חינס מלנדס בן ה-76 היה האיש שניסה בכל כוחו לשכנע את ליאו מסי לשחק במדי נבחרת ספרד, כשהיה כישרון עולה במחלקת הנוער של ברצלונה. מלנדס אומנם לא הצליח במשימה, אבל האפשרות זזה יקרה לא הייתה דמיונית בשנת 2003, כאשר בארגנטינה כמעט אף אחד לא ידע על קיומו של "הפרעוש".
מלנדס היה מתאם נבחרות הנוער המצליח ביותר שהיה אי פעם לספרד. כל השחקנים שהיו בנבחרת הלאומית עברו דרכו, כמו גם רבים משחקני דור הזהב שזכו במונדיאל 2010 וביורו 2008 ו-2012. בראיון לעיתון "אס" סיפר מלנדס: "ניסינו לשכנע את מסי לשחק בנבחרת ספרד. אלכס גרסיה, המאמן שלו בקבוצת הנערים של בארסה, היה חבר שלי. והוא היה זה שאמר לי שוב ושוב: 'היי, אנחנו צריכים לשכנע את הארגנטינאי לשחק עבורך'. מסי היה ממחזור 1987 המפורסם של לה מאסיה, הדור של ג'רארד פיקה וססק פברגאס. היו לי אז שמונה שחקני ברצלונה בנבחרת הצעירה. הם עזרו לי לדבר איתו, לנסות לגרום לו לשחק עבור ספרד. אבל הוא אף פעם לא רצה".
פיקה וססק לחצו עליו לעשות את זה?
"הם מאותו דור, המחזור של 87' ושיחקו הרבה שנים ביחד. אני רציתי שמסי ישחק בנבחרות של ספרד כבר כשהיה בן 13, כשרק הגיע ללה מאסיה. אני זוכר שדיברתי עם אלכס בזמן אליפות ספרד לקדטים, שנערכה באלבסטה. ליאו היה אז בן 14, נפגשתי איתו ואמרתי לו: 'בבקשה, אתה חייב לשחק איתנו'. אבל הוא היה נחוש – רק ארגנטינה".
העניין הוא שבארגנטינה אף אחד לא ידע אז על קיומו של הכישרון הצעיר ליאו מסי, שעזב את קבוצת הילדים של ניואלז אולד בויס ברוסאריו כשהיה בן 13. אנחנו מדברים על עידן אחר, בלי סרטוני יוטיוב, בלי מכשירים סלולרים עם מצלמות וידאו, בלי ווצאפ. היום אין מצב שסיפור שכזה יכול היה להישאר "סודי" כמה שנים טובות.
מלנדס: "בארגנטינה גילו על קיומו של מסי כי אני דיברתי על כך. הסוכן שלהם, הוראסיו גאגיולי, שאל אותי יום אחד אם אסכים להתראיין למגזין הספורט הארגנטיני 'אל גרפיקו'. בראיון הזה, הזכרתי שלברצלונה יש שחקן ארגנטינאי צעיר ומלהיב. ואז הגיע גביע העולם עד גיל 17 בפינלנד ב-2003 כשספרד ניצחה את ארגנטינה בחצי הגמר. מסי לא זומן כי באמת אף אחד בהתאחדות בבואנוס איירס לא שמע עליו. אבל אז מאמן הנבחרת הארגנטינית, הוגו טוקאלי, שהיה חבר שלי, שאל אותי: 'אדוני, האם זה נכון שיש שחקן ארגנטיני פנטסטי בברצלונה?'. עניתי לו שכן, ושמכיוון שלא לקחתם אותו, ספרד תזכה במונדיאל. אז הוא סיפר שאחרי הטורניר הם הולכים לארגן משחק ידידות כדי לזמן אותו, וזה בדיוק מה שקרה, בנובמבר 2003, כשארגנטינה סוף סוף זימנה אותו".
ניסיונות השכנוע של החבר פיקה לא עזרו (Getty)
עוד איש מפתח בסיפור היה קלאודיו ויוואס, שהיה עוזרו של מרסלו ביילסה, מאמן נבחרת ארגנטינה. בביוגרפיה הרשמית של מסי, שאותה כתב העיתונאי הספרדי גיים בלאגה, הוא מספר שקלאודיו ויוואס נפגש ב-2003 בברצלונה עם אחד מאנשיו של סוכן העל חוסה מריה מינגייה, שסיפר לו על מסי וגם הראה לו קלטת ביצועים. ויוואס קיבל מידע שההתאחדות הספרדית מוכנה לשלם לאבא של ליאו כדי שיסכים לשחק בנבחרת ספרד. ויוואס מיהר להתקשר להוגו טוקאלי וסיפר לו על התגלית. כשחזר לבואנוס איירס הגיע למחנה האימונים של הנבחרת הצעירה ומסר לטוקאלי את הקלטת.
