$(document).ready(function () { setTimeout(function () { $('#Haim_L').remove(); }, 2500); // Remove the element after 3000 milliseconds (3 seconds), you can adjust this value as needed });
הצטרפו אלינו
ברשתות החברתיות:

אני אנווט: אלכסנדר דז'יקיץ' בנה את הפועל ירושלים בצלמו

הרכיב סגל ללא סופרסטארים, לא מפחד לספסל את אחד השחקנים היקרים, שולט גם במסיבות העיתונאים ובפעילויות הקהילתיות, ולא מודאג מהמאזן בליגה. על הכוכב האמיתי בבירה

עמרי מנהיים
עמרי מנהיים  15.01.23 - 14:10

הכוכבים הכי גדולים בקבוצות כדורסל הם בדרך כלל, באופן טבעי, השחקנים. הם אלו שמנצחים (או מפסידים), הם המרכז של ההצגה, הם אלו שהאוהדים קונים כרטיס בשבילם. העניין הוא שבהפועל ירושלים של עונת 22/23, שנבנתה בהחלטה מודעת בקיץ ללא סופרסטארים בקנה מידה ישראלי כמו ליאור אליהו או דונטה סמית', הכוכב בכלל נמצא בכלל על הקווים: גם אם ממש מתאמצים, אי אפשר להתעלם מאלכסנדר דז'יקיץ'.

"הבאנו את המאמן הכי טוב בליגה, אני בטוח בזה", אמר הבעלים אייל חומסקי כבר במסיבת העיתונאים הראשונה להצגת דז'יקיץ'. וזה לא היה מס שפתיים או מתן גיבוי ללא כיסוי - חומסקי והפועל ירושלים אכן מאמינים בזה. "השליטה של דז'יקיץ' בקבוצה אבסולוטית", מעידים בירושלים. "הוא מסוג המאמנים שרוצים לדעת הכל מהכל, על כל מה שקורה במועדון".

חדי העין בוודאי ישימו לב שהעונה, בניגוד לשנים עברו, אין מסיבות עיתונאים לפני משחקים של הפועל ירושלים בליגת האלופות של פיב"א. זו לא גזירת גורל או התעלמות תקשורתית מהקבוצה מהבירה, זו החלטה של דז'יקיץ' - שרוצה לייצר אווירה סטרילית ככל הניתן ביום שלפני המשחק - ולכן מסיבות העיתונאים, לפחות העונה, לא מתקיימות.

הסיפור הזה מתמצת בצורה כזו או אחרת איך עובדים הדברים העונה בהפועל ירושלים: חומסקי קיבל החלטה בקיץ לתת את המושכות לדז'יקיץ', ביקש שהמערכת תתיישר לפי הבקשות והרצונות שלו. אבל כאמור, לא מדובר רק במסיבות עיתונאים: המאמן הסרבי רוצה לדעת הכל - מגדול עד קטן - על כל פעילויות קהילתית, על כל פעילות מול התקשורת ועל כל שיתופי הפעולה עם מחלקת הנוער. "הוא פשוט לא אוהב להיות מופתע", הסבירו בירושלים.

"הכל אצלו מחושב, אין מקריות"
עוד כשהפועל ירושלים חיפשה מאמן בקיץ ולפני שדז'יקיץ' חתם - כמות לא מבוטלת של אוהדי הקבוצה החלה בסוג של "קמפיין" הקורא להחתמתו ברשתות החברתיות. כי הרי דז'יקיץ' הוא דמות מיוחדת: הוא התפרסם בתקופתו כמאמן בודצ'נוסט אחרי לא מעט ראיונות ויראליים, כשגם מאז שהגיע לישראל הוא סיפק כמה אמירות לא שגרתיות, ובאופן כללי מדובר במאמן מאוד אמוציונלי על הקווים - כשלא מעט שחקנים קיבלו (ועוד יקבלו) ממנו שטיפות במהלך משחקים.

