גל מקל לא יגיע עם הנבחרת לאליפות אירופה. זו מכה, זה לא אסון. לא איבדנו פה את נוביצקי, פארקר או גאסול. מדובר בגארד טוב מאוד שנתן עונה מצוינת, אבל לא בכוכב הגדול של הנבחרת. זו גם לא עמדה שחונה בחלופות. אפשר להתווכח רבות על השוואות בינו לבין הגארדים האחרים, אך לא עליו תקום ותיפול הנבחרת. לא הפעם.
נכון, יש כאן נושא עקרוני. קבוצות ה-NBA מחויבות להסכמים עם פיב"א בנוגע לשחרור שחקנים ליורובאסקט. בשטח המצב שונה. כולם יודעים וכולם מבינים. מקל נכנס למערכה חדשה שזרה לו, והוא זר לה. המאבריקס לא באמת הציעו לו להגיע לאימוני ההכנה, הם למעשה דרשו זאת ממנו. הישראלי הוכנס לחדר אחד עם הג'נרל מנג'ר ועם נציגי הצוות המקצועי והמשמעויות הובהרו לו: רוצה להיות חלק מאיתנו, ככה זה עובד.
ראשי דאלאס לא מתחשבים ולא מתעניינים במשמעויות של זימון לסגל בישראל. על אף התקדימים, וההשתייכות לאירופה, במזרח התיכון עדיין מתייחסים לגופיית הנבחרת כמו אל חולצת ב'. בעיני רבים, טלפון משיבק הוא כמו צו בדואר או SMS מהמ"פ במילואים, ולכו תסבירו את זה באמצע טקסס.
"בדאלאס לא זזו מעמדתם ואני שיתפתי עוד אנשים בארץ בעניין הזה, והייתי צריך להיות מגובש בהחלטה שלי לכל כיוון", הסביר המאמן הלאומי אריק שיבק. "הדבר האחרון שרציתי זה שהוא ירגיש לא טוב. אני מכיר אותו, היה לו קשה עם זה ואני יודע מה הוביל אותו להחלטה הזאת. שמו אותו במצב בלתי אפשרי. פה זה מצב מיוחד מאוד ולכן אני מוכן לקבל ולהבין את ההחלטה".
גם עומרי כספי מבין היטב: "אני בזמנו קיבלתי את ההחלטה הזו שלא להגיע לנבחרת, כי חשבתי שיתאים לי יותר להתכונן לעונה. זה משהו שבדיעבד עזר לי מאוד ואני חושב שזה משהו שיעזור לו מאוד. הנבחרת תקבל אותו תמיד בזרועות פתוחות וכל החלטה שיקבל הוא צריך ללכת עליה ב-100 אחוזים ולא להרגיש אי נוחות. הוא צריך להחליט מה הכי טוב לגל מקל כרגע והנבחרת תיהנה מזה בעתיד". ומה אומרים שחקני נבחרת נטולי קשר ל-NBA? "עכשיו זה כבר לא רלוונטי. זה מצב נתון ואין לגל ברירה".
אז קשה לעכל את ההצהרות של מקל שההחלטה שלו "היא גם לטובת הכדורסל הישראלי". יש בה משהו נכון. יש בה גם עודף חשיבות עצמית. בוודאי ביחס להיצע השחקנים הקיים, בו היעדרו של גארד, חשוב ככל שיהיה, לא ישנה יותר מדי את המציאות. המכה הייתה כואבת יותר לו היה מדובר באלכס טיוס או בעומרי כספי, שחקנים שקשה למצוא להם תחליף שווה ערך בסגל הנוכחי. ועדיין לא באמת נגענו בחוליה החלשה בנבחרת, עמדת הסנטר שמסתתרת מאחורי הזוהר המסמא של תקוות "שני השחקנים מה-NBA".
"מקל הוא שחקן מאוד איכותי והיה יכול לתרום הרבה", מודה דן שמיר, לשעבר עוזר מאמן הנבחרת וכיום עוזרו של אטורה מסינה בצסק"א מוסקבה. לדעתו, גם ריבוי האופציות לא היה אמור להפריע: "מאמנים טובים כמו שיבק יודעים להשתמש בשחקנים טובים גם אם צריכים לשנות קצת את העמדות. הוא כבר שילב בעבר בין מספר שחקנים מעמדות דומות כי הם היו חמשת השחקנים הכי טובים שצריכים לשחק". ובכל זאת, הפגיעה נסבלת יחסית. "בעמדה הזאת בכל שנה יש למאמני הנבחרת דילמות טובות", מודה שמיר. "פשוט כי יש בהיצע את אוחיון, נעימי, ניסים, מורן רוט, שלא זומן, ואחרים. יש שחקנים שאין להם תחליף, עיין ערך אלכס טיוס. אין תחליף כרגע למה שהוא עושה, לאתלטיות שלו וליכולות ההגנתיות שלו".
עוד חזון למועד, אבל כבר עכשיו אפשר להעריך שישראל מסוגלת להגיע רחוק באליפות הקרובה. היעדרם של כוכבים משורות היריבות החליש את האופוזיציה וגם ההגרלה עשתה עמנו חסד. לפחות על הנייר. וההחלטה של מקל? מכה, לא אסון. זה לא באמת מה שיהרוס לנו את השליטה בריבאונד.