מלכת הקאמבקים. נבחרת ארגנטינה עלתה לגמר המונדיאל אחרי קאמבק גדול נוסף אמש (רביעי) ב-1:2 מול אנגליה, משחק בו הייתה בפיגור 1:0 בדקה ה-84. בעקבות זאת, רצינו לחשב את ההסתברות של ארגנטינה לנצח בכל אחד מהמשחקים בהם הייתה בפיגור במהלך המונדיאל.

באמצעות בינה מלאכותית פיתחנו מודל שנועד לסייע לחשב את ההסתברות לקאמבק ועליית שלב בכל אחד מארבעת משחקי הנוקאאוט. המודל התייחס למשחק מול כף ורדה בדקה ה-110 במצב של 2:2, למשחק מול מצרים בדקה ה-78 בפיגור 2:0, לדקה ה-111 מול שווייץ במצב של 1:1 ולדקה ה-84 מול אנגליה במצב של 1:0.

כף ורדה - 59.9%
ארגנטינה הייתה במצב של 2:2, 10 דקות לפני סיום ההארכה. ארגנטינה הייתה פייבוריטית גדולה, אך במצב של פנדלים (עוד לפני הטלת המטבע) הסיכוי היה כמעט 50/50.

מצרים - 0.38%
רגע לפני השער של כריסטיאן רומרו הסיכוי של ארגנטינה היה 0.38%, כשהיא הייתה צריכה להבקיע שני שערים כדי לכפות הארכה או להבקיע שלושה שערים בדקות הסיום, מה שאכן קרה בסופו של דבר.

שווייץ - 56.5%
שוייץ שיחקה בעשרה שחקנים במצב של 1:1, כך שההרחקה העניקה לה יתרון מספרי. במצב של פנדלים, כאמור, הסבירות הייתה 50/50.

אנגליה - 7.7%
בדקה ה-84 ארגנטינה הייתה בפיגור, כשהיא הייתה צריכה שני שערים בשביל לעלות (ושער אחד כדי לכפות הארכה).

הסיכוי המצטבר: אחד ל-10,200, כלומר 0.0098%, כשבהערכה נדיבה הסיכוי נע בין 1 ל-4,500 עד ל-1 ל-16,000.

ארגנטינה סומנה כפייבוריטית גדולה עוד לפני הטורניר, אך השערים המאוחרים בכל משחק הפכו את הדרך שלה לאחת המרשימות ביותר בשנים האחרונות. ראינו את ארגנטינה מאבדת יתרונות כאלה במונדיאל הקודם, בו הובילה 0:2 על הולנד ועל צרפת ומנצחת את שתיהן בפנדלים.

חלק משמעותי מהשינוי הזה מגיע הודות למאמן ליונל סקאלוני ולחילופיו. במהלך המשחק מול מצרים סקאלוני הלעה את לאוטרו מרטינס וניקו גונזאלס יחד בדקה ה-66 ואת גונזאלו מונטייל בדקה ה-73. במהלך המשחק מול אנגליה הוא העלה את ניקולס אוטמנדי, גונאזלו מונטייאל ורודריגו דה פול בדקה ה-72 ואת לאוטרו בדקה ה-81.

בשני המקרים סקאלוני השתמש בהפסקות השתייה בשביל לשנות מערך ולאפשר לארגנטינה לשחק בהרכב אחר ברבע האחרון של המשחק, אחריו הן השתלטו על ההתמודדויות. היכולת של הנבחרת להעלות הילוך, בטח של שחקנים כמו ליאו מסי שהלך על הדשא לאורכו המוחלט של המונדיאל, מאפשרת לארגנטינה לשחק כדורגל ברמה אחרת ולהשתלט על המשחקים האלה לקראת דקות הסיום.

כך למשל במשך המחצית הראשונה מול אנגליה הם החזיקו בכדור ב-56% מהזמן לעומת 88% בין השער של אנתוני גורדון בדקה ה-55 לשער של לאוטרו מרטינס בדקה ה-92, כשהנבחרת לחצה בהדרגה את השער. הם אפשרו לליאו מסי דווקא לנוע אחורה בזמן ששחקנים אחרים עלו קדימה ולקבל את החופש שהוביל לשני הבישולים. דן ברן היה אמור לשמור אישית את מסי, אך בסופו של דבר דווקא הניסיון של אנגליה לשנות מערך מצא את הפתחים שמסי היה צריך כדי להבקיע שני שערים.

ארגנטינה למעשה הבקיעה תשעה שערים וספגה שער אחד בארבעת משחקי הנוקאאוט שלה אחרי הפסקת השתייה של המחצית השנייה, כשוקדם לכן היא הייתה בהפרש שערים שלילי של 5:2. הפער הזה, כמעט בלתי נתפס, מושפע בין היתר מהשילוב בין הניסיון ו"ניהול העומסים" המוצלח של ארגנטינה במהלך המשחקים עצמם.

אפשר להגיד אותו דבר על היעילות של נבחרת ספרד, שגם היא הבקיעה לא מעט שערים מאוחרים, בגמר מונדיאל שנדמה כאילו כדאי להתחיל בדקה ה-75. בעוד ספרד עושה זאת בעזרת שליטה במרכז השדה ותנועה הדרגתית של שחקנים קדימה, ארגנטינה עושה את זה עם מתן חופש לליאו מסי, שהבקיע ובישל חלק גדול מהשערים האלה.

נגענו כאן בעבר בשאלת "ההליכה" של מסי והיכולת של ארגנטינה לבנות סביבו, אנטיתזה לכדורגל המודרני בו שחקנים אמורים לנוע כל הזמן. חלק מהתשובה, כנראה, קשור למעבר של לאוטרו מרטינס לספסל. מרטינס התקשה לבוא לידי ביטוי לצד מסי בתחילת הטורניר, אך ברגע שהוא עולה מהספסל ויכול להעסיק הגנות עייפות הדרך בה ארגנטינה משחקת, והחופש של הפרעוש בן ה-39, נראה אחרת.

כל אלה הסברים נחמדים במישור הטקטי, אבל בסופו של דבר הסיפור גדול יותר. מאמן ארגנטינה סקאלוני מרבה להשתמש בקלישאות על כך ש"אנחנו נלחמים בשביל הסמל", ואפשר לדבר על שינויי מערך כאלה ואחרים, אבל בסופו של דבר מדובר בהילה. ברגע שאלופת העולם מעלה הילוך, שחקנים עושים טעויות. ראינו את זה בטח מול מצרים וגם ברמה מסוימת מול אנגליה, ששיחקה כאילו היא רק מחכה לשריקת הסיום.

ספרד, במפגש הראשון אי פעם בין אלופת אירופה לאלופת הקופה אמריקה, תהיה אתגר מסוג אחר בגמר מרתק שמחכה לנו בראשון. האלגוריתם של אופטה, אגב, מעניק לספרד 56.31% לזכייה במונדיאל לעומת 43.69% לארגנטינה. אחרי כל מה שקראתם, מישהו מוכן להמר נגדם?

תגיות: ארגנטינה

אחד ל-10,200: מאחורי הניסים של ארגנטינה