הצטרפו אלינו
ברשתות החברתיות:

"רגע לכל החיים": הלילה המאושר של הפועל ירושלים

צפו בתקציר. החבורה הניפה גביע, ויצאה לחגוג. מהכוונה להמשיך עם אלכסנדר דז'יקיץ', דרך סגירת החשבון של ספידי סמית' ועד החגיגות בבר העירוני. אופוריה בבירה לאחר השגת התואר

עמרי מנהיים
עמרי מנהיים  17.02.23 - 06:42

אלכסנדר הגדול
הלילה של הפועל ירושלים כלל שמחה ענקית והרבה מאוד אלכוהול. מחזיקת גביע המדינה הטריה חגגה הלילה (בין חמישי לשישי) עד לשעות הקטנות - כשכל השחקנים, אנשי המועדון, הצוות המקצועי ועשרות אוהדים - הגיעו לג'קו סטריט, רקדו, שרו ובעיקר העבירו ביניהם, מיד ליד, את הגביע. "אני לא יודע אם אני בכלל אצליח לישון", אמר אור קורנליוס, אחד מגיבורי הגמר. "הנוכחות של האוהדים כאן, ובכלל הרגע הזה, זה משהו שחלמתי עליו כל הקריירה".

כשאלכסנדר דז'יקיץ' נכנס לתוך הפאב הדחוס והצפוף, התחילו כל הנוכחים במקום - כולל השחקנים כמובן - לשיר "אלכסנדר, אלכסנדר", כשכמעט כל אוהד עצר אותו לתמונה. דז'יקיץ', יש לציין, פחות אוהב את תשומת הלב הזו, ואפילו לא היה חלק מההנפה. "אני לא אוהב את החגיגות", הוא סיפר. הוא גם היה אחד הראשונים לעזוב את את הג'קו סטריט, אבל לאנשי הפועל ירושלים ברור - גם אם הוא לא אוהב את האירועים האלה, הוא לגמרי האיש המרכזי בכל מה שקורה בקבוצה הזו העונה.

"הקבוצה הזאת מיוחדת, במיוחד המאמן", החמיא לו ספידי סמית'. "שום דבר לא קל לנו, אפילו באימונים, המאמן הציב את הרף. הרמה כאן גבוהה בכל יום כאן, אנחנו לא מתפשרים. דז'יקיץ' גרם לנו להאמין בעצמנו, הוא דוחף אותנו. הוא הסיבה לזכייה הזאת".

בלי קשר לזכיה בגביע אתמול, לאנשי הפועל ירושלים ברור שהם רוצים לראות המשכיות של הקבוצה הזו, שהולחמה כמעט מחדש הקיץ. הצעד הראשון הוא כמובן ההשארה של המאמן, כשבימים אלו מתקיים משא ומתן במטרה להשאירו לפחות לשתי עונות נוספות מעבר לזו הנוכחית. הרצון בהמשך הקשר הוא הדדי, ועל כן ההערכות הן שדז'יקיץ' ימשיך להיות זה שיוביל את המועדון גם בשנים הבאות. בנוסף, גם זאק הנקינס קרוב לחתימה על חוזה חדש שישאיר אותו בבירה לשנתיים נוספות.

התהליך
הזכיה אתמול היתה עוד חותמת לכך שהפועל ירושלים נמצאת בדרך הנכונה. "הפועל ירושלים חזרה", הגדיר זאת הבעלים איל חומסקי מיד לאחר המשחק, ואכן עושה רושם שהקבוצה הזו בדרך למעלה. אחרי שלוש עונות קשות, שכללו תחלופה בהנהלה, כשלונות בזירה המקומית והאירופית וירידה במספרי הקהל, השנה הדברים מתחברים שוב. וזה קורה עם קבוצה שהיא לאו דווקא הכי מוכשרת או משחקת את הכדורסל הכי יפה, אבל כזו שלא מוותרת לשניה. כזו שקיבלה הר של ביקורות על סגנון המשחק שלה בשלב מוקדם של העונה, אבל הוכיחה שברגע שיש אמונה בדרך, הכל אפשרי.

"זה מרגש מאוד, כי כולם רואים איך אנחנו נלחמים", אמר ליוואי רנדולף. "עברנו מסע ארוך עד לגביע הזה, והגענו עד כאן מסיבה מסוימת, כי המאמן מאמין בנו. אנחנו באים בגישה שאנחנו הולכים לנצח בכל משחק, אנחנו משחקים חזק ופיזי, זה מי שאנחנו. הניצחון הזה הוא עדות לאופי שלנו, כי כולנו כאן עברנו דברים בקריירה. לכן אנחנו מנצחים במשחקים כאלה".

