סוף השבוע של הלגיונרים שלנו בצרפת, אנגליה, גרמניה וספרד לא היה מסעיר, אך גיא לוזון וליאז' הגדילו בבלגיה את הפער לשבע נקודות מכל הדולקות אחריהם. לעומת זאת, במקום אחר, קטן ובלב הים התיכון היה סוער גם סוער.
קפריסין הוא אי המחולק לשניים, החלק הדרומי היווני והגדול יותר והחלק הצפוני הטורקי שלא מוכר כמדינה באו"ם. מבחינה היסטורית האי ידע הרבה כיבושים וזאת בגלל מיקומו האסטרטגי המחבר בין אסיה ולאירופה, ובימים אלו ממש הכוח הישראלי עושה עוד צעד בדרך לכיבוש הליגה הקפריסאית.
אי אפשר היה להתעלם מסוף השבוע האחרון שעבר על הלגיון הכחול-לבן, גם אם הדעות לגבי הרמה של הליגה הזו גם מחולקות לשניים. מבחינת הרמה והאווירה ביציעים, נראה שהליגה הישראלית עולה על הקפריסאית אבל מבחינת השקט שהשחקן צריך היתרון כאן הולך לליגה הקפריסאית ולראייה, תראו איך חזר ברק יצחקי משנה אחת באי השכן.
מחוץ למגרשים, היתרון הבולט הוא שהאנשים הקפריסאים יותר נחמדים, קצת פחות לחוצים מאיתנו ויש להם את גבינת החלומי הצרובה. אם כבר חלומי, אז על הישראלים בקבוצה הכי ישראלית עבר סוף שבוע באמת חלומי. אנורתוזיס פמגוסטה (מקום חמישי), הביסה 1:6 את דוקסה בביתה, לעיני כמה מאות צופים. עמית בן שושן, שחוזר לכושר אחרי פציעה ארוכה, כבש את השער הראשון שלו ומשה אוחיון שהפך לחוליה חשובה בקישור בישל שניים והיה מצויין לאורך כל המשחק. וזה לא הכל. גונסאלו גארסיה שייך למכבי ת"א חגג רביעייה.
עוד אחד שפורח. קולאוטי
בעיר הנמל לרנקה, חסן אבו זייד זרק את העוגן ופתח לראשונה בהרכב של א.א.ק. הוא הוחלף בדקה ה-62 אחרי שהציג יכולת טובה וחברו לקבוצה, חיים מגרלשווילי, נכנס בדקה ה-59 לחצי שעה האחרונה שלו לפני המעבר לבית"ר ירושלים. המשחק הסתיים בניצחון 0:1 של לרנקה והיא ממוקמת במרכז הטבלה.
הרבה שאלות ומעט מאוד תשובות לגבי האי הקטן. האם קפריסין היא קרש קפיצה לאירופה? האם קפריסין היא בכלל התקדמות מקצועית לשחקן ולמאמן הישראלי (בן שמעון, קלינגר וגוטמן גם עברו שם)? האם זה בסך הכול מקום לתפוס בו קצת שקט באמצע הקריירה והחיים? דבר אחד בטוח, מבחינה גיאוגרפית הם קרובים יותר לאירופה. יאסו!
יצליח גם כן? אבו זייד