חזרה עם עתיד: קולומביה ממתינה שפלקאו יתעורר

חאמס רודריגס, קרלוס באקה, ג'קסון מרטינס וגם חואן קוואדראדו הם תוספות מכובדות, אבל הנבחרת של פקרמן לא תטרוף את יריבותיה בלי אל טיגרה. מלר מצפה להתאוששות

אבי מלר
אבי מלר  14.06.15 - 15:05
תחילת כתבה

אם יהיה זה רדאמל פלקאו שיניף את גביע קופה אמריקה 2015 באיצטדיון בסנטיאגו ב-4 ביולי, הרי שאל חגיגות הניצחון ודמעות האושר שלו ושל החברים מקולומביה ישתרבבו גם תחושות נפלאות של התגברות על קשיים, השארת הזכרונות המרים מאחור, וחזרה מהירה לעתיד. מהירה – משום שהימים שאיימו לחסל את הקריירה והשם הטוב של פלקאו, להשכיח את ימיו הגדולים והישגיו המעולים, לא קרו במאה שעברה כי אם בעונה שעברה.

פלקאו מגיע לטורניר הדרום אמריקאי אחרי עונת סיוט. גם 265 אלף לירות שטרלינג לשבוע – השכר שלו באולד טראפורד –  לא יוכלו למחוק או לרפא, למשל, את הצלקת מלפני שלושה חודשים בלבד. ה-10 במארס 2015 היה היום בו גם שלח לואי ואן חאל את החלוץ הקולומביאני שלו להתאמן ולשחק במדי מילואי מנצ'סטר יונייטד, וגם החליף אותו בדקה ה-72.

פלקאו הגיע לפרמייר-ליג בהשאלה ממונאקו, אחרי פציעה ברצועה הצולבת שמנעה ממנו ליטול חלק עם קולומביה במונדיאל 2014. מי שאוהב לפנטז ולהשתעשע במשחקי "אם לסבתא היו גלגלים", מוזמן לנסות לדמיין את קולומביה של אשתקד עם EL TIGRE בהרכבה. יכול להיות שהיא הייתה חוסכת מברזיל את ההשפלה מול גרמניה בחצי הגמר. אבל בואו נשאיר את הספקולציות הבלתי אפשריות בצד ונתמקד בעונה של פלקאו באנגליה, עם ארבעה שערים בלבד ב-26 הופעות, מתוכן רק 14 בהרכב הפותח של השדים האדומים.

הסטטיסטיקה לא עושה עם פלקאו חסד. אבל כרגיל, היא לא מספרת את כל הסיפור. החלוץ בן ה-29 בא אחרי פציעה, התאושש, נפצע והושבת שוב, אבל בעיקר סבל מנחת ניהולו של המאמן ההולנדי הבלתי מתפשר. איך שלא מתבוננים על זה: ואן חאל נכשל בשיקומו של פלקאו. הקולומביאני הוא ילד טוב בוגוטה (או סנטה מרתה, שם נולד). הוא לא מסוג הכוכבים עם אגו בשמיים וראש בעננים. כריסטיאנו רונאלדו נראה לידו כמו ג'ירפה לצד סוס (אציל). פלקאו היה זקוק ליד מלטפת ומכוונת. הוא איבד בטחון בשל הפציעה, הוא עבר לליגה שונה ומאתגרת. הדיקטטור ההולנדי לא יכול היה לספק לו את הסחורה הפסיכולוגית-מנטלית.

"הוא פגש תרבות כדורגל אחרת", אומר המאמן הקולומביאני וכיום בעל טור, לואיס פרננדו מונטויה. "ליגה יותר תובענית, וגישה מאוד קרה של מאמנו. זה, כמו דברים נוספים, גרם לפלקאו להגיב לאתגר בצורה שונה. אולי זה אפילו הוביל למחסומים מנטליים ואובדן בטחון שהשפיעו ישירות על הכדורגל שלו". חוסה פקרמן, מאמן נבחרת קולומביה, הוסיף את משקלו הכבד והחשוב לניתוחים ופרשנויות – גם על מנת לסייע לחלוץ שלו להגיע לנבחרת במוראל גבוה יותר -  כשאמר אחרי ההצנחה של רדאמל למילואי יונייטד כי "אפשר להבחין במאבק הפנימי המתחולל אצל פלקאו. אני מבין כמה הוא סובל".

