הגיע הזמן להגיד את האמת. ליונל מסי הוא שחקן הכדורגל הכי טוב בעולם, הכי גדול בהיסטוריה של המשחק, ואולי הכי טוב שיהיה לעוד עשרות שנים קדימה. למעשה, לא ניראה אף שחקן באופק בכלל שיכול באמת לקחת לו את כס המלכות. מסי הוא התגלמות המשחק עצמו בצורה מושלמת ולכן אנחנו כל כך אוהבים אותו. הדרך שבו הכדור נדבק לו לרגל, הבעיטה הכל כך קשה לעצירה, והתארים הבלתי נגמרים שהוא זכה בהם, יותר מכל שחקן אחר, בעבר או בהווה. רגע לפני משחק חצי הגמר של ארגנטינה מול אנגליה, אפשר להגיד שאם את/ה אוהד כדורגל אמיתי, אתה רוצה שארגנטינה תעפיל לגמר, וגם תזכה במונדיאל שני ברציפות. כי זה הכי מגיע למסי, השחקן שלימד אותנו כדורגל, וגרם לנו להתאהב בו בכל פעם שהוא על דורך על הדשא.
למונדיאל 2026 מסי הגיע אחרי שהשיג כבר הכל. לא היה משהו שיכול באמת לאתגר אותו. אפילו את אליפות ליגת ה-MLS עם מיאמי הוא לקח בהליכה ושבר את כל השיאים שלה. אבל הרעב למשחק והתשוקה של האוהדים הארגנטינים אליו הדליקה בו מחדש את האש, אש המונדיאל. ואנחנו אוהדי הכדורגל קיבלנו מההתחלה, מהמשחק הראשון מול אלג'ריה, מסי אחר. מסי שמזכיר את העונה הכי גדולה שלו בברצלונה. מסי שהגדיר מחדש את המשמעות של ללבוש את המדים הלבנים-כחולים, אלו שהוא הפך ברגליים שלו מהלוזרית הגדולה בהיסטוריה לווינרית עצומה.
כבר במשחק הראשון שלו הפרעוש כבש שלושער ענק ומשחק אחרי מול אוסטריה הוסיף צמד ושבר את שיא השערים במונדיאלים. כרגע, נכון לכתיבת שורות אלה, מסי בראש הדירוג עם 21 שערים במונדיאלים. שיא שכולנו חולמים שהוא ימשיך לשבור כל משחק מחדש, עד שיניף בעוד שני משחקים פעם נוספת את הגביע הקדוש, ויוכל להגשים את מילות האוהדים בשיר הכי מפורסם במונדיאל 2026: "אני רוצה לראות את הכוכב הרביעי מנצנץ על החולצה. אני ארגנטינאי מהעריסה ועד הקבר. בשביל איי מלבינס (איי פוקלנד), בשביל דייגו, בשביל הפעם האחרונה של ליאו. ארגנטינה, אני רוצה לראות אותך שוב זוכה, פעמיים ברצף".
כותב שורות אלה טען לאורך יותר מעשור שארגנטינה, ובמיוחד ליאונל מסי, קיבלו פעמים רבות יחס מועדף מהשופטים, ובכלל ממנהלי ענף הכדורגל שניראה כי תמיד רצו בטובתו על פני האחרים. ואחרי מונדיאל 2022 בו ארגנטינה זכתה לחמישה פנדלים בשבעה משחקים, כולם נשרקו כשהתוצאה היתה 0:0, ההלם והטענות עלו מדרגה ורמת ה"הייט" טיפסה למחוזות קונספירטיביים. בכלל, שיוט ברשתות החברתיות בימים אלה מגלה שרמת השנאה לנבחרת ארגנטינה חצתה גבולות בלי שום הצדקה, ומהנבחרת האהובה ביותר בעולם אחרי הגמר בקטאר 2022, היא הפכה לנבחרת השנואה ביותר בעיני רבים. אבל במבט אובייקטיבי וצלילה אל תוך חוקת הכדורגל, אנו יכולים לראות שארגנטינה לא באמת זכתה לשום שריקה אוהדת או חלילה מושפעת מגורמים חיצוניים. הכל נקי לחלוטין. מסי צח כשלג.
