הצטרפו אלינו
ברשתות החברתיות:

נכשל במכבי ת"א ויאמן נבחרת במונדיאל

אחרי שנים בינוניות, ערב הסעודית העשירה בחרה דווקא בדוניס. ההסבר

רועי ויינברג
רועי ויינברג   15.06.26 - 19:17
Getting your Trinity Audio player ready...
ארבעים ושמונה מאמנים עומדים על הקווים במונדיאל. חלקם, כמו קרלו אנצ'לוטי ודידייה דשאן, ייזכרו לנצח. חלקם, כמו תומאס טוכל או יוליאן נגלסמן, נחשבים למאמנים טובים מאוד כבר עכשיו ורוצים להיכנס לדברי הימים של הכדורגל. חלקם אנונימיים גם בארצם. אחד מהם הפך להערת שוליים בהיסטוריה של מכבי ת"א.

אם היינו מבקשים ממכם למנות את המאמנים הזרים שהיו לקבוצה בעידן ג'ורדי קרוייף, יורגוס דוניס לא היה השם הראשון. בסבירות גבוהה הוא גם לא היה בחמישייה הראשונה. היווני בן ה-56, שנולד בכלל בפרנקפורט, עמד על הקווים בין אוגוסט לדצמבר 2020. הוא אמנם עלה עם הקבוצה שלב בליגה האירופית, אך פוטר כשהיא הייתה במקום החמישי והוחלף בידי פטריק ואן לוון.
נקפוץ חמש שנים קדימה, והוא מאמן את ערב הסעודית במונדיאל. מדובר בנבחרת לא רעה בכלל, מי שכזכור היממה את ארגנטינה במשחקה הראשון בטורניר הקודם וחולמת על עליית שלב מהבית בו משחקות גם אלופת אירופה ספרד של לואיס דה לה פואנטה, אורוגוואי של מרסלו ביילסה והסינדרלה קייפ ורדה. דוניס, אגב, הוא המאמן "הטרי" ביותר במונדיאל בתור מי שמונה חודשיים לפני המונדיאל.

ערב הסעודית משקיעה הון עתק בכדורגל. הקבוצות בבעלות המדינה הביאו שחקנים כמו כריסטיאנו רונאלדו, ניימאר וסאדיו מאנה ומאמנים בשיעור קומה, והם בחרו דווקא בדוניס, אחרי שנים בקבוצות הקטנות של המדינה. למה?

בשביל לנסות ולהבין את זה, צריך לחזור לחמש העונות הקודמות של דוניס. במרץ 2021, ארבעה חודשים לאחר פיטוריו מקריית שלום, הוא מונה למאמן אל וואחדה הקטנה. דוניס הגיע עם ציפיות גדולות אחרי תקופתו הקצרה באל הילאל ב-2014, בה היה היווני הראשון שמאמן בליגה הסעודית. למרות זאת, אחרי חמש נקודות בשישה משחקים הוא לא קיבל הזדמנות להמשיך לעונה נוספת ונראה שהקריירה מדרדרת מדחי לדחי. כמו כל מאמן אחר, הוא בחר לחכות עד שהגיעה הזדמנות נוספת, שוב במפרץ.

הפעם דוניס מונה למאמן אל פאתח, ייצב את הקבוצה וסיים את עונתו הראשונה במקום השמיני. בעונה העוקבת, בהובלת אקס ברצלונה כריסטיאן טלו, הוא סיים במקום השישי. לאחר מכן, בקיץ בו כל הכוכבים הגיעו לליגה הסעודית, הוא קיבל הצעה לקדנציה שנייה באל-וואחדה. אל-וואחדה מועדון מוכר במדינה, אבל לא אחת מארבע הקבוצות בבעלות הממשל. בהתאם, היא סיימה את העונה במקום ה-13 כשדוניס ניצח בשניים מ-17 משחקיו האחרונים.

לאחר עונה אחת דוניס פוטר בשנית מאל וואחדה, והפעם חתם באל חאליז', קבוצה קטנה איתה התקדם מהמקום ה-13 ל-12. הוא נשאר לעונה נוספת, ועזב באפריל כשהקבוצה במקום העשירי.  גם אם אין לה את המשאבים של אל הילאל, אל נאסר, אל איתיאחד או אל אהלי, קשה לטעון שמדובר בקבוצה החמישית בטיבה בערב הסעודית. מדינה שהייתה יכולה למנות כמעט כל מאמן שרצתה, כולל אולי "שכירי חרב" שעברו בין נבחרות קטנות כמו אלוף העולם יואכים לב או יורגן קלינסמן, בחרה דווקא באקס מכבי ת"א אחרי שנים של דשדוש.


