הצטרפו אלינו
ברשתות החברתיות:

"מוות ידוע מראש": האימפריה שירדה ליגה

מחצי גמר האלופות להתרסקות בלתי נתפסת שהפכה לרשמית: סיפורו של הבעלים עבורו כדורגל הוא רק "תחביב טיפשי", שהוביל לשברון לב של ממש עבור מועדון הפאר הצרפתי עם 23 מאמנים מאז 2007

יוני נרון
יוני נרון   09.05.26 - 11:13
Getting your Trinity Audio player ready...
8 אליפויות, 7 סגנויות, ארבעה גביעים בעשרה גמרים וחצי גמר ליגת האלופות אחד - כמה מועדונים באירופה יכולים להתהדר בהיסטוריה עשירה שכזו? תוסיפו לכך את העובדה שהאקדמיה שלה אחראית על גידולם של מרסל דסאי, מיקאל לנדרו (מספר ההופעות הגדול ביותר בליג 1), דידייה דשאן וקלוד מאקללה. בכל אופן, סיפורה של נאנט בליגה הראשונה, אימפריה במונחי הכדורגל הצרפתי, הגיע אתמול באופן רשמי לסיומו אחרי 13 שנה עם 1:0 ללאנס. 

למרות ש-2025/26 הייתה מחפירה, הבעיה היא הרבה מעבר לעונה גרועה אחת. במשך שנים יש כאוס ניהולי תחת הבעלים ולדמר קיטה. 23 מאמנים התחלפו מאז 2007, כשהתקבלו לא מעט החלטות שנויות במחלוקת, בין היתר בכל הנוגע למכירת שחקנים.
קיטה, איש עסקים פולני-צרפתי, קנה את נאנט ב-2007. בהתחלה הוא הגיע עם תדמית של מושיע, כשהמועדון היה בבעיות כלכליות. אבל די מהר נוצרה תדמית אחרת לגמרי, של בעלים אימפולסיבי, שמתערב מקצועית, מחליף מאמנים בלי סוף ומשנה כיוון כל כמה חודשים.

קלאודיו ראניירי סיים עונה סבירה מאוד ב-2018 ועזב אחרי עימותים עם קיטה. סרז'יו קונסייסאו הציל את המועדון מירידה אחרי שקיבל אותו מהמקום הלפני אחרון ועזב בגלל ההנהלה. ריימון דומנק מונה ב-2020 למרות שלא אימן כמעט עשור - מהלך שנתפס בצרפת כהזוי לחלוטין. אנטואן קומבוארה פוטר זמן קצר אחרי שהביא גביע ראשון למועדון מאז 2001 ואחר כך… הוחזר שוב ב-2024. בקיצור, חרבו דרבו.



מעבר למאמנים, יש גם טענות קבועות על התערבות בהרכבים והעברות, קבלת החלטות לפי אינטואיציה ולא לפי מערכת מקצועית ואווירה רעילה במועדון, כשגם הבן שלו, פרנק קיטה, מעורב מאוד, מה שיצר תחושה אצל אוהדים שהמועדון מתנהל כעסק משפחתי ולא באופן מקצועני.
הכתם הגדול
מלבד ההיסטוריה העשירה ואולי ה-4:0 לפ.ס.ז' באצטדיון בלומפילד בסופר קאפ ב-2022, נאנט זכורה לאוהדי הכדורגל בישראל (ובכלל) בגלל מותו הטרגי של אמיליאנו סאלה, שהיה בדרכו למעבר מצרפת לקארדיף ונהרג בהתרסקות מטוס. 

לאחר הפרשה, נחשפו קשרים עם סוכנים לא מורשים סביב העסקה, כשהיו טענות שנאנט לחצה למכור את סאלה מהר בשל כך. בעקבות זאת התפתחו קרבות משפטיים של שנים בין הכנריות לקארדיף. מבחינה משפטית נאנט דווקא ניצחה ברוב ההליכים, אבל ציבורית הפרשה השאירה כתם עצום וגם היום עדיין מזכירים אותה בכל דיון על קיטה.



אפילו מאמנים שעבדו שם בעבר דיברו על כאוס פנימי. המאמן הנוכחי, ואהיד חלילהודז’יץ’ למשל, כבר לפני שנים הזהיר שהמועדון "לא מתפקד בצורה נורמלית”.  כל זה פגע ב-"Jeu à la nantaise” ("המשחק הנאנטזי”).  בצרפת מתייחסים אליו כמעט כפילוסופיית כדורגל שלמה. מדובר בזהות שנבנתה בנאנט בעיקר תחת המאמן האגדי חוסה אריבאס בשנות ה-60 וה-70, והמשיכה גם אצל יורשיו.

הרעיון המרכזי היה כדורגל קבוצתי טוטאלי, שבו הכדור זז מהר יותר מהשחקנים. קצת כמו סיסאות שמייחסים כיום לפפ גוורדיולה, לואיס אנריקה והאנזי פליק של היום מבחינת סגנון המשחק הייחודי של כל אחד מהם.

העונות קודמות, שבהן הקבוצה פלירטטה עם הירידה אך ניצלה בקושי, מוצגות כסיפורי הצלחה לפי קיטה, הודות להשפעתו הגדולה. ועם זאת, הוא מודה שכדורגל הוא "לא המקצוע שלו", אלא "תחביב טיפשי".



העונה הנוכחית
בקיץ, נאנט החתימה את לואיס קסטרו, שעשה עבודה אדירה. אלא שהמועדון מכר כמעט את כל שחקניו הפותחים מאשתקד, כמעט ולא החתים (כי אין מנהל ספורטיבי וכמעט אין סקאוטים), ופיטר את הפורטוגלי מיד עם תחילת העונה. 

המחליף שלו פוטר אחרי חודשיים ולאחר מכן מי שנקרא לגדל היה חלילהודז'יץ', שפרש מאימון בגיל 73 והפך לאדם המבוגר ביותר שמוביל קבוצה בליגה הראשונה בצרפת. מצב דומה למה שקרה ב-2021, כאשר ריימונד דומנק, שכאמור לא אימן בליגה 1 מאז שנות ה-90, הגיע למועדון והטביע אותו.

נחמה קטנה?
השחקנים המוכרים בסגל הנוכחי הם אנתוני לופז, הקפטן האגדי של ליון והמחליף של רוי פטריסיו בנבחרת פורטוגל של העשור הקודם ומוסטפא מוחמד - חלוץ נבחרת מצרים. מוחמד עומד מדי שנה בפרשייה חוזרת, קצת כמו יום ההולדת של אחות של ניימאר שנופלת על שמינית גמר ליגת האלופות.



מחזור הסיום בצרפת נערך תחת הכותרת של מאבק בהומופוביה והמצרי כמובן ממציא בעיות בריאותיות כאלה ואחרות כדי להמנע מלהזדהות עם הקהילה. בעונה שעברה זה אפילו עלה שלב, כשנאנט הגיע למחזור האחרון כשהיא טרם הבטיחה את הישארותה ולמוחמד הייתה "בעיית שריר קלה".

עם הומופובים או בלי, עצוב לראות את נאנט שוקעת בפעם השלישית אל ליגת המשנה תחת הבעלים שאפילו לא מתגורר בצרפת. בניגוד ל-2007 ו-2009, הפעם נדמה שלכנריות יקח זמן לשוב לליגה הבכירה, אם בכלל.

-->