התמונה באדיבות - IJF
קצת יותר משנתיים למשחקים האולימפיים בלוס אנג׳לס, הג׳ודוקא ענבל שמש מחשבת מסלול מחדש. לאחר שבחרה לרדת לקטגוריית משקל חדשה שהביאה אותה לשינויים מקצועיים ומאתגרים, בתחרות השנייה שלה לעונת התחרותיות הנוכחית היא סיימה עם מדליית הכסף בגרנד סלאם טביליסי, לאחר קרב גמר היסטורי נגד תמנע נלסון לוי, היריבה הישירה שלה לכרטיס האולימפי.
בראיון מיוחד, הג׳ודוקא המנוסה בת ה-29 מספרת על השינויים שעברה בחודשים האחרונים, הלויאליות לעצמה ולתהליך, האתגרים והקשיים, ועל ההמשך שלה כספורטאית מקצוענית שקרה גם בעקבות המעבר לקטגוריית משקל אחרת שהכניס בה רעב ואנרגיות חדשים.
ענבל ברכות על ההישג. איך את מסכמת את התחרות ואת הזכייה במדליה?
״היה לי ממש ממש כיף אתמול, עם יום תחרות טוב ועם הרגשה טובה מאוד. זאת הייתה התחרות השנייה שלי בקטגוריית המשקל החדשה שאני מתחרה בה, עד 57 ק״ג, וזה היה מטורף לסיים ככה. כמובן שרציתי לסיים עם הזהב, אבל אני צריכה להסתכל על הדברים החיוביים״.
איך זה מרגיש לעמוד על הפודיום בתקופה כזאת?
״יש תמיד הרבה כבוד בלייצג את המדינה, ובעיקר בתקופה הזאת. אני יודעת שהמצב בארץ לא פשוט, ואם הצלחתי להעלות חיוך למישהו אתמול, עשיתי את שלי״.
איך זה היה להתחרות נגד תמנע בגמר, שהיה גם לגמר היסטורי בג׳ודו הישראלי?
״זה היה משהו מאוד עוצמתי. מה אני אגיד? היא תפסה אותי והפילה, היא הייתה טובה. כמובן שהתבאסתי, אבל כל הכבוד לה. להילחם נגד חברת נבחרת בגמר זה פחות כיף, זו התשובה האמיתית. אבל אם כבר לעמוד על הפודיום במקום השני, אז לשיר את ״התקווה״ ולהנות ממנה, זה היה רגע מאוד מרגש".
"הייתי עצובה אחרי הגמר ובכיתי. כשחזרנו למלון, המאמנים תפסו אותי לשיחה ואמרו לי שזו בסך הכל התחרות השנייה שלי בקטגוריה החדשה והגעתי לגמר גרנד סלאם. הם גילו לי שניצחתי במהלך היום כמה מהיריבות הכי טובות שיש בקטגוריה, ושאני צריכה להיות גאה בעצמי. זה היה רגע חזק, בכיתי מהתרגשות. הם לא רצו שההפסד בגמר יצבע לי את היום הזה בשחור. יש לי נטייה להיות קצת קיצונית ולראות את הדברים בשחור ולבן. אבל אחרי המדליה והשיחה איתם, הבנתי שזה לגמרי יום של לבן״.
זו מדליה שנייה שלך בגיאורגיה, ואליפות אירופה תיערך שם בעוד פחות מחודש - המדינה הזו מאירה לך פנים.
״כן לגמרי, אני ממש מקווה שגם באליפות אירופה שתיערך פה בעוד חודש טביליסי תחייך אליי. אני מתה על גיאורגיה, המדליה הראשונה שלי בגרנד סלאם, ועוד מזהב, הייתה פה. האמת שכשהפסדתי במירוץ לאולימפיאדה, טסתי לטייל פה בהרים להתנתק, יש פה טבע מדהים. אני ממש אוהבת את המדינה הזאת״.
ירדת מקטגוריית משקל של עד 63 ק״ג לעד 57 ק״ג. לרוב עולים קטגוריה, ופה זה היה לכיוון השני. ספרי על ההחלטה ועל השינוי.