התשובה, כנראה, קשורה לפער בין הליגה הסעודית לנבחרת ערב הסעודית. אמנם את הליגה מובילים סקוררים זרים כמו רונאלדו, ז'ואאו פליקס וכרים בנזמה, אבל הנבחרת עצמה לא תשחק כדורגל התקפי, אלא מעט יותר מסודר. דוניס אימן לאורך הקריירה לא פחות מ-10 שחקנים מהנבחרת, כשהוא עבד בין היתר עם סאלם אל-דוואסרי, הכוכב הגדול של הנבחרת. "שחקנים סעודים פרצו תחתיו", נטען במדינה. "שמות כמו פארס אל בוריקאן חייבים לו לא מעט מהקריירה, כשהם הפכו לכוכבים גדולים באסיה".

לא מעט שחקנים זומנו לנבחרת לראשונה הודות לדוניס, כשהם צפויים להיות משמעותיים גם בטורניר הקרוב. ב"א-שרק א-אוואסט", העיתון הערבי היוצא לאור בלונדון, טענו כי עוד לפני המינוי הנוכחי של דוניס הוא היה אחד משלושת המועמדים הסופיים של הנבחרת לצד הרווה רנאר, מי שהוביל את הנבחרת לניצחון הגדול על ארגנטינה וחזר לקדנציה שנייה ב-2024.

רנאר הגיע לנבחרת בזמנו אחרי עבר באימון נבחרות באפריקה ובעולם הערבי, כשהוא מונה למאמן ערב הסעודית במקור ב-2019 אחרי כמה שנים על הקווים של מרוקו. גם הוא לא היה שם נוצץ במיוחד, אך זה היה לפני השקעת העתק בכדורגל. ערב הסעודית תארח את מונדיאל 2034. דוניס אמנם חתם על חוזה עד 2027, אבל קשה לראות סרט בו הוא עומד על הקווים גם אז. ב-2034 ערב הסעודית אולי תחפש מאמן שזכה באליפות ואמור להיות "הרגל המסיימת" של הפרויקט. עכשיו? מה שהיא צריכה זה מאמן צווארון כחול, אחד שיגיע מלמטה.

בינתיים הנבחרת רוצה להיות הגרסה הטובה ביותר של עצמה, וזה מתחיל ממאמן לו קשר מיוחד עם השחקנים. בליגה בה הדומיננטיות של הזרים כל כך גדולה השחקן המקומי נחשב אנדרדוג, בטח בקבוצות בהן דוניס אימן במדינה (שאינן כאמור בבעלות הממשלה). למרות זאת, קבוצותיו היו מההתקפיות במדינה.
זה, אולי, מה שערב הסעודית רוצה לראות וראתה מול ארגנטינה. כדורגל חסר פחד, כזה שיכול להביא להישגים משמעותיים בהתחשב בשיטה הנוכחית של המונדיאל. ארבע נקודות אמורות להספיק לעליית שלב מהמקום השלישי, כשבסבירות גבוהה גם ניצחון גדול על קייפ ורדה והפרש שערים טוב יכולות להוביל ל-32 הגדולות עם שלוש בלבד. 

"הוא מכיר את הכדורגל הסעודי ואת השחקן הסעודי", סיכמו באל ערבייה. "הוא התחרה בכל רמה שיש לליגה המקומית להציע. התחרה על אליפות, נלחם נגד הירידה, והתמודד בהכל. הוא יכול לשנות דברים במהירות ומושקע בכדורגל המקומי, כשהוא מכיר את השחקנים והתשתיות. ההתאחדות עצמה טוענת שזאת הסיבה למינויו". 

אם דוניס היה מאמן סעודי, כנראה, אף אחד לא היה מרים גבה. ראינו גם כאן בישראל מאמנים עם פרופיל דומה של קבוצות קטנות בליגה המקומית, כשהעבר והיכולת שלו להשפיע בזמן קצר על הקבוצות בהן אימן היא נקודה נוספת שעמדה לזכותו ועשויה להשפיע משמעותית, בטח בכדורגל נבחרות שנחשב למעט יותר "מיושן" מהמועדונים.

ראינו מאמני נבחרות גדולים נכשלים בקבוצות וההפך, בין היתר בזכות הדגש המנטלי בטורנירים בהם הגאווה הלאומית עומדת למבחן. ערב הסעודית הייתה יכולה לנסות ולהביא "נטע זר", דווקא בטורניר בו מספר המאמנים הזרים גבוה מאי פעם. דוניס אמנם יווני שנולד בגרמניה ואימן בישראל, אבל מבחינת הרזומה ומבחינת כל מה שעבר עליו בשנים האחרונות, מאל פאתח עד אל חאליז', הוא המאמן הסעודי ביותר שיש.
-->