הג׳ודוקא יצחק אשפיז בן ה-18, שמתחרה בקטגוריית המשקל עד 60 ק״ג, התחיל להצליח בגיל צעיר יחסית, בוודאי בג׳ודו הישראלי. כשהוא היה בן 16 הוא זכה בתואר אלוף העולם עד גיל 18, כשבאותה השנה הוא גם זכה במדליית ארד באליפות אירופה. שנה לאחר מכן הוא זכה לעמוד בראש הפודיום באליפות אירופה עד גיל 18. לפני כחודש וחצי, בתחרות הראשונה שלו לעונת 2026, בדרך למדליית הארד בגרנד סלאם פריז היוקרתי, הוא גבר על אלוף העולם המכהן, ריוג׳ו נאגאיאמה היפני. נזכיר, אשפיז רק בן 18, נאגאיאמה בן 29, ג׳ודוקא מנוסה מאוד ומוכר מאוד ברחבי העולם, וגם הוא מחזיק בתואר אלוף העולם עד גיל 18. בין היתר, ברזומה של היפני 17 מדליות בגרנד סלאם, 3 מדליות בתחרויות המאסטרס והשתתפות במשחקים האולימפיים בפריז. היפנים הופתעו מההישג הזה של אשפיז. זהו הישג שדוּבר רבות בעולם הג׳ודו באותו יום ובמהלך התחרות, ותוך קצת יותר מחודש לקרב האדיר הזה, השבוע, לאחר שזכה בזהב הראשון שלו בגרנד סלאם טביליסי, היפנים כבר השוו אותו להיפומי אבה אגדת ג׳ודו יפנית, האלוף האולימפי מפריז ומטוקיו ואלוף העולם מספר פעמים. המדליה הזו הביאה את אשפיז לרשום היסטוריה בשבוע הזה, כשהפך לג׳וקודא הישראלי הצעיר ביותר שמחזיק בשתי מדליות בתחרות גרנד סלאם, ולמעשה הוא עשה את זה בתוך חודש וחצי.בצוות המקצועי של איגוד הג׳ודו מתפעלים מהישגיו הבולטים וההיסטוריים של אשפיז. בין היתר אמרו כי ״ג׳ודו זה כל החיים שלו, הוא חי ונושם את הענף. הוא מתאמן הכי חזק מכולם, דוחף את עצמו לקצה בכל אימון, ומחפש להשתפר בכל שנייה על המזרן. מעבר לזה, יש לו יכולות פיזיות ומנטליות נדירות, ברמה שלא רואים אצל ספורטאים״. מאמן הג׳ודו עידו רומי, מאמן את אשפיז מהיום שהוא דרך על מזרן הג׳ודו, אי שם בגיל 4. אשפיז בן ה-18 גדל בראשון לציון, והגיע לענף הג׳ודו די במקרה. ההורים שלו היו מנויים לקאנטרי קלאב בשכונת גלי הדר שבראשון לציון, והם היו מגיעים לשם מדי יום. את יצחק הם היו לוקחים איתם לקאנטרי במטרה שיעביר שם את הזמן עד שיסיימו את הפעילות שלהם, כשאת הזמן הזה הוא העביר בחוג ג׳ודו, שהתקיים בחדר קטן. אשפיז הוא אח בכור לשני אחים. אחיו האמצעי עם תסמונת דאון, ויש לשניים אחות קטנה. ״כבר מגיל צעיר הוא היה צריך להיות יותר עצמאי ואחראי, ולעשות הרבה דברים בעצמו, והדבר הזה ביגר אותו בצורה משמעותית״, אמר רומי. ״ההורים שלו תמכו בכל דבר ודבר שהוא עשה, ועדיין הוא הרגיש שהוא היה צריך להביא בשורות טובות הביתה. היכולת שלו לשמח אנשים בזכות הג׳ודו זו זכות״. מחוג בקאנטרי שנועד להעביר את הזמן, זה הפך לדבר יומיומי ולדרך תחרותית שבה הוא בחר בסופו של דבר. ״בקאנטרי אין אינטרס לספורט לאלופים, אלא לספורט לאלפים, ואין באמת אפשרות לבנות מועדון תחרותי. יצחק הגיע ממש בתפר, בזמן שבו המועדון כן הפך לתחרותי, והתחלנו להיות מועדון עם ספורטאים טובים״, אמר רומי. לצד הספורט, אשפיז היה תלמיד טוב מאוד, כשבזכות זה, בילדות הוא גם עמד על פודיום אחר, כשסיים במקום השלישי בתחרות חידון התנ״ך בעיר כשהיה בכיתה ו׳, עוד הישג מרשים לרזומה שלו. בשעות הצהריים הוא גם נהג לשחק בפורטנייט לא מעט, אבל הספורט, זה היה מה שמשך אותו בצורה חזקה ומשמעותית יותר. במקביל לג׳ודו, הוא עשה גם קראטה, והוא הלך להתאמן פעמיים בשבוע בשני הענפים. ״כבר מההתחלה האופי שלו מאוד בלט. יש לו הרבה תכונות שמייחדות אותו ואת הספורטאי שהוא, תכונות שהוכיחו שכבר בגיל צעיר הייתה לילד הזה אפשרות להיות אלוף בעתיד, פשוט כי לא הייתה דרך אחרת. בכל אימון הוא היה בא אליי ואומר ׳עידו סיימתי׳, והייתי אומר לו ׳תעשה עוד פעם׳. והוא שוב היה מגיע אליי ואומר שסיים, וככה שוב ושוב, ופשוט התחלתי לומר לו שיעשה תמיד פעמיים״.