לא פחות מ-1,248 שחקנים בסגלים השונים במונדיאל 2026. את הגדולים שבהם אתם מכירים. אנחנו לא צריכים להכיר לכם את לאמין ימאל, ליאו מסי, כריסטיאנו רונאלדו וארלינג הלאנד. את מי מהם ששיחקו או משחקים בליגת העל, כמו פרנטזדי פיירו והליו וארלה, אתם כנראה מכירים גם כן. ככה זה בטורנירים כאלה: אי אפשר באמת להכיר את כולם, אבל מוצאים למי להתחבר ככל שהטורניר מתקדם.
רובכם, כנראה, לא תתחברו לוודנסקי פייר. הקשר ההגנתי מהאיטי, 1.80 מ', כמעט אלמוני גם במדינה שלו. הוא זומן לסגל הנבחרת בפגרה האחרונה לפני המונדיאל ושותף מול איסלנד אחרי פציעה, מה שלא מנע מהמאמן סבסטיאן מיגנה לזמן אותו למונדיאל. פייר, שמשחק בוויולט AC מהליגה המקומית, הפך לנציג היחיד שלה במונדיאל 2026 וכמעט בוודאות לראשון מאז ההשתתפות ההיסטורית של הנבחרת ב-1974. בסבירות לא רעה, מי שגדל באחת המדינות העניות בעולם ומשחק באחת הליגות הראשונות החלשות בתבל יקבל דקות מול נבחרת ברזיל הגדולה, אחרי שנשאר על הספסל במשחק מול סקוטלנד.
נבחרת האיטי מציגה לא מעט "מתאזרחים" כמו ז'אן בגורד, יליד צרפת ושחקן וולבס שקיבל הצעה לשחק במדינה, לצד שחקנים כמו אקס חיפה פיירו שהפכו לכוכבי כדורגל במדינה. הסיפור של פייר, שחקן ליגה טוב, שונה. הוא גדל בסיטה סולייל, אחת השכונות הקשות ביותר בעולם ומי שנשלטה במשך שנים בידי כנופיות. רק כשהוא היה בן שלוש, ב-2007, כוחות חמושים של האו"ם ניסו להחזיר את השליטה לאזור.
במהלך רעידת האדמה הגדולה ב-2010 לקח שבועיים עד שהכוחות הצליחו להגיע לאזור, מה שהוביל למוות של אלפים. פושעים רבים שהיו בכלא סמוך ברחו בחסות הרעידה וחזרו לבצע פשעים, כשהמשטרה אף אמרה באופן רשמי לתושבי האזור "לקחת את החוק לידיים". פייר ניסה לגדול במציאות הזאת והתחיל את דרכו בוויולט AC, אחת מקבוצות הכדורגל הגדולות במדינה שהתמודדה עם משבר מקצועי ממושך.
זה לא עצר אותו. פייר מצא את עצמו משחק בנבחרת עד גיל 20 כשהוא צעיר מכולם בשלוש שנים, מספר שש פיזי שמקבל דקות ומבשל ב-4:4 מול טרינידד או ב-0:0 מול מקסיקו. הוא המשיך להתקדם, אך לא מצא מקום בקבוצה הבוגרת של ויולט ועבר ל-Real Hope הצומחת בגיל 19. לא הדבר המובן מאליו, אבל הימור שהוא לקח על עצמו והשתלם.
אחרי עונה אחת בה הוא זכה באליפות הוא חזר לוויולט ולפורט-או-פרינס, בירת האיטי, והוביל את הקבוצה לזכייה באליפות. לא היו חגיגות גדולות בעיר, שכן 70% ממנה תחת מצור של חברי כנופיות שונות לפי AP. קשה לדעת האם משחקי הכדורגל בליגה המקומית "כשרים", שכן הפשע שולט בכל מקום.
זה היה יכול לשבור שחקנים, ובצדק מוחלט, אבל לא את פייר. "הוא מנהיג לכל דבר", אמר עליו העיתונאי המקומי כיילב פייר (אין קשר משפחתי). "הוא קיבל את סרט הקפטן בגיל 21 והוביל את קבוצותיו לזכייה בשתי אליפויות". הוא זכה למחמאות על מוסר עבודה ויכולת מסירה טובה בגובה 1.80 מ', גם אם בליגה חלשה ובנבחרת חלשה.
"הוא עקבי, צנוע ומוערך גם מחוץ למגרש", המשיכו ב-Haiti Tempo. "הכדורגל בליגה המקומית מתמודד עם קשיים גדולים, והזימון שלו הוא השראה לליגה שלמה. מדינה שלמה מסתכלת עליו, השחקן המקומי היחיד בסגל עם 25 ליגיונרים". הוא אמנם לא מרבה להבקיע או לבשל, אבל מצא את עצמו מקבל זימון ראשון לסגל במשחק הכנה למונדיאל.
"הוא לא מפחד לעבוד", נטען בהאיטי טמפו. "יש שחקנים מוכשרים ממנו, אבל המחויבות שלו בהגנה מרשימה. הוא מהשחקנים שהופכים את הקבוצה לטובה יותר, דמות מרכזית בליגה של מדינה שעוברת קשיים אבל חיה כדורגל". ויולט דחתה עליו הצעות מצד ה-MLS ומאוקראינה, במה שלא מנע ממנו להמשיך להתקדם ולהגיע לנבחרת.
במשחק ההוא מול איסלנד, במרץ, הוא קיבל את ההזדמנות הראשונה שלו. פייר עלה מהספסל בדקה ה-37 מול נבחרת אירופית חלשה וקצר מחמאות, במה שהוביל לזימונו לנבחרת. פייר זומן מהליגה בהאיטי, בזמן ששחקנים מליגות המשנה בספרד ואיטליה, ליגות ברמה גבוהה בהרבה, נותרו בחוץ.
כאן נכנס לתמונה "רשע" אחר, הבירוקרטיה האמריקאית. הרשויות בארה"ב סירבו להעניק ויזה לפייר, מתוך חשש כי לא מדובר בכדורגלן מקצועי (בליגה שיש עליה מעט מאוד מידע) וביציאה הראשונה שלו מגבולות האיטי בחייו. הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ הטיל הגבלות חמורות מאוד על כניסה מהאיטי, מה שהשפיע הן על פייר והן על 12 מאנשי המשלחת למונדיאל לפני המשחקים בבוסטון, פילדלפיה ואטלנטה.
בסופו של דבר הוא קיבל אישור להגיע אחרי שהתאמן לבדו למונדיאל בפורט-או-פרינס, אחת הערים המסוכנות בעולם, בניסיון לשמור על כושר. פייר לא שיחק חודשיים, אבל עשוי לקבל הזדמנות גדולה. "האיטי במשבר גדול. הוא שחקן ברמה גבוהה, כולם שמחים לראות אותו בנבחרת", אמר דובר ההתאחדות המקומית תיאו ג'נטי. "אנשים במדינה הזאת רוצים לחיות. הם מסתכלים עליו בגאווה".
עכשיו פייר, שחקן שמתאים בפרופיל ובסגנון המשחק לליגה הישראלית, מקבל את ההזדמנות הגדולה בחייו. בגיל 21, ייתכן שהוא מקבל הזדמנות לחיות אותם כמו שצריך. ג'נטי עצמו, דובר ההתאחדות (ומכאן עובד ממשל), אף הודה בזה: "אני מקווה בשבילו שהוא לא יצטרך לחיות בהאיטי אחרי המונדיאל. הוא יכול להציג את עצמו לעולם ולקבל חוזה מקצועני במקום אחר".