בין נבחרות: הסערה בנפשו של כוכב הולנד

ברובי ולוקאסן, אחיו למחצה מצד האם (במה שמסביר את שמות המשפחה השונים), הולנדים. בראיין ברובי נולד בהולנד, הצטרף לאקדמיה של אייאקס ושיחק בכל הנבחרות הצעירות עד שעבר לבוגרת. לוקאסן שיחק בנבחרות הצעירות עד גיל 21, משם המשיך לקריירה מצליחה וזומן לנבחרת גאנה רגע לפני המונדיאל, בשל מצוקת שחקנים.

הסיפור הזה חוזר על עצמו לא מעט פעמים במונדיאל הנוכחי. 289 שחקנים במונדיאל, רבע מהשחקנים שזומנו לטורניר, לובשים מדים של מדינה אחרת מהמדינה בה נולדו. זה נכון בטח במקרה של נבחרת מרוקו, אחת הטובות בעולם ומי שהגיעה לחצי גמר המונדיאל הקודם בקטאר. שישה משחקני הנבחרת בלבד נולדו במרוקו, בעוד שלושה - סופיין אמרבאט, נוסאייר מזראווי ואנס סלאח א-דין, נולדו בכלל בהולנד.

ברובי שחקן כדורגל הולנדי לכל דבר. הוא שיחק בנבחרות הולנד הצעירות וגדל באקדמיה של אייאקס בה שיחק מגיל 8 עד המעבר לסנדרלנד (להוציא עונה מאכזבת אחת בלייפציג). הוא חלוץ חכם שיודע להניע כדור, לסיים בצורה טובה מול השער וללחוץ מגנים, יחד עם סיומת שמזכירה חלוצים הולנדיים גדולים כמו קלאס יאן הונטלאר או לוק דה יונג. גם הם ידעו ללחוץ יריבים ולנצל את כוחם הפיזי. ראינו את היכולת שלו בשער שלו מול תוניסיה, שמחכה לכם בתקציר למטה. וירג'יל ואן דייק, בן לאמא סורינאמית, הרים כדור חופשי. ברובי שייט ברחבה, הרים את הרגל בנינוחות ופשוט כבש באלגנטיות.

ובכל זאת, אם ברובי לא היה נחשב לכישרון יוצא דופן בגילאים הצעירים היינו רואים את הנבחרת מנסה "לדוג" אותו, בדומה למה שנעשה עם לוקאסן או מה שנעשה בנבחרת מרוקו. אשרף חכימי נולד במדריד וגדל באקדמיה של ריאל, אך הגיע לנבחרת מרוקו בגיל צעיר. נוסייר מזרוואי שיחק עם ברובי בקבוצת המילואים של אייאקס, אך הגיע למרוקו.

הזהות הזאת היא חלק בלתי נפרד מהם, במיוחד אצל ברובי. אמנם מדובר בחלוץ הולנדי שמשחק באנגליה, אך באפריל האחרון הוא סומן בגלל משהו אחר - צבע עורו השחור. אחרי משחק בין סנדרלנד לטוטנהאם הוא התמודד עם גל חריף של תגובות גזעניות, כזה שהוביל לגינויים מצד סנדרלנד והנהלת הפרמייר ליג. אם הולנד תצליח, יהיו מי שיחגגו. אם הוא יחמיץ מצב מכריע? יהיו אנשים במדינה שמבחינתם, בראש ובראשונה, הוא שחור. 

אולי השחקנים עצמם חווים גזענות ויכולים לתת את התשובה במדי נבחרות קטנות יותר שמתגאות בארץ המוצא, אך מה יותר דומיננטי מהפיכה לגיבור לאומי? עוד מימי חוליט ורייקארד ועד ואן דייק, הגזענות קיימת ברחבי הולנד. ברגע שברובי עולה על כר הדשא עם המדים הלאומיים של נבחרתו, הוא יכול להפוך לקונצנזוס במדינה. יכול להקל על כל ילד הולנדי-גנאי שמתקשה להשתלב.

זאת, בערך, הייתה התשובה של סמי חדירה. השחקן שהצטיין בגרמניה שזכתה במונדיאל 2014 הוא אחיו של רני, שמשחק בנבחרת תוניסיה. "אני לא חושב שיש כאן התנגשות", הוא אמר. "זה עולם מודרני, זה רגע נפלא עבורי. גם אני וגם רני תוניסאים וגרמניים. זה מה שהופך אותנו למיוחדים".

כדורגל הנבחרות, בטח בעידן שאחרי מלחמת העולם השנייה, הפך למקור ללאומיות. היו ויהיו מי שישנאו את בני המהגרים שעולים על הדשא. לאמין ימאל למשל סובל מגזענות בספרד יותר מכל שחקן אחר גם אחרי הזכייה ביורו. למרות זאת? היכולת שלהם להצליח, כבני אדם, יכולה למוטט את הגזענות. בין אם זה במקרה של 11 בני מהגרים מרוקאיים שחוזרים ללבוש את דגל הוריהם, או במקרה של חלוץ מחונן אחד, חצי גנאי, שאמור להוביל את הולנד לכוכבים.