האזרח הקטן: את מי הייתם מאזרחים לנבחרת?

החלום, הזר הישראלי, החבילה השלמה או ההברקה. הצביעו בסקר

רועי כהן
רועי כהן  28.11.20 - 17:12
תחילת כתבה

התבטאותו של מאמן נבחרת ישראל, עודד קטש, על הרצון לאזרח שחקן לצורכי הנבחרת בלבד, כפי שנעשה במדינות אחרות באירופה, עוררה סערה לא קטנה. ״זה מה שיש למאמן להגיד רגע לפני שממריאים לספרד?״, הטיחו המבקרים. אחרים האשימו אותו בניגוד אינטרסים מכיוון שהשחקן האידיאלי מבחינתו הוא טיישון תומאס, שמשחק עבורו גם בהפועל ירושלים. בזמן שסוגיית המתאזרחים תמיד היתה וכנראה גם תמיד תהיה רגישה, דווקא לחלון הזה הנבחרת מתייצבת ללא מתאזרח (בן קרטר נותר מחוץ לסגל), בטח לא כזה שאפשר לומר באופן נחרץ כי הוא משרדרג את הנבחרת.

ההיסטוריה מלמדת שאיגוד הכדורסל מעולם לא יזם איזרוח של שחקן לצורך משחקי הנבחרת בלבד. המקרה הדומה ביותר קרה לא מזמן, כאשר בתוך שמונה חודשים בלבד ריצ׳ארד האוול נישא לאישה ישראלית, קיבל את תעודת הזהות הכחולה והשתתף ביורובאקסט 2017 שנערך בישראל. וגם במקרה הזה, הטריגר היה נישואיו לישראלית, וככל הזכור, האיגוד מעולם לא איזרח שחקן ללא זיקה כלשהי, בין אם מנישואין או מיהדות.

הרי גם כך תעשיית האיזרוחים כולה מלאה בציניות. הסטיגמה הידועה היא ש״כל בחור צעיר שמצא איזו סבתא שפעם הלכה לבית כנסת״ מצליח לקבל את הדרכון המיוחל, ואכן עברו אצלנו לא מעט כדורסלנים שקיבלו את המעמד וחזרו הביתה לארה״ב מיד עם תום קריירת המשחק, ואפילו לפני. אבל יכול להיות שקטש צודק? האם ייתכן שדווקא בדור כל כך צעיר ומוכשר כמו שיש לנו עכשיו, הדבר הנכון הוא ליישר קו עם המגמה באירופה ולאזרח שחקן אך ורק לצורכי נבחרת ישראל? ויש גם טיעון מקצועי: רוב הכשרונות שלנו בדור הנוכחי מתרכזים בעמדות מס׳ 1 ומס׳ 4, ובשאר העמדות יש בור מסוים של היצע ואיכות.

אז אם אכן יוחלט לאזרח שחקן, מי המועמדים הריאליים והמתאימים ביותר? בואו נשחק קצת ב״נדמה לי״.

טיישון תומאס: החלום של קטש
החלום הרטוב של המאמן הלאומי ואחד הזרים הטובים ביותר שהגיעו לכאן בשנים האחרונות. זוהי שנתו הרביעית של תומאס בישראל, ואם היה צריך לבחור גבוה קלאסי שמתאים לכדורסל של קטש - אין מתאים מתומאס. ואם גם הנבחרת יכולה להנות מהתיאום העיוור שיש לו עם תמיר בלאט - אז מה לנו כי נלין? הציניים שבינינו יכולים לומר שתומאס משחק בעמדה שדורשת קליעה יותר יציבה, אבל גם את הפרמטר הזה תומאס שיפר העונה, כשהוא זורק יותר מחצי מרחק וכבר לא נרתע מקשת השלוש.

דריל מונרו: כבר חצי ישראלי
ספק אם תמצאו זר בשנים האחרונות שהסתגל מהר כל כך לכדורסל הישראלי כמו דריל מונרו. מעבר לעובדה שהוא יכול לעשות הכל כולל הכל על המגרש, אם מדברים על איזרוח לטורניר אחד נקודתי (יורובאסקט 2022), אז גם גילו המתקדם של מונרו (34) לא אמור להרתיע אף אחד. ואם דיברנו על תיאום, אז עד 2022 מונרו ונועם דוברת אמורים להיות גרסה כתומה של בלאט ותומאס.

אלייז׳ה בראיינט: כמו כפפה ליד
את מספר הישראלים בעמדות 2-3 שיכולים לתרום ברמת הנבחרת אפשר, לצערנו, לספור על כף יד אחת. בראיינט הוא החבילה השלמה: סקורר, שומר מצוין, אופי שכל חדר הלבשה צריך וגם אחד שמכיר את הכדורסל הישראלי עם עונתו השלישית בארץ. המינוס הוא כמובן שאלת הזמינות שלו לנבחרת, מכיוון שהיורוליג (ומכבי ת״א) לא ששים לשחרר שחקנים לחלונות של אמצע העונה.

ג׳הייבה פלויד: מה? מאיפה הבאת אותו?
נסיים בשם שהכי לא ציפיתם לשמוע ברשימת מועמדי איזרוח אינסטנט. שחקן שרשם כאן רק שישה משחקי במדי גלבוע/גליל, אבל כל מי שקצת מבין בכדור הכתום וראה אותו משחק (עוד לפני שהגיע לישראל), יודע שזה שחקן שיגיע רחוק. הוא רק בן 23, אבל מכונת ריבאונדים (9 ריב׳ למשחק בליגה עד כה), חיית צבע (80% ל-2) ואידיאלי לפילוסופיית הפיקנ'רול של קטש. רוצים לצאת מהקופסא? הנה המועמד שלכם.

במי הייתם בוחרים? הצביעו בסקר >>