״לא הייתי במשקלים הגבוהים בקטגוריה של עד 63 ק״ג, ובמשך הרבה זמן רציתי להתחזק עוד יותר. ידעתי שעם הנתונים שלי יכול להיות לי יתרון גופני גדול בקטגוריה של עד 57 ק״ג. זה משהו חדש, מאתגר, מרענן, ואני חיילת - אני יכולה לעמוד בשינוי. עבדתי לפי תפריט חדש, תכנית אימונים חדשה, אתגר חדש. זה מאוד נחמד לעשות קרבות עם בנות שאני לא מכירה, יריבות שצריך ללמוד אותן. את כל הבנות בקטגוריה עד 63 ק״ג אני כבר מכירה בעל פה ויודעת עליהן הרבה. בכל קרב שירדתי ממנו אתמול, אמרו לי שניצחתי יריבות מאוד טובות. אני הרגשתי מאוד חזקה מולן, וזה נתן לי הרגשה מאוד טובה. יש לי יתרון פיזי משמעותי שבא לידי ביטוי בקטגוריה הזאת״.
המחשבה על שינוי הקטגוריה הגיעה ממך?
״זה היה רעיון שלי ושני הרשקו זרם עם זה. הוא אוהב אתגרים. הנבחרת וכל הצוות תמכו בי והיה לי חשוב לקבל גם את הברכה שלהם לזה. חובת ההוכחה עליי. אם זה משהו שלא מגיע ממני, אני לא יכולה להיות מחוייבת לתהליך. לא כל אחד יכול לעשות את זה, את המעבר מקטגוריה אחת לאחרת, בטח שלרדת קטגוריה, לרוב זה באמת הפוך. בגלל שאני אחת כזו שכשאני מציבה לעצמי משהו אז זה מה שיקרה, ידעתי שאני אוכל לעמוד בזה, ולא משנה איזה דברים יקרו בדרך. עד עכשיו זה הצליח, ואני מקווה שזה יצליח גם בהמשך״.
זה בעצם סוג של איפוס מקצועי - מה שהיה עד עכשיו נעצר, מלבד הניסיון ומה שמגיע איתו, ואת צריכה לבנות את עצמך מחדש בקטגוריה חדשה, ולהתחיל דרך חדשה בג׳ודו.
״זה באמת ככה. מלהיות מדורגת בטופ 20 בעולם פתאום אני צריכה להתחיל מחדש. לקחתי את זה בחשבון, אני בחרתי לעשות את זה. כמו שהגעתי לטופ 20 בעולם בקטגוריה של עד 63 ק״ג, אני יכולה לעשות את זה גם בעד 57 ק״ג, ואפילו להצליח טוב יותר. הקריטריון האולימפי מתחיל ביוני, וזה היה הזמן לעשות את השינוי. להישאר בקטגוריה של עד 63 ק״ג זה ללכת על בטוח, ואני לא אוהבת ללכת על בטוח".
"זו הייתה החלטה מרגשת. כמובן שיש פה גם מחיר שמגיע עם זה. אני מקצוענית ועשיתי את זה כמו שצריך. המשקל ירד כמו שתכננו, אכלתי פחות ממה שהייתי אוכלת בעבר, בחודשים האחרונים גם פחות אכלתי בחוץ אבל זה שווה את זה. מעבר לעניין של האוכל, זה גם דורש הרבה הקרבה. עכשיו, אחרי המדליה, אפשר לומר שזה לגמרי שווה את זה״.
כמה זה השפיע עלייך ברמה האישית? מעבר לפן המקצועי.
״אני מרגישה שנשארתי בג׳ודו רק בגלל זה, ואני מרגישה שאני עושה את הדבר הנכון. אני תמיד אומרת שהתחלתי חוג ג׳ודו בגיל 4, ומאז אני לא משחררת. יש הרבה רגעים מאוד קשים ומשברים, ולא הכל טוב ויפה, אבל אני מרגישה שיש לי זכות גדולה לעשות את מה שאני אוהבת, להצליח בזה, ובתקווה להצלחות גדולות יותר. בזכות הג׳ודו אני גם מטיילת בעולם, צוברת חוויות, ואני מרגישה שאני מגשימה את עצמי".
