הצטרפו אלינו
ברשתות החברתיות:

מיוחדת במינה: ליגת האלופות סוף סוף חוזרת

בגלל שבכל שנה יש אלופה חדשה. בזכות המפגש שהיא מסדרת לנו עם שחקנים וסגלים מפלצתיים מצד אחד, ועם קבוצות קטנות ושחקנים אלמונים מנגד. בתקווה שלואיס סוארס וליברפול ייפגשו בגמר. ליגת האלופות חוזרת הערב, ואבי מלר מתרגש

אבי מלר
אבי מלר  16.09.14 - 12:15
תחילת כתבה

1. הדבר הטוב ביותר שיכולה ליגת האלופות להציע בכדי לסתום לכל מבקריה את הפה, הוא ההיסטוריה שלה. 24 שנים עברו מאז הצליחה קבוצה כלשהי (מילאן) להגן על הכתר האירופי שלה. כמעט חצי יובל שבו כל שנה התחלפה האלופה.

ואם זה לא מספיק למצקצקים בלשונם על מנת להבחין ברעננות ובטריות של הצ'מפיונס, מה דעתכם על זה: ריאל מדריד, באיירן מינכן, צ'לסי, ברצלונה, אינטר, מנצ'סטר יונייטד, ליברפול, פורטו –  זו לא רשימת מכולת כי אם, כן כן, רשימת שמונה (!) האלופות השונות שהניפו את גביע אירופה בעשור (!) האחרון. שמונה אלופות בעשר שנים. באנגליה היו בזמן הזה 3 אלופות. גם בספרד. בגרמניה ארבע. בגלל זה שרה שינייד אוקונור לליגת האלופות Nothing compares to you.

2. אם בוחנים את הדברים על פי פתיחת העונה, הרי שהסיכוי שהבצורת תסתיים דווקא השנה, וריאל מדריד תהיה האלופה הראשונה מאז 1990 השומרת על התואר שלה, נראה אפסי. אבל אוגוסט-ספטמבר הם חודשים מאוד מסוכנים לעריכת מדדים ובניית הערכות. בדרך כלל כבר היורה יורה ברגל לשלל תחזיות השרב.

אבל אם בכל זאת מבקשים להסתמך קמעה על הספתח, אז אולי במקום לנסות ולצפות את מה שיהיה, נבקש את מה שיהיה הכי כדאי לצפות בו ב-6 ביוני בברלין: צ'לסי נגד ברצלונה. כרגע לפחות, זה מסתמן כעימות האולטימטיבי בין שתי המעצמות האבולוציוניות הכי מתחדשות, מבריקות, אימתניות. וזה עוד לפני שלואיס סוארס קיבל אפילו מסירה אחת מליאו מסי ו/או ניימאר ולהפך. למעשה, כרגע גלום בתוך בארסה נגד צ'לסי הפוטנציאל העתיר ביותר לגמר קלאסי, מונומנטלי. אבל חובבי הפיקנטריה והג'נטלמניות – אני למשל – היו מחליפים את ז'וזה מוריניו בברנדן רוג'רס, ושמחים לגלות בברלין את ליברפול נגד סוארס First we bite all the others, then we take Berlin

3. מיליון זרקורים יופנו לעבר לואיס סוארס כאשר הוא ייכנס למעגל המשחקים, אבל הנשכן האורוגוואי לא יהיה לבד. ליגת האלופות מספקת העונה פוקוס יוצא דופן על כדורגלנים שעשו הקיץ דרך מיוחדת במינה.

קצת מצער שלא נוכל לבדוק את ההתאקלמות של אנחל די מריה, דיילי בלינד ואנדר הררה במנצ'סטר יונייטד, ושל ג'רמי מנז (איזה גול!!!) ודייגו לופס במילאן בימי שלישי ורביעי. אבל זה עדיין לא יפחית מהפאן של המעקב אחרי דני וולבק בארסנל (ואן חאל ויונייטד צדקו או טעו?), שינג'י קאגאווה בדורטמונד (יונייטד ו-ואן חאל טעו או צדקו?) ופטריס אברה ביובנטוס (ראה סוגריים קודמות).

כמה כיף יהיה לערוך השוואות בין צ'אבי אלונסו ורוברט לבנדובסקי בבאיירן מינכן, מול דייגו קוסטה ופיליפה לואיז בצ'לסי (למי משתיהן סגל מפלצתי יותר?). חאמס רודריגס וטוני קרוס כבר נכנסו עמוק מתחת למיקרוסקופ הפרשני, ואין ספק ששום תנועה שלהם לא תימלט מהראדר האירופי. הגברת הזקנה מטורינו תתבקש להצהיר במכס על הדרך בה נעלמו 20 מיליון יורו מקופתה כתשלום עבור אחד נחמד, אך חתול בחיתול, אלבארו מוראטה. ואילו מנצ'סטר סיטי אולי תגלה בטובה ליבשת מי זה בדיוק אליקים מנגלה, איך זה שהמגן הצרפתי היחסית אלמוני הזה נכנס בן לילה לרשימת עשרת הכדורגלנים היקרים בכל הזמנים, וכיצד ומדוע היא החליטה לשלשל לכיסה של פורטו 54 מיליון יורו בעבורו.

4. עוד לפני שיוודע גורלם של כל הכוכבים והאגדות בפוטנציה, יש לליגת האלופות לפחות קבוצה אחת ושחקן אחד המגיעים להרמת המסך הרשמי של הקמפיין כאחינו גיבורי התהילה. הכדורגלן הוא קוסטין יוסיף מוצי הרומני, בלם בן 29 של אלופת בולגריה, שהעיף בפלייאוף את סטיאווה בוקרשט, אלופת ארצו, תוך שהוא כובש שער בדו קרב הפנדלים ואז רץ אל בין הקורות של שערו כדי להתייצב שם במקום שוערו שהורחק, ועצר שתי בעיטות 11.

מוצי הוא חתיכת טיפוס. כשעבר לפני שלוש שנים מדינמו בוקרשט לסיינה, הוא קם ועזב את המועדון האיטלקי עוד לפני בעיטת הפתיחה של הסריה A, כי לאוזניו גונבו שמועות שאברטון מתעניינת בו. לא דובים ולא יער. בעצם, יש יער אחד. "איזור היערות הפראיים" - זהו הפירוש של לודוגורץ הבולגרית, קבוצתו של מוצי, שהיא האורחת החדשה היחידה השנה. הכינוי של הקבוצה המגיעה מהעיר הקטנה רזגארד הוא "הנשרים", ובוא נראה אם ליברפול, ריאל מדריד ובאזל תוכלנה להאפיל על המחווה של לאציו, שבליגה האירופית אשתקד קיבלה את פני המוצים על המגרש עם נשר חי לו הודבק השם "פורטונה". שיהיה במזל.