$(document).ready(function () { setTimeout(function () { $('#Haim_L').remove(); }, 2500); // Remove the element after 3000 milliseconds (3 seconds), you can adjust this value as needed });
הצטרפו אלינו
ברשתות החברתיות:

מה שהם שווים: השינוי שגודס הביא לראשל"צ

הפוטנציאל הענק סוף סוף ממומש. המספרים שמראים את ההבדל

עמרי מנהיים
עמרי מנהיים  11.02.19 - 13:27

אדם שהיה מתנתק מתקשורת ביום שבו מכבי ראשון לציון זכתה בגביע ווינר - וחוזר לעניינים דווקא היום - בוודאי לא היה מופתע לראות את אותה מכבי ראשון לציון גם בחצי גמר גביע המדינה.

  • הערב ב-18:30, ישיר ב-5SPORT: ראשל"צ והפועל ת"א בחצי גמר הגביע

אלא שלמען האמת, מדובר אמנם באותה קבוצה, אבל זו ממש לא אותה מכבי ראשון לציון של גביע ווינר. ההגעה של גיא גודס במקומו של צביקה שרף עירבבה מחדש את הקלפים במועדון הכתום, ופתאום הקבוצה המבטיחה שנבנתה שם בקיץ נראית סוף סוף כמו שלם שגדול מסך חלקיו, בדיוק כמו שקבוצה מצליחה צריכה לרצות להיות.

ואין כמו מספרים כדי להמחיש בצורה הטובה ביותר עד כמה שונה, אם תרצו - טובה יותר, ראשון של גודס מזו של שרף. באמצעות מערכת הסטטיסטיקה המתקדמת INSTAT, ערכנו השוואה בין משחקי הליגה והגביע שניהלו שני המאמנים. שבעה כאלו היו לשרף היו עד שפוטר, גודס ניהל עשרה. המאזנים לבד יכולים לספר את הסיפור: שרף סיים את הקדנציה ב-5:2, גודס עומד כעת על 3:7.

ההבדל הגדול הוא בהתקפה. בעוד שתחת שרף, קלעה ראשון לציון 74.7 נקודות בממוצע למשחק, תחת גודס ההתקפה ניפקה 83.3 נקודות לערב, כאשר גם אחוזי הקליעה מהשדה שודרגו מ-41.9% ל-44.1%. שדרוג קטן אמנם, אבל משמעותי.

ייתכן שהשיפור ההתקפי מגיע מכך שראשון של גודס רצה יותר, גם בשל העובדה שהוא נהנה מכך שיש לו רכז ששולט בקצב המשחק ברמתו של אלכס המילטון. לכן, זה לא מפתיע לגלות שאצל גודס, ראשל"צ משחקת בממוצע 96 פוזשנים במשחק, בעוד שאצל שרף 88.9. אם נכנסים יותר לעובי הקורה בעניין הזה, הרי שאצל המאמן החדש הקבוצה לוקחת 12.4 זריקות במתפרצות והתקפות מעבר, בעוד שאצל שרף 10.6 - ומייצרת 2.5 נקודות יותר למשחק בשל כך רק במתפרצות.

למרות שכמות הפוזשנים גבוהה יותר - ראשון לציון מאבדת פחות כדורים מאז חילופי המאמנים: 13.8 מול 14.3. הבדל משמעותי יותר אפשר לגלות בקטגוריית החטיפות - 10 כאלו מאז שהגיע גודס, לעומת 6.9 בקדנציה של שרף. אצל גודס היא גם סוחטת יותר עבירות 22.7 למשחק מול 19.1, והנתון הזה מוביל אותנו לבעיה הכי גדולה של ראשון לציון, ללא כל קשר לזהות המאמן.

החבורה מעיר היין מעמידה מספרים העונה מספרים איומים עד כה מקו העונשין: 64.4% בלבד, ששמים אותה במקום האחרון בליגה, כשאיתי שגב, דיימון סימפסון ודשון סטיבנס קולעים בפחות מ-50% כשהם מגיעים לקו. פרט לאדם אריאל, שהגיע עד כה העונה רק חמש פעמים לעונשין (וקלע את כולן) ועמית עבו (2 מ-2 עונתי), אף מהשחקנים בסגל לא קולע ביותר מ-80%, כשאיגור קולשוב מוביל את הקבוצה עם 78.3%.

את השינוי שהנחיל גודס, אם כן, קל מאוד לזהות ברמה הקבוצתית, אבל קבוצה מורכבת מבודדים. וגם ברמה הפרסונלית, יש שחקנים שקפצו קדימה תחת גודס. אדם אריאל לדוגמה. בעידן שרף, הפורוורד של נבחרת ישראל קלע בסך הכל 3.1 נקודות למשחק ב-23% מהשדה ו-24% לשלוש, בעוד שאצל גודס הוא קפץ ל-6.3 נקודות ב-42% מהשדה ו-39% מחוץ לקשת. היעילות המשוקללת שלו בתקופת שרף היתה 24.8-, נתון נמוך במיוחד, בעוד שאצל גודס הוא חצה קו האפס מהכיוון הנכון עם יעילות של 1.1.

גם קמרון לונג, הסמן הימני של המשבר בין שרף לשחקנים, חזר לעצמו שגודס לקח את המושכות - 16.1 נקודות לעומת 12.2, באחוזים טובים יותר מהשדה: 38% מול 33%. אחת הבעיות של לונג עם שרף היתה שלתפיסתו, הוא שיחק דקות רבות מדי כרכז של הקבוצה. ומאז שבא גודס, וגם המילטון, יחס האסיסטים-איבודים שלו השתפר: 1.7 אסיסטים על כל איבוד תחת גודס, 1.1 כאלה אצל צביקה. עוד נתון מעניין, שמעיד על פחות-קבוצתיות, היא העובדה שאצל שרף לונג ביצע 2.7 מהלכי בידוד בממוצע למשחק. אצל גודס - 1.7. גם לונג, בדומה לאריאל, קפץ מהמינוס לפלוס בקטגוריית היעילות המשוקללת - מ-8.4- אצל שרף ל-5.8 אצל גודס.

ומה עם עוז בלייזר? הוא דווקא קולע פחות מאז חילופי המאמנים (10.3 מול 5.9), אבל השדרוג אצל מגיע דווקא בצד השני הפרקט: בדקות שלו תחת גודס, היריבות קלעו בממוצע למשחק 41 נקודות. אצל שרף 51.4, בעוד שגם מדד הפלוס/מינוס הכללי שלו השתפר 1.5- מול 6.6-. תוסיפו לאלו את העובדה שאיגור קולשוב פחות "מכריח" זריקות ועלה באחוזים מהשדה (42% מול 37%), את ההתעוררות והחזרה מפציעה של נמרוד טישמן, כמו גם את החיזוק בדמות המילטון ודיימון סימפסון שמהווים שדרוג משמעותי בהשוואה למרקיס רייס ודייויד וויבר.

לגודס, אם כן, חלק חשוב בכל אחת מהנקודות שבהן נגענו. בראשון לציון מעידים כי מהרגע שהוא בא, הפחית את עומס האימונים וידע לדבר לשחקנים ב"שפה שלהם" - השיפור היה עניין של זמן. זה לא סוד שמהרגע הראשון, אפשר היה שהפוטנציאל קיים במכבי ראשון, שבנתה סגל שמבוסס קודם כל על ישראלים בכירים. אין ספק שבמבחן התוצאה וגם במבחן הזמן, חילופי המאמנים בעיר היין הם הצלחה גדולה. גביע, תואר שבו הקבוצה הזו מעולם לא זכתה, יהפוך את זה להצלחה היסטורית.