התמונה באדיבות - IJF
"חוץ מזה, אני יודעת שיש לי פה חלון הזדמנויות שלא יחזור על עצמו. אני לא אוכל להתעורר בעוד 10 שנים ולומר שבא לי להיות ספורטאית תחרותית. ברור שאני מפסידה גם דברים אחרים ורואה את חברות שלי עושות דברים אחרים בחיים, אבל אני מאוד שלמה עם הבחירה, עם כל מה שעברתי עד עכשיו, וזה למרות שני משחקים אולימפיים שפספסתי. אני מאמינה שלשינוי יש אפקט גדול בעיקר בהתחלה, והמדליה הזו בתחילת הדרך היא גם חותמת לזה״.
בגרנד סלאם טשקנט לא התחרית, ובמהלכו סגרו את השמיים בעקבות הלחימה מול איראן. היה סיכוי גבוה שלא תצליחי להגיע לטביליסי.
״אם הייתי נשארת בבית בגלל המצב הייתי משתגעת ומתעצבנת. כשהתחילה המלחמה נגדם בשנה שעברה, זה היה במהלך אליפות העולם בבודפשט, הייתי בארץ והמזוודות שלי כבר היו באוטו. שעה לפני שיצאתי לשדה התעופה הבנתי שאני נשארת בארץ. ועכשיו כשזה רק התחיל עם האיראנים, אמרתי שאין סיכוי שזה חומק ממני שוב. חיכיתי לתחרויות האלה כל כך הרבה זמן, עבדתי קשה, הורדתי את המשקל במחוייבות שיא. אין מצב שאני לא יוצאת לתחרויות הפעם. מהרגע להרגע, ביוזמה פרטית שלי, חברתי לסקיפר אורי להב ולחברו הסקיפר גיא רום המדהימים שנרתמו למשימה. צירפתי עוד חברים מהנבחרת והפלגנו 30 שעות לקפריסין, משם היו לנו עוד 2 טיסות עד שהגענו ליעד. זה היה מסע מטורף. הרבה דברים השתבשו בדרך אבל שום דבר לא עצר אותנו. הפכתי עולמות כדי להגיע לפה ואני שמחה שסיימתי עם מדליה״.
כמעט שנה עברה מאז האיחוד של נבחרות הנשים והגברים, לנבחרת אחת תחת שני הרשקו. איך השינוי הזה השפיע עלייך, ואיך זה לחוות את זה בתור ספורטאית מנוסה?
״באופן כללי, להיות חלק מהנבחרת הזאת זה משהו עוצמתי. האיחוד של הנבחרות עשה לי מאוד טוב, ממש. כיף לי להתאמן גם עם הבנים, עם כל המאמנים, ויש רוח גבית מאוד גדולה מצד כולם. זו חוויה שונה לגמרי לטוס גם עם הבנים. הם גם חברים מאוד טובים שלי, ויש אווירה אחרת. כיף לי מאוד, עברתי בחצי השנה האחרונה הרבה שינויים שעשו לי מאוד טוב. מוזר לומר, אבל אני מרגישה שזו רק ההתחלה, זה מטורף״.
יש לך מאבק ראש בראש עם תמנע על הכרטיס למשחקים בלוס אנג׳לס 2028, איך את רואה את זה?
״לוקחת את זה כאתגר. אני מאוד מאמינה בעצמי, חושבת שעם השנים אני הרבה יותר בוגרת והניסיון בא לידי ביטוי, ואני מוכנה לאתגר הזה. ברור לי שזה יהיה מאבק קשה, אבל זה יגרום לנו להיות טובות יותר. שהטובה תנצח. אני גם אומרת 'no risk no fun', אם אין בזה סיכון ואתגר, לא יהיה לי כיף. אין אצלי דרך קלה, אין מה לעשות. יש הרבה מדליות שלא השגתי שאני מאוד רוצה להשיג, והמדליה הזאת הייתה אחלה סיפתח״.
מתכוננת ל-2028, שמש (פרטי)