"אם לא נפעל מהר, לא בגלל ליאו ולא בגלל אביו, אלא בגלל הלחץ של ספרד, אנחנו הולכים לאבד שחקן ענק", אמר ויוואס לטוקאלי. טוקאלי התלבט. הוא לא היה בטוח שכדאי להביא נער בן 16 מהצד השני של האוקיינוס, עם כל העלויות שכרוכות בכך, לטובת שני משחקי ידידות. לבסוף זה קרה, בעידודו של נשיא ההתאחדות הארגנטינאית דאז, חוליו גרונדונה, שדרש שאת המשחק של הנבחרות הצעירות של ארגנטינה ופרגוואי ינהל שופט עם תג פיפ"א – כדי שהמשחק יהיה רשמי. אגב, בארגנטינה סברו אז שבכלל קוראים לו מאצ'י (MECCI) וכך הוא גם נכתב בבקשה שנשלחה לברצלונה בטופס המשחק (במקום MESSI).
ב-29 ביוני 2004 נערך המשחק. כמה סמלי שזה קרה באצטדיון דייגו ארמנדו מראדונה, זה שבו דייגו ערך את הבכורה המקצוענית שלו באוקטובר 1976 במדי ארחנטינוס ג'וניורס (כשהוא עדיין נקרא אצטדיון ארחנטינוס). גם התאריך היה מיוחד וסמלי, מבלי שאף אחד בזמנו לא נתן לכך חשיבות מיוחדת: 18 שנה בדיוק ליום שבו מראדונה הוליך את ארגנטינה לזכייה בגביע העולם במכסיקו, הזכייה האחרונה עד שהגיע מסי.
כל שחקני נבחרת הנוער של ארגנטינה לא שמעו מעולם על ליאו מסי, שעזב את המולדת בגיל 13, עד שהמאמן טוקאלי הציג אותו בפניהם. באותו ערב קר בבואנוס איירס המשחק לא עורר עניין ציבורי. בקושי 300 איש היו ביציעים. ארגנטינה הובילה 0:4 במחצית, כאשר טוקאלי שלח את מסי למגרש בתחילת המחצית השנייה במקומו של פבלו באריינטוס. ב-45 הדקות שלו על המגרש, לראשונה עם חולצת התכלת-לבן, מסי בישל פעמיים וכבש אחרי סללום מרהיב את השער האחרון שקבע 0:8. מי שבישל למסי היה פדרו גלבאן, שארבע שנים לאחר מכן עבר לבני יהודה והפך לכוכב ענק בכדורגל הישראלי. גלבאן היה גם הראשון שרץ לחבק את מסי ולברך אותו.
מלנדס: "בראיון שמסי נתן שנתיים לאחר מכן בגביע העולם עד גיל 20 בהולנד, הוא הודה שהאפשרות לשחק בנבחרת ספרד הייתה אמיתית, בגלל המאמן שלו, אלכס גרסיה. וחוץ מזה פיקה וססק, חבריו לקבוצה, התקשרו אליו כל הזמן. ובגלל שהיו לי אז שבעה או שמונה מהם בנבחרת והיינו אמורים לשחק בפורטוגל עם הנבחרות עד גיל 15 ועד גיל 16, הם לחצו עליו להצטרף. לזכותו יאמר שהוא אף פעם לא השתכנע. יום אחד ויסנטה דל בוסקה אמר לי, 'אם היית מצליח לגרום לו לשחק אצלנו, היינו זוכים בעוד שניים או שלושה גביעי עולם'. זה חלק מהעבודה שלנו, לשכנע שחקנים צעירים לשחק עבור ספרד. עם לאמין ימאל זה התחיל כשהיה בן 9, לא רצינו שמרוקו תגלה על קיומו".
דל בוסקה. ספרד פספסה את מסי (Getty)
מסי, צריך לזכור, חי בספרד 21 שנה, יותר ממחצית חייו. מאז שנחת בברצלונה עם אביו כשהיה בן 13, ועד שעזב בדמעות וחתם בפ.ס.ז' ב-2021. במשך שנים ארוכות, בעיקר כשנבחרת ארגנטינה כשלה פעם אחר פעם, במולדתו היו רבים שטענו שהוא בעצם ספרדי. מסי אוהב את ברצלונה, זו העיר בה נולדו שלושת בניו ולשם הוא ומשפחתו כנראה יחזרו אחרי סיום הקריירה. אבל הוא תמיד היה ארגנטינאי, ולראייה: הסירוב העיקש שלו שלא ללבוש את החולצה האדומה של "לה רוחה".
23 שנה אחרי שליאו מסי היה קרוב לייצג את נבחרת ספרד – הוא יתייצב מולה הערב (ראשון) בגמר המונדיאל. ג'רארד פיקה וססק פברגאס, חברי הילדות שלו, זכו בגביע העולם ב-2010. פיקה הוא היום איש עסקים, ססק מאמן מצליח. אבל מסי עדיין משחק, ולא סתם משחק - אלא רושם פרק נוסף ומדהים בהיסטוריה הפרטית שלו – ובהיסטוריה של הכדורגל העולמי. ונפלאות דרכי הגורל שהחליט להפגיש בגמר המונדיאל את מסי במדי נבחרת ארגנטינה – מול הנבחרת שהוא היה קרוב כל כך לשחק אצלה.