״בתור חובב ספורט ובתור מי שעוסק בזה הרבה זמן, וכאחד שראה סרטים על כל מיני כוכבי ספורט וגיבורי ספורט, זכיתי להיות ליד טיפוס/יצור/אדם כזה, ספורטאי כזה. הרצון שלו להצליח וניטרול רעשי הרקע שהוא עושה זה פשוט נדיר״, הוסיף רומי. ״אלה דברים שקיימים לחבר׳ה האלה שקורצו מחומר אחר ומיוחד, כאלה שאחר כך אתה רואה עליהם סרטים, ואני לא מגזים. עוד דבר שמיוחד בו זה העניין של לוותר על כל מיני מניירות של ספורטאים, וההתמקדות במטרה״.״הוא תמיד סקרן במי הוא נלחם, עם מי הוא מתאמן. יש לו רצון להפסיד באימונים כדי לקבל אתגר. אני זוכר שכשהוא היה בכיתה ז׳/ח׳ הוא היה מתקשר אליי בבקרים של תחרויות, ומבקש להירשם לתחרויות של החבר׳ה של כיתות ט׳/י׳. הוא תמיד ניסה לחפש איפה הוא יכול להפסיד, ומזה ללמוד ולהתפתח. מדובר על משהו חריג מאוד, בטח בגיל כל כך צעיר״. על היכולת המנטלית שלו, אמר רומי כי ״יצחק עשוי מחומר מנטלי שאין כדוגמתו. אין פה קסמים, הוא ג׳ודוקא מדהים ויש עוד הרבה כאלה. הוא מלמד אותי לפחות, שכוכבים יש רק בשמיים. זה בא לידי ביטוי בזה שלפעמים ג׳ודוקות מקבלים בהגרלות קרבות מול ג׳ודוקות גדולים, כוכבים מעולם אחר. וכשאתה עולה מול מישהו כזה, כמו אלוף העולם הנוכחי ריוג׳ו נאגאיאמה בגרנד סלאם פריז, אי אפשר לשכנע בתור מאמן או מנטור שאפשר בוודאות לנצח יריבים כאלה". "בדרך כלל אומרים שאולי אפשר להפתיע יריב כזה, ושהוא בסך הכל בן אדם. הדברים האלה לא באמת משכנעים את יצחק עד הסוף. לעלות ולנצח את גיבור ילדותך זה דבר קשה מאוד. והוא עלה למזרן עם רגליים על הקרקע, בלי שמות, בלי טייטלים. הוא באמת מאמין שהוא ג׳ודוקא לא פחות טוב ממנו ומהג׳ודוקות הגדולים. זה משהו פנימי שקיים אצלו בראש״. את הזכייה באליפות העולם לנוער אשפיז לקח כשהוא גרם ליריבים שלו לספוג לא פחות מ15 עונשים, זאת כמעט מבלי להפיל הרבה מהם בקרבות. אלה היו ניצחונות בקרבות שהתישו את היריבים, טקטיקת קרב של מישהו מנוסה. "קור הרוח שהיה לו בגמר לפני יומיים בגרנד סלאם בטביליסי היה מיוחד ומאוד מאפיין אותו. לעלות לתחרות בוגרים, להתמודד מול ותיקים ומנוסים ולקחת מקום ראשון בצורה הזאת - זה היה יוצא דופן. לא כל כך נעים לומר, אבל הוא חצי טייל ביום הזה של התחרות, הוא ניטרל רעשי רקע לחלוטין. השלווה הפנימית והדיוק המנטלי שלו נדירים מאוד״. על המעבר שלו מהנוער לבוגרים, אמר רומי כי ״הקוּמי קאטה שלו, שזו בעצם ׳החזקת הכדור׳ של הג׳ודו, הקרב על החליפה - ככל שאתה שולט יותר יש לך אופציות למצבים, ויצחק פשוט מאסטר בזה. הוא מאוד טקטי". "הוא לא נלחם כמו בחור צעיר שיש לו תרגיל ג׳ודו אחד. הוא עושה ג׳ודו מאוד טקטי, וגם ג׳ודו מלהיב כשצריך. הוא משחק עם הווליומים על המזרן כמו ספורטאי בוגר. בשנה וחצי-שנתיים האחרונות הוא מתחיל להבין שהוא עובר תהליך התבגרות, שהוא דמות שיכולה להחזיר לקהילה בהישגים שלו. חלה בו תמורה באישיות של לתת דוגמה. אני חושב שהוא מוכיח שוב ושוב כמה שטאלנט הוא אוברייטד״. ״הוא לימד אותי שזה נכון שכל הכוכבים צריכים להתחבר והרבה דברים שצריכים לקרות כדי להגיע לזהב, כמו המאצ׳אפים בדרך, ההגרלה שמקבלים, וכולי. אבל הוא גם לימד אותי שיש אנשים שיודעים לסדר את הכוכבים בשורה בעצמם. מבחינת העתיד? אני חושב שאנחנו ממש ממש בתחילת הדרך איתו, מדובר על משהו באמת מיוחד. הוא הצעיר אי פעם בישראל שעשה תוצאות כאלה. בעולם הוא נמצא ברשימה של עשרת הצעירים הכי גדולים בענף בכל הזמנים. צריך להבין את סדר הגודל של מה שהוא עושה״. ״אם תשאלי מה אני חושב שיקרה איתו בכל תחרות, בכל שנה שלו בבוגרים ובהמשך הקריירה? אני אגיד את אותה התשובה - שהכל יכול לקרות איתו, הוא יכול לעשות הכל בכל יום נתון. אך עם זאת, תמיד הוא אומר לי בעצמו שצריך לחשוב קרב קרב, להתרכז בקרב הבא, וככה צריך להתייחס לזה. למרות הפומפוזיות שבהישג שלו צריך להישאר עם רגליים על הקרקע, לסמן מטרות קרובות, לשמור עליו בריא וללא פציעות״.