תשבור את הקללה? ארגנטינה נגד ההיסטוריה

לידיעת ארגנטינה: מ-1962 ועד היום לא הייתה נבחרת אחת שזכתה במונדיאל פעמיים ברציפות. אז זו היתה ברזיל השלימה "ריפיט" וזכתה במצטבר בשלושה מונדיאלים מתוך ארבעה. ראינו לא מעט נבחרות גדולות בשנים האחרונות, אבל אף אחת לא הגיעה להישג הזה. רובן, בינינו, גם לא היו כל כך קרובות.

צרפת 2022, שהגיעה לגמר אחרי זכייה במונדיאל, היא היוצאת מהכלל. ארבע מחמש אלופות העולם הקודמות (גרמניה, ספרד, איטליה וצרפת) הודחו בשלב הבתים של המונדיאל העוקב, שלוש מתוכן ברבע האחרון. מאז 1986 היו עשר אלופות עולם שניסו להגן על התואר. שלוש אמנם הגיעו לגמר במונדיאל העוקב, אך ארבע הודחו בשלב הבתים.

אותן שלוש - צרפת ב-2022, ברזיל ב-1998 וארגנטינה ב-1990 - כנראה כללו את השחקן הטוב בעולם באותה נקודה, או מישהו שנכנס לכל הפחות לדיון. קיליאן אמבפה הבקיע שמונה שערים במונדיאל כולל שלושער בגמר בקטאר, רונאלדו נבחר לשחקן הטורניר ב-1998 ודייגו מראדונה הגיע למונדיאל אחרי זכייה באליפות איטליה בתור השחקן המצטיין.

יש לא מעט כישרון לארגנטינה, אבל אף שחקן שלא באמת נכנס לדיונים האלה. חוליאן אלבארס רשם שנה מצוינת, אבל איש לא חושב שהוא הטוב בעולם. לאוטרו מרטינס הוביל את אינטר לאליפות, אך עשה זאת בליגה החמישית באיכותה מבין הגדולות באירופה. ליאו מסי עוד יכול להפוך למלך שערי המונדיאלים בכל הזמנים בטורניר הזה, אבל יחגוג באמצע שלב הבתים את יום הולדתו ה-39.

ארגנטינה מגיעה לטורניר במעמד אחר, כשהיא במקום הראשון בדירוג הנבחרות של פיפ"א. אמנם אף נבחרת לא זכתה במונדיאל כשהיא הגיעה לטורניר מהמקום הראשון, אבל היא נתפסת בתור מועמדת לגיטימית לזכייה ולא רק בשל היכולת במונדיאל הקודם. ארגנטינה זכתה בקופה אמריקה, נראתה טוב במוקדמות ועם מסלול נוח על הנייר, כשבסבירות גבוהה תחכה לה אורוגוואי בשלב 32 הגדולות, טורקיה או ארה"ב בשמינית ופורטוגל ברבע. כן, אם כל הכוכבים יסתדרו, יהיה משחק נוקאאוט ברבע גמר המונדיאל בין מסי לרונאלדו.

בשביל זה, ארגנטינה צריכה להעפיל. נבחרות כמו גרמניה 2014 או צרפת 2002 שילבו בין מקום בהרכב לשחקנים שכבר לא ברמה הנדרשת ותועפות של ביטחון עצמי. הנבחרות הסתמכו על יותר מדי מנהיגים ועל אותה שיטה שעבדה פעם אחר פעם, מה שהוביל לכך שויסנטה דל בוסקה או יואכים לב, שני מאמנים שהגיעו בתור אלופי עולם לטורניר, הודחו בשלב מוקדם. כשמסתכלים על האלופות הקודמות קשה למצוא דפוס אחד - היו נבחרות ששמרו על הסגל הקיים גם במחיר של שחקנים רעים, נבחרות שאננות, כאלה שניסו להצעיר את כל הסגל בבת אחת ולכן ויתרו על מנהיגים אמיתיים, או סתם כאלה שהגיעו בעונה לא טובה.

אלבארס. המנהיג של ארגנטינה (Pablo Elias/NurPhoto via Getty Images)

השאלה המשמעותית הראשונה אצל ארגנטינה היא הצערת הסגל. המשחק החשוב האחרון של הנבחרת היה מול ברזיל במוקדמות המונדיאל, משחק שהסתיים ב-1:4 ארגנטינאי ועלייה לשלב הבא. 9 מ-11 השחקנים שפתחו בגמר המונדיאל פתחו גם אז, כששני החריגים היחידים הם אנחל די מריה וליאו מסי. השני צפוי כמובן לפתוח כמובן בטורניר.

