ה-2:2 של מכבי חיפה אצל שחטר קראגנדי צריך להתקבל בכרמל ברגשות מעורבים. הערב ראינו שתי מחציות שונות בתכלית - מחצית ראשונה גרועה מאוד של מכבי חיפה, ללא מצבים וללא איומים, וגם שתי טעויות בהגנה שהובילו לספיגה. ככה לא מגיעים למשחק חוץ במפעל אירופי. למזלו של בנאדו, בהפסקה הוא ביצע שני חילופים שהצילו לו את המשחק ועזרו לירוקים להציג חצי שני טוב בהרבה.
בנאדו הציל את המשחק עם הכנסתם של עזרא ותורג'מן למגרש, כי השניים האלו לבדם עשו את השינוי והביאו נקודה. נכון, התוצאה לא בדיוק מחמיאה לחיפה, כי היריבה הקזחית רחוקה מלהרשים, אבל לפחות בנאדו לא ספג הפסד. כך או כך, הירוקים לא ניצחו כבר משחק 6 ברציפות וזה בעייתי.
מבחינת הבחירות של המאמן, בסה"כ לשחק עם הרכב משני ולחזור מ-2:0 לתיקו זה יפה במשחק חוץ, אבל יש דברים שחייבים לתת עליהם את הדעת: הראשון זו העובדה שלדינו אנדלובו אין מקום במכבי חיפה. הוא פשוט לא ברמה הנדרשת ולכן שוב הוחלף במחצית, מה שמעלה תהיות למה הוא בכלל פתח. גם ריאן וגבאי לא היו טובים והראו שלצעירים חסרי הניסיון יש עוד דרך ארוכה לעבור כדי להתאים לרמה.
למכבי חיפה אין סיבה להיות אופטימיים למרות הנקודה והקאמבק, כי גם הפעם הם לא היטיבו לשחק. שוב ראינו עליות וירידות קיצוניות ביכולת לאורך 90 דקות, ולא שומרים על עקביות. ההרכב משתנה, שיבוץ השחקנים לתפקידים משתנה, וניכר שאין יציבות במחשבה.
אלון תורג'מן כבש גול נהדר, אבל בלי כל קשר לכך, כבר די ברור שלאור החולשה של אנדלובו ואבוחצירה שתורג'מן הוא החלוץ הכי בכיר בסגל. הבעיה היא שבנאדו עוד לא הבין זאת וכל פעם הוא מוציא אותו מההרכב או מחליף אותו מוקדם, למרות שהוא היחידי שנותן תוצרת באופן עיקבי.
לחיפה מחכה משחק קשה מאוד ביום ראשון, שגם יהיה די מכריע לגבי לאן מועדות פניה של הקבוצה הזאת העונה. צריך לזכור שבאר שבע מגיעה בכושר טוב בהרבה מזה שהציגו הקזחים הערב, כך שמי שחושב שחיפה תטייל טועה בגדול.