שני צוותי ה-470 הישראלים סיימו הלילה (בין ראשון לשני) את אליפות העולם בסירות 470, שנערכה ביפן. רוי לוי ואריאל גל (הפועל שדות ים) סיימו במקום ה-14 וניתאי חסון (הפועל שדות ים) ונגה טיאנו (בני הרצליה) סיימו במקום ה-16. זהו ההישג הטוב ביותר עד כה של שני הצוותים באליפות העולם, האירוע המשמעותי ביותר בלוח השנה של הדגם. שני הצוותים היו קרובים לעשרת הגדולים במהלך האליפות, אך נדחקו ממנה ממש בשיוטים האחרונים ולא השתתפו בשיוטי המדליות.האליפות נפתחה בתנאים קשים, כאשר יום השיוטים הראשון בוטל כליל בגלל סערה וגשם כבד. בהמשך השבוע נשבה רוח קלה עד בינונית ולא יציבה, שהקשתה טקטית על כל המתחרים.לוי וגל פתחו את התחרות נפלא, כאשר סיימו את היום הראשון במקום השלישי הכללי, אחרי שיוטים במקומות 2, 3 ו-10. בימים הבאים החלו לרדת בדירוג למקום השביעי, ולאחר מכן למקום ה-11, בהפרש קטן מהעשירייה. ביום השיוטים האחרון והקובע ניצחו בשיוט אחד, אך גם סיימו שני שיוטים במקומות 21 ו-34, וירדו למקום ה-14 הסופי. זהו ההישג הטוב ביותר לצמד הצעיר בתחרויות הבוגרים עד כה. ההישג מגיע כשלוי וגל, שני הצעירים בגיל 20, עדיין ידועים בעיקר מאליפויות הנוער, שם הם סגני אלופי העולם הנוכחיים, בהמשך לרצף הישגים אדיר שכלל ארד ב-2021, כסף ב-2022 וב-2023 וזהב באליפות אירופה לנוער ב-2024 וב-2025.חסון וטיאנו פתחו את שלב המוקדמות בשולי העשירייה השנייה, אך טיפסו בהתמדה במהלך השבוע ונכנסו ליום השיוטים האחרון במקום העשירי. ביום המכריע נחלשו, עם פסילה ומקומות 9 ו-20, וירדו למקום ה-16 הסופי. הצמד, שמפליג יחד רק מהשנה שעברה, ממשיך לצבור ניסיון משותף. חסון הוא ההגאי המנוסה מבין השניים, לאחר שהשתתף במשחקים האולימפיים בפריז, וטיאנו הצטרפה אליו כשותפה חדשה השנה, לאחר פרישתה של שותפתו הקודמת. גם להם זהו ההישג הטוב ביותר כצמד.ההישגים של שני הצוותים מגיעים בסיומה של עונה שבה עבדו לוי-גל וחסון-טיאנו זה לצד זה כשני הצמדים הישראלים המובילים של נבחרת ה-470. לאורך העונה דחפו הצוותים אחד את השני, השתפרו מתחרות לתחרות, תוך ידיעה שרק אחד מהם יזכה לייצג את ישראל במשחקים האולימפיים. באיגוד השייט רואים בתוצאות ביפן סימן לכך ששני הצוותים מתקרבים ליעד המרכזי של הדגם- השגת הכרטיס למשחקים האולימפיים באליפות העולם שתיערך בשנה הבאה.ים אמיר, מאמן נבחרת ה-470, סיכם את התחרות: הרגשנו טוב והרבה ביטחון בימי האימונים שקדמו לתחרות, המהירות של הצוותים היתה טובה והגענו מוכנים. לאורך ימי התחרות היכולת היתה טובה אבל לצערינו לא הצלחנו לשמור על יציבות, מה שהיה הפקטור המשמעותי ביותר בתנאים הלא יציבים שהיו. כיוונו יותר גבוה, ואני באמת חושב שאנחנו שם. נמשיך לעבוד קשה, לתחקר ולהתקדם כדי להגיע יותר מוכנים, מהירים וחדים לתחרויות מטרה בשנה הבאה".