קשה לבוא לארגנטינה בטענות אחרי קמפיין מוקדמות מרשים בו השיגו 38 נקודות והיו הנבחרת הראשונה מדרום אמריקה שהעפילה לטורניר. מצד שני כריסטיאן רומרו מגיע אחרי שטוטנהאם כמעט ירדה ליגה. ניקולס אוטמנדי היה הקפטן של קבוצה שסיימה את העונה במקום השלישי בליגה הפורטוגלית. ניקולס טליאפיקו איבד את מקומו בהרכב בליון. גונסאלו מונטיאל, ההוא שבעט לעבר הנצח במונדיאל הקודם, משחק בליגה המקומית.

כשמוסיפים את מסי, רודריגו דה פול ולנארדו פארדס, מקבלים מצב בו יש לארגנטינה ארבעה שחקני הרכב שלא פותחים באירופה. אמנם יש לה גם את חוליאן אלבארס, אנצו פרננדס ולאוטרו מרטינס, שחקנים בכירים בקבוצות טובות באירופה, אבל האם זה יספיק? השאלה הזאת עשויה להכריע את הטורניר. מצד שני, יהיו מי שיטענו ששחקנים ששיחקו עונה שלמה באירופה יגיעו עייפים יותר למונדיאל.

כאן נכנסת שאלת השאננות, אולי מה שהכריע את גרמניה ב-2018. יואכים לב בעצמו דיבר על התחושה הזאת בהכנה של המנשאפט לטורניר ההוא. הזכייה של ארגנטינה ב-2022 דווקא עשויה למנוע את זה, אחרי שהם הגיעו למונדיאל הקודם עם רצף ארוך של משחקים ללא הפסד והובכו מול ערב הסעודית. האחרונה לא עלתה לשמינית הגמר, ארגנטינה זכתה.

האלביסלסטה כבר חטפו כאפה בשלב מוקדם במה שהיה יכול לסבך אותם בהמשך ועלול למנוע תחושת שאננות, פשוט כי הם היו במקום הזה והתאוששו ממנו. במקביל יהיו מי שיטענו שנבחרות דרום אמריקאיות כן הצליחו לצאת משלב הבתים אחרי זכייה במונדיאל. ברזיל הגיעה לגמר ב-1998, בזמן שב-2006 היו מי שחלמו על זכייה שישית. ארגנטינה הגיעה לגמר ב-1990 כשהיא התבססה שוב על דייגו מראדונה, גם אם מבוגר יותר.

ברזיל 2006 נכשלה בין היתר בשל ההסתמכות של המאמן קרלוס אלברטו פריירה על שני חלוצים ותיקים, רונאלדו ואדריאנו, הרבה אחרי השיא. מאמן ארגנטינה ליונל סקאלוני זכה עם הנבחרת במונדיאל 2022 במה שיכול לאפשר לו להתמודד עם "פרות קדושות" אם יהיה צורך בכך. ארגנטינה נבחרת מגובשת יותר וכזאת שמגיעה במומנטום אדיר, בין היתר בשל היכולת של המאמן לשנות תוך כדי משחק.

אתגר ייחודי. סקאלוני (Jay Biggerstaff/Getty Images)

כאן, איך לא, מגיעה מערכת היחסים שלו עם ליאו מסי. הפרעוש הוביל את ארגנטינה לזכייה במונדיאל הקודם. הוא זכה אשתקד באליפות ה-MLS והשנה הבקיע 12 שערים עם שבעה נוספים, כשהוא עשוי לזכות ליתרון ביציעים בארצות הברית. אז הזכייה במונדיאל הוא שיחק באופן קבוע בנבחרת, בין היתר בקופה אמריקה בו הבקיע שער אחד ובישל אחד נוסף בניצחון.

ארגנטינה זכתה בטורניר בו היא ספגה שער שדה אחד, אך בטורניר בו למזלה היא לא שיחקה מול ברזיל. האלביסלסטה ניצחו פעמיים את קנדה ועברו דרך אקוודור וקולומביה, שלוש נבחרות שיהיו במונדיאל, אבל עשו זאת בזמן שמסי לא הגיע לפסגות מהמונדיאל הקודם או מתקופתו בברצלונה. קשה לראות אותו הופך למלך השערים של המונדיאל הנוכחי, או אפילו לשחקן הכי טוב של הנבחרת.

חוליאן אלבארס ולאוטרו מרטינס יכולים לקחת תפקיד מרכזי יותר על עצמם, כשהראשון הפך לכוכב בינלאומי במונדיאל הקודם והשני התקשה. למרות זאת, האם הם יצליחו לחפות על הגנה מזדקנת? האם הרעב ישאר שם גם אחרי שהם זכו במונדיאל הקודם?

הדבר הכי קשה בספורט הוא כנראה לזכות פעמיים ברצף. הזכייה הארגנטינאית במונדיאל הרגישה בחלקה הגדול כמו קומבינציה של צירופי מקרים, בין היתר בחסות פנדלים כאלה ואחרים, בדרך להנפת הגביע של מסי והמוצ'אצ'וס. האם הם יצליחו להיות הראשונה מאז ברזיל 1962 שזוכה בשני טורנירים זה אחר זה? כל עוד מסי ואלבארס על המגרש, אי אפשר להספיד אותם.