העשור האחרון של מכבי תל אביב התחיל עם שבע זכיות רצופות בגביע המדינה, אבל בשנתיים האחרונות התואר שהיה שלה 44 פעמים בעבר נלקח ממנה. הערב (ראשון), עם תשעה ניצחונות רצופים בתיק הגב, הצהובים פתחו את המסע להשבת הגביע להיכל ועשו זאת בסטייל, עם מחצית שנייה במעמד צד אחד, 76:97 דורסני על הפועל אילת וכרטיס לרבע גמר גביע המדינה.
מכבי ת"א יצאה לאילת בכושר שיא. לא רק לעונה הנוכחית, אלא בכלל בשנים האחרונות. חמישה ניצחונות יורוליג רצופים ומאזן ליגה מושלם הם רק התוצר הסופי לכך, אבל היכולת המרשימה מעידה על כך יותר מכל. מן העבר השני, גם אילת הגיעה בכושר לא רע בכלל, אבל גם אריק אלפסי ידע שזה משחק ילדים לעומת מה שציפה לו הערב באולם בגין, ואם לא, אז הוא למד את זה על בשרו מאוחר יותר.
ספרופולוס. ממשיך לדרוס בזירה המקומית (עודד קרני)
אלפסי. יחפש ניצחונות מול יריבה בגודל שלו (עודד קרני)
מכבי ת"א יצאה לאילת בכושר שיא. לא רק לעונה הנוכחית, אלא בכלל בשנים האחרונות. חמישה ניצחונות יורוליג רצופים ומאזן ליגה מושלם הם רק התוצר הסופי לכך, אבל היכולת המרשימה מעידה על כך יותר מכל. מן העבר השני, גם אילת הגיעה בכושר לא רע בכלל, אבל גם אריק אלפסי ידע שזה משחק ילדים לעומת מה שציפה לו הערב באולם בגין, ואם לא, אז הוא למד את זה על בשרו מאוחר יותר.
ללא עמרי כספי, שנעדר בשל רגישות בברך, הצהובים פתחו את המשחק בסערה ונראה היה שזה הולך לכיוון ערב חד צדדי. נייט וולטרס הגיע לטבעת מתי שרק רצה, אות'לו האנטר עלה מהספסל ועשה לדרומיים צרות מתחת לסלים והצהובים פלירטטו עם יתרון דו ספרתי. אבל לאחר שיצאו מההלם, ובעזרתו של יונתן שולדבראנד הבלתי נגמר, אילת הוכיחה שלא הגיעה לשמש כתפאורה וחזרה לעניניים מהר מהצפוי.
למעשה, האילתים היו עדיפים בלא מעט אספקטים של המשחק: הם שלטו בריבאונד ההתקפה באופן מוחלט (1/8), הגבילו את מכבי לאחוזים נוראיים מחוץ לקשת (18%) והשד לפתע לא נראה נורא כל כך. אבל למחצית השנייה עלו שתי קבוצות שונות לחלוטין. החבורה של אריק אלפסי עוד הצליחה לתת פייט בדקות הראשונות של הרבע השלישי, אבל האורחת, שקלעה 2/11 מחוץ לקשת במחצית הראשונה, הוסיפה עוד שמונה שלשות במחצית השנייה מתוך 13 ניסיונות.
אבל זה לא היה הכל. כחלק מתכנית חלוקת הכוחות של ספרופולוס, דני אבדיה וג'ייק כהן קיבלו את הבמה והחזירו ובענק. הראשון, שמעמדו פחת לאחרונה, עשה הכל על המגרש: חילק אסיסטים (7), קלע במאזן דו ספרתי (12) והרים את הרמה בצד ההגנתי - בדרך למדד הגבוה על הפרקט (21). השני היה יצרן הנקודות העיקרי של הצהובים במחצית השנייה והגיע ל-15 נקודות ב-80% מהשדה, ואת זה אילת כבר לא הצליחה לעצור.
השגת הכרטיס לרבע גמר הגביע הוא רק תחילתו של שבועיים קשים במיוחד שעומדים בפני הצהובים. ביום חמישי הקרוב הם ינסו להמשיך את המומנטום מול באסקוניה בחוץ, כשבהמשך מצפות לה גם מילאנו וברצלונה בשבוע הבא. בזירה המקומית יצאו הצהובים לאשדוד, שם ייפגשו את מכבי אשדוד המקומית בשבת. מנגד, לאילת יש את כל השבוע לאסוף את השברים, כשבראשון היא תצא לנס ציונה במסגרת הליגה.
ווילבקין. ערב שקט ומוצלח (עודד קרני)
אבדיה. קיבל את הבמה ולא שכח להחזיר (עודד קרני)
בן שימול. ערב שלא ירצה לזכור (עודד קרני)
מהלך המשחק
המסע להשבת התואר החל טוב עבור הצהובים, שפתחו את ההתמודדות עם ריצת 0:7, אך אילת הגיבה ואיזנה את התוצאה מהר. מכבי המשיכה להכתיב את הקצב ופתחה פער שוב, כשנייט וולטרס מנצח על הקהלה, אך אריק אלפסי הזעיק את יונתן שולדבראנד מהספסל וזה החזיר לו עם חמש נקודות שקבעו 17:23 בסיום הרבע הראשון.
לרבע השני הדרומיים עלו חדים הרבה יותר ובעזרת יכולת הגנתית גבוהה של טרל, לצד אחוזים גבוהים של שולדבראנד, הם הצליחו לקזז בהפרש. ספרופולוס זרק את האנטר לפרקט וזה עשה ככל העולה על רוחו מתחת לסלים, כשגם טיילר דורסי הצטרף לחגיגה ודאג לשמור את מכבי ביתרון 35:40 בהפסקה.
המגמה נמשכה גם בתחילת הרבע השלישי, כשאילת נהנתה מתצוגת חסימות של אריק תומפסון והצליחה להוריד את ההפרש עד ל-2 בלבד. בצד השני, ספרופולוס הזעיק מיד פסק זמן והקבוצה שלו חזרה ממנו כמו מלוע של תותח ועלתה לראשונה ליתרון דו ספרתי, כאשר האנטר וכהן מובילים ריצת 1:9, בדרך ל-52:63 צהוב לקראת הרבע המכריע.
לאחר הבריחה בסיום הרבע השלישי, הרבע המכריע היה ברובו גארבג' טיים. האנטר המשיך לעשות לאילתים צרות מתחת לסלים ודני אבדיה הצטרף לחגיגה, שיפר את עמודת הסטטיסטיקה שלו ודאג להגדיל את ההפרש, בדרך ל-76:97 בסיום.
זוסמן. ערב סולידי של הכישרון הצעיר (עודד קרני)
שחקני אילת. חוזרים להתרכז בליגה (עודד קרני)