פקרמן יכול להוות את ההבדל עבור פלקאו וקולומביה. אמנם מחד גיסא הוא מאמץ לשורותיו כוכב גדול שחווה סוג של טראומה בעונה שזה עתה ננעלה, אבל הצד השני של המטבע הוא זה שפלקאו מצטרף לחבריו עם תשוקה ענקית לחדש ימיו כקדם. והוא עושה זאת בתנאים אידיאליים: מאמן ידען ונעים הליכות ששם לו למטרה לספק לו את קרש הקפיצה והבמה להתאוששות; נבחרת מלוכדת, חמה, מעריכה ואוהדת; וציבור קולומביאני שממשיך להעריץ, לאהוב, להעניק ולהאמין. ולא רק בגלל פלקאו, הסופרסטאר הכובש, אלא לא פחות בשל רדאמל הצנוע, הבן-אדם, כובש הלבבות.

למי שזקןק לתזכורת: רדאמל פלקאו הוא גם קפטן קולומביה וגם מלך השערים שלה בכל הזמנים, עם 25 כיבושים ב-56 הופעות. ברזומה שלו יש 72 שערים ב-87 הופעות בפורטו, ו-70 הבקעות ב-91 משחקים באתלטיקו מדריד. והוא הספיק אפילו, לפני קריעת הרצועה, לכבוש 11 פעמים במונאקו ב-19 הופעות בלבד. אבל מעבר להיסטוריה מרנינת נפש ויציע, יש בידי החלוץ גורם נוסף העשוי לסייע לו לדלג תוך זמן קצר מדכאון מנצ'סטר לתהילת צ'ילה -  העמיתים שלצדו.

קולומביה נוהגת לא למצות את הפוטנציאל שלה. לבעוט קצת בדלי במקום בכדור. היא זכתה בקופה אמריקה פעם אחת בלבד, לפני 14 שנים (2001), תחת המאמן המקומי פרנסיסקו מטוראנה, ומאז החליפה 8 (!) מאמנים והתכחשה למיליון ציפיות. לפני ארבע שנים, בארגנטינה 2011, היא פתחה נפלא ובבית המוקדם סיימה ראשונה לפני המארחת. פלקאו הספיק להרשית פעמיים, כאשר לפתע במשחק ברבע הגמר הודחה עם 2:0  מביך לפרו.

אלא שמאז המחדל ההוא בקורדובה, נפלו כמה דברים בקולומביה. המודל הנוכחי שלה, אליו נחשפנו בהתעצמותו בשנה שעברה בברזיל כל הדרך המקסימה לרבע הגמר, מבטיח מתמיד. גם בעטיו של פקרמן, האיש שנטל את מושכות הנבחרת לפני שלוש שנים ועמל ביסודיות על האבולוציה המרהיבה שלה, ובעיקר בזכות ההתברכות הפתאומית בכמות נדיבה של כשרונות  לצד פלקאו. חאמס רודריגס, מלך שערי המונדיאל האחרון, אולי עייף מעונה מתישה בברנבאו, אך גם מתוסכל ממנה ומדורבן כהלכה. עוד שחקן שהילתו המונדיאלית דעכה משהו (פרמייר-ליג, כבר אמרנו? אז נוסיף לוואן חאל גם את ז'וזה מוריניו) הוא חואן קוואדראדו, שמאז מעברו לצ'לסי בינואר נעלם מהראדאר. והנה צועד לו בסך, עטור אושר ותואר, קרלוס באקה, מחזיק גביע הליגה האירופית עם סביליה, תוספת תוססת בחוד. על ג'קסון מרטינס (פורטו) נשפכו כבר עשרות סופרלטיבים, ויש סיכוי טוב שמישהו ישפוך עליו הקיץ גם עשרות מיליוני יורו. גם לואיס מוריאל הצעיר (24) מסמפדוריה יכול ביום טוב לקום מהספסל ולתת איזה דריבל מכריע.

החבורה הזו מקיפה את פלקאו ביכולת, פרגון, אנרגיה ואהבה. מאחוריה יש לקולומביה גם עורף מוצק – שוער ארסנל דויד אוספינה – עד יציב עם ותיקים כמו כריסטיאן ספאטה (מילאן), פאבלו ארמרו (פלאמנגו) וקאמילו סוניגה (נאפולי). יהיה פיקנטי כבר בסיבוב המוקדם, במהלכו יתראה שוב עם ניימאר. רק שני כדורגלנים בסגל הקולומביאני משחקים בארצם. ההרכב העומד לרשות פקרמן הוא תערובת ותרכובת של נוצץ ויעיל. קולומביה הוגרלה לבית מוקדם עם ונצואלה, ברזיל ופרו. היא לא אמורה הפעם ליפול במלכודת הפרואנית. היא כן אמורה להתקדם בנוחיות יחסית לרבע הגמר. היא אף אמורה להלהיב, להצית דמיון, להתחרות עם ארגנטינה גם על הכתר וגם על תואר מלכת היופי. זה יכול להתחבר לה, במיוחד אם רדאמל פלקאו ישוב ויתחבר למורשת.

הדפס