יש בסלנג אמריקאי מונח שנקרא "To Zag". כשכל העולם אומר משהו אחד, אתה אומר משהו אחר. הבוקר, כל העולם ידבר (ובצדק) על הדומיננטיות המטורפת של האלופה החדשה שלו, נבחרת ספרד, ששלטה לאורך רוב המונדיאל הזה ומעל הכל, בגמר החד-צדדי ביותר בהיסטוריה של הטורניר.
אז בואו נעשה רגע Zag ונדבר רגע על מה היה קורה אם בדקה ה-121, אחרי שהיא לא התקרבה לרחבה של לה רוחה לאורך כל המשחק, ארגנטינה הייתה מצליחה פתאום להשוות. כמה כבר היה חסר כדי שג'וליאנו סימאונה יוריד את הגוף ואת הכדור ב-10 מעלות וישלח את המשחק לפנדלים ואת כל המספרים הביזאריים של המפגש הזה לפח הזבל של ההיסטוריה?
אבל הגוף והכדור לא ירדו, אלא טסו לשמיים וספרד, ראויה לחלוטין, חגגה כמה דקות אחר כך את הזכייה השנייה בתולדותיה. כי זו הבעיה עם הג'יני: הוא נותן לך רק שלוש משאלות, ואם השתמשת בהן נגד כף ורדה, מצרים ואנגליה, אתה פתאום מגיע לגמר מול המכונה המשומנת של דה לה פואנטה ובקושי עובר את החצי.
קצת מוזר לסכם את הגמר הזה. בדרך כלל, המטרה בטורים כאלה היא לנסות לתת איזו זווית מעניינת, משהו שאולי הקוראים לא חשבו עליו בתוך סערת הרגשות שהיא משחק כדורגל גדול במונדיאל. אבל מה כבר אפשר להגיד על 120 הדקות האלה אם כולנו ראינו בדיוק אותו דבר? אפילו אצל מסי הרגע המעניין באמת היו הדמעות אחרי, ולא השעתיים בהן הוא שוטט בחוסר מעש על כר הדשא.
הנה, נכתוב את זה למען ספרי ההיסטוריה: זו הייתה דריסה, התעללות, ה-0:1 הכי משקר שיכול להיות, כזה שרק נבחרת שהיא גם איכותית כל כך וגם אפורה כל כך כמו ספרד מסוגלת לייצר. ככה היא לקחה את הגביע ב-2010 ו-16 שנים אחרי, שוב עם יריבה שקיבלה אדום בגמר, שוב בהארכה, שוב עם כובש שער ניצחון לא צפוי, שוב שחקן של ברצלונה - היא שמה את היד על הגביע הנכסף מכולם בפעם השנייה.
את המונדיאל הבא ספרד תארח, ביחד עם פורטוגל ומרוקו (וארגנטינה, אורוגוואי ופרגוואי, אבל זה כבר סיפור אחר) והיא תהיה הנבחרת הראשונה בהיסטוריה שתגיע לטורניר הביתי שלה בתור אלופת העולם המכהנת. לפני שלוש שנים וחצי, ארגנטינה מנעה מצרפת בק-טו-בק. הפעם ספרד מנעה זאת מארגנטינה. מעניין אם בגמר שכנראה ייערך במדריד בקיץ 2030 מישהי תצליח למנוע זאת מספרד. ממש לא בטוח.
רודרי עם הגביע הקדוש. ספרד על המסלול לנבחרת אגדית (GETTY)
כי לפי איך שהיא נראתה בחודש האחרון ובעיקר בנוקאאוט, ועם כוכבים צעירים וסגנון שתמיד שומר על עצמו, יש לספרד סיכוי מצוין לשחזר את ההישג האדיר הזה. מה שמיוחד בנבחרת הזו, עוד יותר מההגנה שלה (שמתחילה בלחץ המופרע 30 מטר מהשער של היריבה וחנקה את ארגנטינה), עוד יותר מהנכס שהוא רודרי (כנראה שיש כמה "רודרים", כי אין מצב שרק אחד כזה נמצא על המגרש), ועוד יותר מהכישרון והגיוון שמאפשרים לה להיות הכי טובה גם בטורניר בינוני-מינוס של לאמין ימאל - זו הדבקות בכדורגל שלה. נבחרת ספרד, בטח זו של דה לה פואנטה, אף פעם לא מתפשרת על הזהות שלה. גם כשלועגים לה וקוראים לה "לה רוחב", גם כשהיא פותחת טורניר עם 0:0 משמים מול כף ורדה. ספרד נשארת ספרד.
בשני המונדיאלים הקודמים היא עפה כבר במשחק הנוקאאוט הראשון שלה, אחרי מאות ואלפי מסירות סתמיות והדחות בפנדלים. וכן, זה יקרה לה גם בעתיד מדי פעם, כי לפעמים הכדורגל הזה פשוט לא ייגמר עם כדור ברשת. אבל לאורך זמן, לאורך טורנירים ושנים ודורות של כדורגל, כשאתה בועט 20 פעמים לשער והיריבה פעמיים, כשאתה מחזיק בכדור ושולט במגרש בצורה אבסולוטית, כשאתה כל כך יותר טוב מהיריבות הכי חזקות בסביבה שלך - ברוב המקרים אתה גם תנצח. אם ספרד הוכיחה לנו משהו במונדיאל ובגמר הזה, זה שלא צריך להמציא את הכדורגל מחדש בכל פעם ולא תמיד צריך להתחכם או לשנות רק לשם השינוי. צריך רק לעשות שוב ושוב את מה שאתה כבר יודע שיכול לעבוד, עד שהוא באמת יעבוד, עד שהכל מתחבר ברגע המושלם, בדיוק כמו שקרה לספרד בשבועות האחרונים.
אז ספרד השלימה תואר שני ברציפות אחרי היורו, בדיוק כמו שדור הזהב הקודם עשה ב-2008/2010. ארגנטינה מצדה הוציאה מעצמה הרבה יותר ממה שהיא כנראה מסוגלת בעצם ההגעה לגמר, אחרי שהייתה קרובה להדחה כמה וכמה פעמים בשבועיים האחרונים ועכשיו תצטרך להתחיל להתרגל לחיים שאחרי מסי. מי שכנראה לא ישנו הלילה הם בעיקר השחקנים של אנגליה, שעדיין לא מבינים לאן הם נעלמו בחצי השעה האחרונה של חצי הגמר. כי לארגנטינה יש זהות שסחפה אותה לגמר למרות הכל, לאנגליה יש זהות שגרמה לה להתקפל ברגע האמת ולספרד יש את הזהות הכי מובהקת - ועכשיו היא אלופת העולם בזכותה.
זהו, נגמר עוד מונדיאל. חמישה שבועות וחצי של שיכרון חושים, שהסתיימו כמו תמיד בהרגשה של ריקנות, עם משחק גמר משונה שלא ממש עזר. אם בקטאר נשארנו עם טעם של עוד אחרי הגמר ההוא, כאן המחשבות כבר נודדות במהרה לדבר הגדול הבא. רק עוד 689 ימים ליורו, אבל מי סופר?
ליאו מסי ולאמין ימאל. הדורות התחלפו (GETTY)
ליאו מסי. הסתיים לו עוד מונדיאל (GETTY)