הצטרפו אלינו
ברשתות החברתיות:

שינוי כיוון: פ.ס.ז' למדה את הלקח?

אחרי שניסו להביא את הכוכב הגדול ביותר בכל קיץ, הפעם הפריזאים מרשים לעצמם להסתכל לטווח רחוק ולהתחיל בבסיס עם גאלטייה וקאמפוס. המבחן הראשון לשינוי הקונספציה - בבלומפילד

דני פורת
דני פורת  31.07.22 - 15:30

(תמונה: Masashi Hara/Getty Images)

11 שנים עברו מאז רכשו הקטארים את פ.ס.ז' ושינו לחלוטין את פני הכדורגל הצרפתי ואת ה-DNA של המועדון שהפך למותג בינלאומי, זולל תארים מקומיים, אך באותה מידה כושל בכל הקשור להשגת חזון הנפת גביע האלופות. כמדי עונה הבעלים נאסר אל-חלאיפי פינק את האוהדים בשם נוצץ וחדש שהנחית בפארק דה פראנס. לשם שינוי, הקיץ הזה, הזרקורים בעיר האורות לא יופנו כלפי הכוכבים החדשים על הדשא, משום שאין יותר מדי כאלה, אלא יותר כלפי המאמן החדש, כריסטוף גאלטייה, והיועץ המקצועי הטרי לואיס קמפוס.

אין כל ספק שהמהלך המקצועי החשוב ביותר שנעשה הקיץ בפריז היה הארכת החוזה של קיליאן אמבפה בשלוש שנים, למרות החיזורים הנמרצים מריאל מדריד. החתימה של הכוכב הגדול היתה הבסיס עליו אפשר להניח את היסודות, אך בשביל לדאוג שהאימפריה לא תתמוטט שוב כמו מגדל קלפים, פריז הבינה שהיא צריכה לחזק את קורת הגג של הבניין. לכן, בראש ובראשונה היא החליפה את לאונרדו בקמפוס, שנחשב לאחד ממוחות הכדורגל ומגייס השחקנים הטוב בתחומו, ובאופן לא מפתיע גם מי שאמבפה מאוד העריך מהתקופה המשותפת במונאקו.

מעבר לתוצאות המאכזבות בליגת האלופות, בשנים האחרונות סבלה פריז משתי בעיות בולטות אחרות: הנקודה הראשונה היא יצירת יחסים מעורערים בין המנהל הספורטיבי למאמן הראשי. כדי שזה לא יחזור, קמפוס הביא איתו את המאמן גאלטייה, והשניים יחזרו לעבוד ביחד לאחר ההצלחה הגדולה והאליפות עם ליל ב-2021. בין שני האישים הללו, כך מקווים, תיווצר סנרגיה וההחלטות המקצועיות יעברו בצורה חלקה יותר, להבדיל מהימים בהם לאונרדו נכנס למאבקי כוח ואגו מול תומאס טוכל ומאוריסיו פוצ'טינו, שני המאמנים הקודמים, בדבר רכש, חידוש חוזים ושחרורים.

הנושא הבעייתי השני הוא החתמת שחקנים לפי בסיס של כוכבות ולא לפי הצורך המרכזי של הקבוצה ולא חסרות דוגמאות לכך מהעונה שעברה. אחרי עשור של שלטון כמעט מוחלט בכדורגל הצרפתי ודריסת רגל בשלבים הגבוהים של ליגת האלופות, אל-חלאיפי ואנשיו הבינו סוף סוף שעוד שם גדול לא יקנה את האוהדים. אלה רוצים לראות מחוייבות, תשוקה ורעב אמיתי שייצרו את התוצאות החסרות עבור המועדון העשיר. הבאתם של קמפוס, שכאמור נחשב למגלה שחקנים בחסד עליון, וגאלטייה, אולי המאמן הכי פחות נוצץ בעידן הקטארי, היא כנראה התשובה הטובה ביותר לכך.

פריז רכשה הקיץ את ויטיניה תמורת 40 מיליון מפורטו, כי היא זקוקה לקשר אחורי מחליף למרקו וראטי. היא צירפה בהשאלה את הוגו אקיטיקה, הכישרון הצעיר מריימס, משום שהיא מסתכלת לפני העתיד ואת נורדי מוקיילה בידיעה שהוא יפתור לה בעיות בהגנה ויכול לשחק בכל מערך שהמאמן יחפוץ בו. בנוסף, רנאטו סאנצ'ס או קשר מרכזי אחר יגיע, כדי לתת תחרות לעמדה במרכז המגרש שלא היתה תמיד יציבה אשתקד. מהלך לא פחות חשוב מכך, הוא הרצון לדלדל את הסגל מפני גורמים בלתי מועילים. חודש לפני סיום מועד ההעברות, ישנו מספר גדול של שחקנים שלא נמצאים בתכניות של הקבוצה, דוגמאת יוליאן דרקסלר, ג'ורג'יניו וינאלדום, מאורו איקרדי, לווין קורזוואה ועוד שיושבים על חוזים גבוהים, אך תרומתם לקבוצה דלה במיוחד.

