבל זה לא רק זה. מאז שקאליף לא באיזור, וולדן פורח ומספק את מספריו הטובים בקריירה. באמצעות מערכת הסטטיסטיקה המתקדמת של INSTAT ניתחנו את הנתונים, והם לא פחות ממדהימים.

וולדן שיחק העונה 12 משחקים ללא קאליף ו-15 לצידו, בליגה בגביע ובאירופה. המאזן של חולון: 3:9 עם וולדן לבד, 5:9 עם שניהם יחד. אלא שהנתונים האישיים שלו עלו בצורה דרסטית: 18.3 נקודות מול 12.1, 5.8 אסיסטים לעומת 3.6 ו-5.3 ריבאונדים מול 3.1 עם וואייט לצידו. הוא כמובן גם משחק יותר - 33 דקות בממוצע מול 29.

מה שיותר מדהים היא העליה החדה ביעילות האישית: במשחקים ללא קאליף, וולדן מעמיד מדד ממוצע של 96.4 ביעילות ההתקפית מול מדד 85 ביעילות ההגנתית, מה שאומר שמדד היעילות המשוקלל (נט רייטינג - ההפרש בין יעילות התקפית להגנתית) הוא 11.4. עם קאליף? שמיים וארץ. יעילות התקפית 92.2, הגנתית 90.4 ומשוקללת 1.9, הפרש עצום של 10 (!) נקודות מדד.

גם על הקבוצה כולה, כמובן, זה משפיע מאוד: במשחקים של וולדן ללא וואייט, הוא מציג ממוצע של 6.6+ בדקות שלו במשחק. עם קאליף, וולדן עומד על מדד פלוס/מינוס שלילי של 1.1-. "מאז שקאליף נפצע הוא הבין שהמפתחות אצלו", אמרו בחולון. "הוא קיבל את ההזדמנות ולקח אותה בשתי ידיים".

האקזיט הבא?
ובמפתחות האלה הוא צריך להשתמש כבר מול ירושלים בחצי הגמר. בעונה שעברה, וולדן לא שיחק בגמר הגביע וגם בגמר הפיינל פור בשל פציעות שונות, והפעם הוא לא רק אמור לשחק - אלא גם להיות השחקן שעל כתפיו מונחות לא מעט ציפיות. "בחודש האחרון הוא באמת עושה יותר, לוקח יותר בעצמו ובאמת מרגיש שהוא יכול", אומר שמיר.

בקיץ הקרוב - בניגוד לזה הקודם - לוולדן אמור להיות הרבה יותר ביקוש ולחולון יהיה קשה מאוד להשאיר אותו לעונה שלישית. צריך להגיד שבשנים האחרונות, רוב ה"אקזיטים" של חולון לצמרת של אירופה היו בעמדה מספר 3 - וויל קלייברן, טוני קרוקר, ג'יימס בל וגלן רייס (שיכול היה להיות אקזיט), או בעמדות הפנים סטייל בראיינט דאנסטון. על פי הנוסחה הזו, דקוואן ג'ונס אמור היה להיות הדבר הבא, אבל דווקא וולדן הפתיע את כולם וכרגע נראה כמו שחקן שהגרף שלו בשיפוע חד למעלה. אם הוא יביא גביע (לפחות), בחולון ייתנו לו את ברכת הדרך מעכשיו.

הדפס