פרץ השמחה של אוהדי נבחרת ברזיל, מתבשרים על הכללתו של ניימאר בסגל למונדיאל 2026 בטקס גרנדיוזי שנערך בחודש שעבר בריו דה ז'ניירו, הזכיר לכולנו עד כמה גדולה האהבה וחזקה התשוקה לכדורגל במדינה הדרום אמריקאית. ברזיל, למי שהספיק כבר לשכוח, זכתה 5 פעמים בעבר במונדיאל (המדינה המצליחה בכל הזמנים) אך בניתוח קר יותר של הדברים, ספק רק אם מלך שעריה בכל הזמנים יהיה המושיע שיחזיר את התואר החשוב בתבל לראשונה אחרי 24 שנים.
כמה ימים לאחר ההכרזה, נמסר כי הפציעה ממנה סבל ניימאר במשחק הליגה של סנטוס היא מתיחה בשריר התאומים ולפיכך הוא יחמיץ את המשחק הראשון הערב מול מרוקו. הדבר לא היה אמור לבוא בהפתעה לאף ברזילאי, שכן מאז הפציעה ברצועות הברך באוקטובר 2023, ניימאר לא חזר לעצמו. מאז תחילת 2026, אחרי שהתאושש מניתוח חדש בברך, הפנטזיסט בן ה-34, שהספיק לשבור את שיא השערים בנבחרת של פלה, זכה להשתתף בפחות ממחצית המשחקים של קבוצתו בכל המסגרות - 15 מתוך 35 משחקים.
לא ברור מה התפקיד שמייעד אנצ'לוטי לניימאר במונדיאל הזה, שכן הטאלנט שביר הרגליים לא שיחק בנבחרת למעלה משנתיים וחצי. המאמן האיטלקי עצמו מתעקש שינהג בכוכב כמו בכל שחקן אחר, ואפשר להניח שאקס ברצלונה ופ.ס.ז' צפוי לשבת הרבה על הספסל, ואולי לשמש שפן מהכובע, ולכל הפחות לתת השראה ולאחד את חדר ההלבשה רווי האגו והיצרים. נראה כי העיסוק המתוקשר בחזרה של ניימאר לנבחרת, לא היה קורה אם לא לחץ של שחקני עבר (כמו קאפו למשל, שאמר שלברזיל חסר מנהיג בשיעור קומתו) והעובדה שהסלסאו מגיעים למונדיאל אחרי לא מעט טלטלות.
נזכיר כי ברזיל סיימה את משחקי המוקדמות בדרום אמריקה במקום החמישי העלוב, כשהיא כובשת בסך הכל 24 שערים ב-18 משחקים, ומפסידה שש פעמים, כולל 4:1 לארגנטינה, תבוסה משפילה שהתרחשה על אדמת ברזיל. ההפסד ההוא חרץ את גורלו של ג'וניור דוריבל, ובמקומו מונה אנצ'לוטי. האיטלקי, שבאופן די תמוה כבר חתם על הארכת חוזה, הרים מעט את המורל במדינה, אך עדיין יודע שיש לו עבודה רבה כפי שראינו במשחקי מרץ, כאשר ברזיל הפסידה 2:1 לצרפת בידידות למרות שהחזיקה מחצית שלמה ביתרון שחקן.
האתגר הגדול של אנצ'לוטי, הרבה לפני ניסיון שילובו של ניימאר, הוא קודם כל להוציא מהכוכבים שלו הרבה יותר ממה שנתנו עד כה. ויניסיוס ג'וניור, שסומן כיורש של ניימאר בשנים האחרונות, כבש בסך הכל 9 שערים במדי נבחרת ברזיל ב-48 הופעות ומעורב בשער או בישול כל שלושה משחקים בממוצע בלבד, לעומת מעורבות בשער או בישול בארבעה מחמישה משחקים בממוצע בריאל מדריד. גם מקצועית וגם חברתית ויניסיוס לא ענה על הציפיות ויעידו על כך הופעותיו במונדיאל 2022 ובקופה אמריקה 2024.
הדברים נכונים גם לשותפו להתקפה, ולשחקן הכי מוכשר כנראה בסגל אחריו: ראפיניה. בעוד בברצלונה הקשר העוצמתי כבש או בישול 127 פעמים ב-177 משחקים (0.72 למשחק), בברזיל הוא בסך הכל תרם 19 שערים או בישולים ב-39 משחקים (0.49 למשחק). הנתונים הללו גם מסבירים למה במעגל המשחקים שבין מונדיאל 2022 ל-2026 ברזיל כובשת פחות מ-2 שערים למשחק, לעומת מעגל המשחקים הקודם שבו רשמה ממוצע של 2.3 שערים.
אם שני היצרנים הכי גדולים של הנבחרת סובלים מבעית פוריות, מה יגידו החלוצים? זה לא סוד שהסלסאו מחפשים בנרות חלוצי 9, אבל אסים כמו פעם אין ממש בנמצא. היחיד בסגל הנוכחי שעונה להגדרה הוא איגור טיאגו שמגיע אחרי עונת פריצה בפרמיירליג, אך ללא ניסיון של ממש במדים הלאומים. לאנצ'לוטי יש גם את אנדריק, אבל המושאל של ריאל מדריד שיחק בעיקר בקו שמאל בליון, ובהיעדר רודריגו הפצוע וז'ואאו פדרו (שלא זומן במפתיע), מי שעשוי לפתוח בתחילת הטורניר הוא מתיאוש קוניה שהוא שחקן מוכשר אך ממש לא סקורר מוכח (שער אחד ב-22 הופעות בנבחרת).
בשאר חלקי המגרש לברזיל יש עוגנים - אליסון, שוער ליברפול, עדיין נחשב לאחד הטובים בעולם בתפקידו. מרקיניוס וגבריאל הגיבורים של גמר ליגת האלופות (לטוב ולרע) הם צמד בלמים מצויין ולאנצ'לוטי יש שני עוגנים במרכז השדה בדמות קסמירו, אותו הוא מעריץ מהימים בריאל מדריד, וברונו גימרייש מניוקאסל. אם אנצ'לוטי יצליח לחבר את ההתקפה (שם נמצאים גם ריאן ולואיז הנריקה באגפים) המוכשרת, לברזיל יש סיכוי ללכת רחוק, ולשם שינוי לא לעוף לנבחרת אירופית (בפעם השישית ברציפות) גנרית. אבל האבל הזה הוא גדול מאוד וטעון בירור.