אבל למרות שבדרך כלל התנהגות אמוציונלית כזו נתפסת כאינסטינקטיבית, בירושלים מעידים שאצל דז'יקיץ' - שיש לו אגב תואר שני בפסיכולוגיה - זה ממש לא כך. "הכל אצלו מחושב, אין מקריות", מספרים במועדון. "הוא יודע מתי להרים שחקן עם מילה טובה ומתי לצעוק, מתי לתת את הגזר ומתי את המקל. הוא מבין את הסיטואציה שהשחקנים נמצאים בה ומטפל בכל אחד באופן שונה. גם אם הוא 'יורד' לחיים של שחקן מסוים, במשחק או אפילו באימון, זה לא כי סתם בא לו להיטפל אליו. יש מחשבה מאחורי זה".

האימונים של הפועל ירושלים תחת דז'יקיץ' הם ארוכים יחסית, בסביבות שעתיים על הפרקט ולאחר מכן לפעמים גם סשן וידאו ארוך. חלקים נרחבים מהאימון מוקדשים לתרגולים רבים של אחד על אחד או שניים, ולאו דווקא מתמקדים בפן הטקטי. "האווירה טובה באימונים טובה, השחקנים לא 'סובלים' באימונים. נותנים לו הרבה כבוד", מספרים בירושלים.

את היחסים בין דז'יקיץ' לשחקנים אפשר להמחיש באמצעות הסיפור של קאדין קרינגטון. הגארד, שהגיע אחרי עונה מצוינת בדיז'ון, הוא אחד השחקנים שאמורים היו להוביל את הקבוצה, ובהתאם גם אחד המשתכרים הבכירים בסגל. אלא שדז'יקיץ' החליט שהוא יעלה מהספסל, וקרינגטון לא פתח העונה באף משחק בחמישיה. הוא משחק העונה רק 23.7 דקות בממוצע בליגה - במקום השישי בלבד בקבוצה (!) - אבל לאחר שדז'יקיץ' הציג לו את התפקיד שמיועד לו העונה, כשחקן ספסל, הוא לגמרי קיבל אותו, בלי להתמרמר ובלי לשאול שאלות על מעמדו.

מקבל קרדיט
לפחות עד כה, בקדנציה של דז'יקיץ', התוצאות של הפועל ירושלים לא בשמיים. העליה לטופ 16 ב-BCL בהחלט היתה מרשימה, אבל בליגה הקבוצה לא מתרוממת. 6:7 הוא לא מאזן ליגה להתפאר בו, במיוחד בסטנדרטים של הפועל ירושלים, ובמהלך העונה הושמעו ביקורות כאלו ואחרות על בניית הסגל, שכאמור לא מכיל בתוכו כוכבים גדולים.

הסגל הזה נבנה כולו בצלמו של דז'יקיץ', שחיפש את השחקנים שיתאימו לו בדיוק לתבנית. גם בתקופת המשבר ורצף ההפסדים, כשמבחוץ הרבה קולות שקוראים לבצע שינויים בסגל, הוא היה איתן בדעתו לא להחליף אף שחקן - אלא רק לצרף את ברנדון בראון כתוספת. הוא אמר כל הזמן, גם אחרי הפסדים, שהוא "מאמין בסגל", ואחרי הניצחון על דרושפאקה, ששלח את ירושלים לטופ 16 בליגת האלופות, הוא הסביר: "אני יודע שלא הכל הולך חלק בהתחלה, אבל עבורי מה שחשוב זה שהקבוצה תהיה טובה בחודש יוני, והיא תהיה".

אלא שנכון עכשיו מאזן הליגה הוא בינוני במקרה הטוב, ובתקופות אחרות - מאמנים במערכת לחוצה כמו הפועל ירושלים כבר הלכו הביתה על הרבה פחות מזה. העובדה שאין שום דיון סביב המעמד של דז'יקיץ' ממחישה פעם נוספת את הקרדיט הכמעט בלתי נגמר שיש לו העונה בארנה.

הערב (ראשון) ב-21:00, דז'יקיץ' יוביל את הפועל ירושלים למשחק הכי חשוב שלה העונה. נכון, העליה לשלב הבא באירופה היתה משמעותית מאוד עבור המועדון, אבל כשיש תואר על הפרק, במיוחד כשליריבה ממול קוראים הפועל תל אביב, זה כבר סיפור אחר. וכל מה שיקרה הערב עבור הפועל ירושלים, לטוב ולרע, זה על דז'יקיץ'. הוא הכוכב.