עוז בלייזר, שסיים עם 11 נקודות באחד ממשחקיו הטובים העונה, הוסיף: "יש משהו מיוחד בקבוצה הזו. זה האופי שלנו, מהיום מדברים על זה שזה מה שיביא לנו תארים וניצחונות. זה כיף וזה מדבק, אין פה אגו. כולם קופצים, נלחמים ביחד, שמים את הגוף על המגרש, מדהים".

המנהל המקצועי, יונתן אלון, סיכם: "כיף גדול, לא דמיינתי שנזכה בתואר כל כך מהר. אני משגע את חומסקי על תהליכים ארוכי טווח וזכינו כבר עכשיו בגביע. אנחנו יודעים שדברים לוקחים זמן. לוקח זמן לייצר הרגלים בקבוצה, הרבה יותר ממה שחשבתי שיהיה, אבל זה הצליח לנו באופן מיידי וזה נהדר. אנחנו קבוצה, יש אחד שיקלע, אחד שימסור, אחד שיביא שחקנים ואחד שיעשה הגנה. כולנו קבוצה, כל אחד תורם את החלק שלו".

MVP
כשספידי סמית' טען בראיון במהלך העונה שהוא מרגיש שהוא נמנה על השורה הראשונה של הגארדים בישראל, היו כאלו שגיחכו. אז נכון, יכול להיות שלורנזו בראון וג'ייקובן בראון שחקנים מוכשרים ואכן טובים יותר, אבל בדרך לגביע - הוא ניצח את שניהם. "אני לא יודע אם הוכחתי הלילה שאני מהרכזים הטובים בישראל, כי יש לנו עוד 2 תארים שאנחנו רוצים לזכות, אז אולי אדע ביוני", הוא אמר.

בחדר ההלבשה אחרי המשחק, כל השחקנים קראו לעברו "MVP", לאור העובדה שהיה ללא ספק הטוב בשחקני הפועל ירושלים עם 16 נקודות, 9 אסיסטים והגנה מצוינת. סמית' היה אחד השחקנים שהיו מטרה לביקורות בתחילת העונה, אבל דז'יקיץ' האמין בו לכל אורך הדרך - ואתמול, כמו בכל קמפיין הגביע - זה השתלם. "אני גאה להיות חלק מהקבוצה הזו", אמר סמית'. "אני אשאר צנוע, אמשיך לעבוד קשה, אני שמח שבגמר הזה השחקנים שסביבי עזרו לי להציג את הרמה גבוהה".

"רגע לכל החיים"
הפועל ירושלים בגרסת 22/23 היא קבוצת הגנה יוצאת דופן. אתמול היא הובילה כמעט לכל אורך 40 הדקות, כפתה את הסגנון המשחק שלה והורידה את קבוצת ההתקפה הטובה בישראל לסקור נמוך במיוחד של 61 נקודות. הגג של איתי שגב על ג'וש ניבו במחצית הראשונה והחטיפה של אור קורנליוס מלורנזו בראון בשניות הסיום הם שני מהלכים שמסמלים באופן המדויק ביותר את הפועל ירושלים הזו. "אני שמח שרואים את כל הפעולות האלה, זה מדבק", אמר שגב. "עצרנו את מכבי ת"א על 61 נקודות, וזה אומר שתוכנית המשחק שלנו עבדה. יש לנו כל הזמן עוד אוויר לעשות פעולות גדולות וקטנות שמנצחות משחקים".

עבור שגב זה היה תואר ראשון מאז שעזב את מכבי ת"א, וכן תואר ראשון כקפטן. "ההנפה הזו תהיה רגע שאני אזכור כל החיים", הוא אמר. עבור קורנליוס זה היה תואר ראשון בקריירה, ויש לו חלק גדול בו - כולל סל קריטי וקשה שהעלה ל-59:63, כשמכבי צימקה ל-2 נקודות בלבד. קורנליוס עצמו התרגש מאוד, אפילו דמע מעט, שכן בניגוד לחלק מהשחקנים בקבוצות הגדולות, לקח לו זמן להגיע למקום שבו הוא נמצא היום.

"עברתי דרך ארוכה מהליגות הנמוכות ועשיתי את זה דרך עבודה קשה", הוא אמר. "הסיפור שלי יכול להיות דוגמה לכל שחקן, שלא יפסיק לעבוד ולהאמין. אני אישית תמיד מאמין, תמיד מרגיש ביטחון וחיובי לגבי העתיד. זו הדרך שלי ואין שמח ממני לזכות בתואר הזה".