יחס מועדף? על מה אתם מדברים (Getty)
הטענה הראשונה במונדיאל הזה כלפי ארגנטינה היתה כבר במשחק הראשון בטורניר מול אלג'ריה. מסי תיקל בחריפות את השחקן האלג'יראי עיסא מנדי מאחור, והזעם היה גדול - איך מסי חמק מכרטיס אדום? אבל רגע, זו לא דריכה, או נעיצה בשפה המקצועית, שמצריכה בכלל כרטיס אדום. גם פיפ"א לא התחשבה רק ברגע הדריכה עצמו כפי שנדרש, אלא בדינמיקה של המהלך כולו ובתנועה של שני השחקנים וקבעה לאחר המשחק - אין אדום.
ואם נקפוץ לשמינית הגמר, אז בוודאי שהיה צריך לפסול את השער של המצרים כי השופטים החמיצו עבירה. מצרים יצאה למתפרצת, כבשה, ונראה היה שעלתה ליתרון 0:2. אבל אז ה-VAR התערב, בחן את מהלך ההתקפה, והחליט לפסול את השער. עד כמה שאנשים רצו להשתגע מההחלטה, העבירה אכן הייתה שם. ולפי חוקי ה-VAR, אם עבירה מתרחשת במהלך שהוביל ישירות לשער, בדיוק כפי שקרה במהלך הזה, מותר לשופטי הווידאו לבדוק את המקרה ולבטל את השער. חוקי. אבל את הפיד זה לא מעניין, תיאוריות קונספירציה התחילו לרוץ ואפילו המצרים כבר קבעו: "רוצים לתת לארגנטינה את הגביע". שימשיכו לבכות.
אתם בוודאי עכשיו מריצים בראש את הכרטיס האדום שספגה שווייץ ברבע הגמר, נכון? אבל גם פה, רגע של אובייקטיביות, בריל אמבולו זינק לדשא מבלי שום מגע של שחקן יריב, עם מטרה אחת להטעות את השופט ולגרום לשליפת כרטיס צהוב לפארדס ששיתק אותו לכל אורך המשחק. כי צהוב לפארדס בשלב הזה היה מכריח אותו להיות זהיר יותר בהמשך ולתת יתרון לשווייצרי. טוב שהשופט לא נפל בזה, וה-VAR עשה צדק היסטורי. המאמן של שווייץ מוראט יקין אמר אחרי ההדחה של נבחרתו: "לא שיחקנו רק נגד ארגנטינה, אלא גם נגד 70 אלף האוהדים שלה, השופט וה-VAR. היום הכדורגל לא ניצח". גם אתה, תמשיך לבכות, מסי ימשיך לנצח.
אבל אותם הייטרים לא עוצרים רק במקרים האלו, אלא גם תולים את טענותיהם במספרים וגרפים, ובימים האחרונים, עוד לפני רבע הגמר, הסתובב לו ברשת גרף שמספר כי ארגנטינה סופגת כרטיס צהוב כל 22 עבירות, יותר מכל אחת אחרת, בעוד נבחרת אנגליה, יריבתה בחצי הגמר סופגת כרטיס צהוב כל 7 עבירות. אולי כדאי להפסיק את ציד הפרעושים הזה ולהודות שארגנטינה עושה הגנה יותר טוב מכל נבחרת אחרת. היא מתקלת נקי, היא מגיעה בזמן לכדור וגם מדי פעם שהיא עושה עבירה, זו בדרך כלל "עבירה חכמה" שעוצרת התפתחות להתקפה מבטיחה ליריבה. הסקלונטה היא הנבחרת הכי מאומנת בטורניר, ומצטיינת בכל חלקי המגרש, ולכן לארגנטינה מגיע לזכות בגביע.
אם שרדתם לקרוא את כל 800 המילים שנכתבו עד עכשיו בכתבה הזו, אז רק תדעו שאתם אמיצים. אבל למעשה, גם אחרי שכתבתי כל אחת מהן ושקלתי כל מילה, אני לא מאמין אפילו למשפט אחד. רציתי רק לבדוק איך זה מרגיש להיות בצד השני. להלבין כל החלטת שיפוט, להסביר כל מחלוקת, ולמצוא נימוק משפטי לכל אירוע שנוי במחלוקת. מסתבר שזה די קל כשמחליטים מראש מה המסקנה ורק אחר כך מחפשים את ההסברים. אם תוך כדי הקריאה התעצבנתם, ברכותיי. עכשיו אתם יודעים בדיוק איך מרגישים מי שלא קונים את הנרטיב שנמכר לנו כבר שנים.