עד לפני כשלושה שבועות, טים פיין היה עוד שחקן הגנה אנונימי יחסית שמכיר בעיקר הקהל בניו זילנד ובאוסטרליה. מגן ימני ותיק של וולינגטון פיניקס, כזה שעבר קריירה יציבה אך רחוקה מאור הזרקורים האירופי. אלא שאז הגיע סרטון אחד בטיקטוק ובאינסטגרם - ותוך פחות מ-48 שעות הפך פיין לאחת הדמויות הוויראליות ביותר לקראת מונדיאל 2026.
הכול התחיל עם ואלן סקארסיני, משפיען כדורגל ארגנטינאי המוכר ברשתות בשם "El Scarso”. סקארסיני החליט לצאת לפרויקט יוצא דופן: למצוא את השחקן הכי פחות מוכר מבין כל הכדורגלנים שישתתפו בגביע העולם. אחרי שעבר על סגלי הנבחרות, מספרי העוקבים והחשיפה ברשתות, הוא הגיע למסקנה ברורה - האיש האלמוני ביותר בטורניר הוא טים פיין.
באותו רגע היו לפיין פחות מ-5,000 עוקבים באינסטגרם. עבור שחקן שמגיע למונדיאל זו הייתה כמות כמעט בלתי נתפסת. אבל סקארסיני לא הסתפק רק בלגלות מי הוא השחקן האנונימי ביותר בטורניר. הוא קרא לעוקבים שלו "לאמץ” את פיין ולהפוך אותו לסמל של המונדיאל, שחקן שכל אוהדי הכדורגל בעולם צריכים להתאחד סביבו, בלי קשר ללאום או לנבחרת שהם אוהדים.
"מה אם היה שחקן אחד שכולנו יכולים לעודד?”, שאל בסרטון שצבר מיליוני צפיות. "אנחנו חייבים להפוך את טים פיין לאגדה”. מאותו רגע, הרשת השתגעה. העוקבים החלו לזרום בקצב מסחרר. כמעט אלף בכל דקה. תוך ימים ספורים חצה פיין את רף מיליון העוקבים, ובהמשך כבר הגיע לכ-1.5 מיליון, מספר גדול משמעותית מזה של כוכב הנבחרת כריס ווד שמשחק בפרמיירליג, ואפילו יותר ממספר העוקבים של נבחרת ניו זילנד עצמה ושל המועדון שלו, יחד.
התגובות הפכו במהרה לקרנבל בינלאומי. אוהדים מדרום אמריקה, בעיקר מארגנטינה ומקסיקו, החלו להציף כל פוסט של פיין. חלקם כתבו כאילו הוא אגדה ותיקה שהם גדלו עליה מילדות. אחרים המציאו סיפורים בדיוניים על הערצה רבת שנים לבלם הניו זילנדי האלמוני. אחד המשפיענים המקסיקנים כתב: "אתה האליל שלי מאז שנולדתי”, בעוד אחרים הציפו את הרשת במשחק המילים: "No Payne, No Gain”.
הטירוף הגיע לשלב חדש כשאוהדים יצרו לפיין שיר אוהדים רשמי בספרדית. הפזמון כלל את המשפט: "טים פיין - מהעריסה ועד הקבר. הוא די מריה החדש”, לצד הצהרות אהבה ותמיכה כאילו מדובר בכוכב על ברמת לאו מסי או כריסטיאנו רונאלדו. עבור פיין עצמו, הכול קרה בזמן הכי לא צפוי. נבחרת ניו זילנד הייתה בכלל בטיסה למחנה אימונים בפלורידה לקראת פתיחת המונדיאל, כשהטלפון שלו התחיל להתפוצץ מהודעות והתראות.
צפו בשיר>>>
"תהיתי למה החשבונות שלי משתגעים”, כתב לסקארסיני בהודעה פרטית שהודלפה אחר כך לרשתות. "ואז ראיתי את הסרטון שלך. תודה אחי". מאוחר יותר העלה פיין סרטון תגובה משלו ממחנה האימונים של ניו זילנד בסרסוטה. הוא פתח בספרדית מקרטעת, התנצל על המבטא וסיפר שהוא מתרגל עם דואולינגו, לפני שהודה לכל האוהדים החדשים: "אלה היו 48 שעות מטורפות. אני גאה מאוד לייצג את המדינה שלי במונדיאל ומעריך את כל האהבה מכל העולם”.
התגובה הצנועה שלו רק הגדילה את ההתלהבות סביבו. עבור רבים, פיין הפך לסמל "אנטי כוכבים" קלאסי, כדורגלן פשוט, בלי מניירות, בלי מותג מסחרי, כזה שנראה מופתע בעצמו מהעובדה שהוא הפך לתופעת רשת בינלאומית.
אבל מאחורי הוויראליות מסתתר גם סיפור כדורגל אמיתי. פיין בן ה-32 הוא אחד השחקנים המנוסים ביותר של ניו זילנד. הוא ערך בכורה בנבחרת כבר בגיל 18, ולאחרונה הגיע ל-50 הופעות בינלאומיות. את הקריירה האירופית שלו התחיל ב-2012, כשחתם בבלאקבורן, אך לא הצליח לפרוץ לרמות הגבוהות ביבשת. בהמשך חזר לכדורגל האוסטרלי, שם בנה לעצמו קריירה יציבה ושקטה ואפילו שיחק לצד תומר חמד.
במוקדמות המונדיאל היה אחד השחקנים החשובים של ניו זילנד, עם שער אחד וארבעה בישולים, וכעת הוא צפוי לפתוח כמגן ימני בהרכב של המאמן דארן בייזלי.
בנתיים, למגן לא כל כך הלך במשחקי ההכנה עם 4:0 להאיטי החלשה ו-1:0 לאנגליה, אך מבחינה אישית מחוץ למגרש - יש לו כבר למעלה מחמישה מיליון עוקבים (!) - שזה יותר מכל אוכלוסיית ניו זילנד כולה.
הנבחרת עצמה מגיעה למונדיאל כאנדרדוג מוחלט. היא העפילה רק בפעם השלישית בתולדותיה לטורניר, אחרי 1982 ו-2010. היא מעולם לא ניצחה משחק בגביע העולם ונחשבת לאחת הנבחרות החלשות בטורניר מבחינת דירוג פיפ"א. בבית ז' תחכה לה משימה קשה במיוחד מול נבחרת איראן, מצרים ובלגיה.