גאלטייה מגיע לפ.ס.ז' אחרי רזומה של שמונה שנים בסנט אטיין ועוד ארבע בליל, כולל, כאמור, זכיה סנסציונית באליפות על חשבון הפריזאים. בעונה האחרונה הדריך את ניס לגמר הגביע הצרפתי, כשבדרך הוא עבר את פריז בפנדלים - כך שהוא יודע איך לנצח את הטובים ביותר, לפחות בזירה המקומית. בגיל 56 נחשב גאלטייה לאחד המאמנים המעורכים ברפובליקה בשנים האחרונות, ולמרות שלא עבד במועדונים גדולים, הדריך בליגת האלופות וניהל סופרסטארים מפוצצי אגו, קמפוס וההנהלה של פריז מאמינים שהוא האיש שיכול להוציא את הקבוצה לדרך חדשה. אחרת לא היו משלמים 10 מיליון יורו פיצויים לניס כדי להחתימו על חוזה לשנתיים.

גאלטייה נכנס לסיר הלחץ ולטריטוריה שהוא לא מכיר ויש לו אתגר גדול לסדר את השורות. רבים יסכימו כי בעונה שעברה תחת פוצ'טינו שיחקה פ.ס.ז' כדורגל חסר זהות ומעוף, שאומנם החזיר את תואר האליפות (בעיקר כי הקבוצות האחרות לא היוו פונקציה), אבל גרם לאנטגוניזם גדול אצל הקהל, שגם החרים משחקים של הקבוצה בסיום העונה. החיבור בין אמבפה, ליאו מסי וניימאר בעונת הבכורה נידון לכישלון והתפוצץ בפנים עם ההדחה לריאל מדריד באלופות. פוצ'טינו שמר אמונים לשחקנים שלא תפקדו, סירב לתת אשראי לצעירים והמרמור בחדר ההלבשה היה גדול. את כל הדברים האלה, צריך גאלטייה לשנות.

כבר באימוני פתיחת העונה ואולי גם במשחק אלוף האלופים מול נאנט בבלומפילד, גאלטייה מתכוון לשחק במערך של שלושה בלמים - מעין 3-4-1-2. ג'יג'י דונארומה אמור לשמש כשוער הראשון והרוטציה בעמדה הזאת כנראה תתקצר. במערך החדש, הכוונה היא שאשרף חכימי ונונו מנדש, שני המגנים התוקפים, ישחקו בעמדה גבוהה יותר ומסי, שעבר עונה פושרת עם שישה שערי ליגה בלבד אשתקד, ייכנס לעמדת הפליימיקר ויוכל להרוויח יותר שטחים במרכז המגרש. אמבפה וניימאר יהיו שתי המטרות המיידיות לכדורים המתוחכמים של המאסטרו. למעשה, יש אופטימיות גוברת בפריז כי מסי ייכנס טוב יותר לעונה משום שהפעם הזאת היה לו קיץ פנוי לחלוטין להתכונן ולעבוד וכמובן כאשר המונדיאל נמצא במרחק של פחות מארבעה חודשים, כבר אי אפשר לזייף.

במסיבת העיתונאים של פתיחת העונה, הדגיש גאלטייה כי "אין שחקן שגדול יותר מהמועדון". הוא שלח מסר ברור לכוכבים שאף אחד לא חסין ויהיה מעניין לראות כמה משקל יש לו בזה. ברור שמידת ההצלחה של גאלטייה ושל קמפוס תהיה בגיבוש חדר ההלבשה, שלא תמיד היה מלוכד בפארק דה פראנס. גם הרעיונות הטקטיים צריכים להתחדד כדי להפוך את פריז לקבוצה מאיימת בשלבי הנוקאאוט של ליגת האלופות ולבלום את הקריסה המנטלית שהיא נוהגת לחוות שם ברגעי האמת. אבל לפחות אפשר לצאת עם מסקנה אחת ערב פתיחת העונה: פ.ס.ז' מנסה לתקן טעויות שנעשו בקבוצה בשנים האחרונות ומאמינה שהצוות החדש יעבוד קשה כדי להוביל אותה לעתיד מקצועי טוב יותר.