זמנך עבר? ההתרסקות של ורדר ברמן

מדוע המועדון הוותיק בבונדסליגה יירד לאחר 39 שנים?

ברק צינמון  27.06.20 - 09:40
תחילת כתבה

בשירו של אהוד בנאי ״זמנך עבר״ הוא מדבר בין היתר על יחסי הגומלין בין מי שהיית אז לבין מי שאתה עכשיו ובדומה לאדם בשיר שמתרפק על מה שהיה, ורדר ברמן עדיין חולמת על העבר המפואר שלה ומסרבת להסתכל למציאות בעיניים. העשור האחרון לא היה מוצלח עבורם בלשון המעטה וזה היה רק עניין של זמן עד אשר הקבוצה ששיחקה בבונדסליגה במשך הכי הרבה שנים, תמצא את עצמה בליגה השנייה.

הירוקים לבנים מגיעים אל המחזור האחרון של העונה כשהם לא תלויים בעצמם והם יהיו זקוקים לסוג של נס בשביל להישאר בליגה. המרחק של ברמן מפורטונה דיסלדורף מהמקום ה-16 המוליך למבחנים, עומד על שתי נקודות והקבוצה מהצפון תהיה זקוקה לניצחון ביתי מול פ.צ. קלן והפסד של יריבתה לתחתית. אם שתי הקבוצות יסיימו עם אותו מספר נקודות, הפרש השערים הוא זה שיכריע (דיסלדורף מוליכה בשני שערים) ולכן השילוב של ניצחון ביתי של ברמן - עשתה זאת פעם אחת בלבד העונה וכיבוש רב של שערים - השנייה בליגה בחולשתה בהיבט זה, מטה את הכף לירידת הליגה.

אפשר לספור בעזרת כמה אצבעות את המועדונים בגרמניה להם היסטוריה ומורשת מפוארת כמו זו של הירוקים לבנים, אך השנים האחרונות לא עושות חסד רב לחלק ממקימות הבונדסליגה. לפני שנתיים הייתה זו המבורג שירדה ליגה בפעם הראשונה בתולדותיה, בעונה הקודמת שטוטגרט צנחה לבונדסליגה השנייה בפעם השנייה בהיסטוריה ואילו העונה ברמן ככל הנראה תצטרף אל רשימת האימפריות שידעו ימים יפים יותר כשהיא בדרך לרדת ליגה לאחר 39 שנים רצופות בליגה הבכירה. כיצד המועדון הבכיר של הצפון, שרק לפני 16 שנים זכה בדאבל (שזו הייתה גם האליפות הרביעית שלהם), נהפך לסמל של בינוניות משוועת?

הכתובת הייתה על הקיר
לאורך השנים היו לירוקים לבנים מספר קבוצות פנטסטיות בשנות השמונים והתשעים ורבים יגידו כי אוטו רהאגל הוא מאמנה הגדול בכל הזמנים. למרות זאת, התקופה המרגשת ואטרקטיבית ביותר הייתה תחת תומאס שאף שעמד על הקווים במשך 14 שנים. בברמן נאמנות לסמלים היא הרבה פעמים שם המשחק והגרמני שהצטרף לקבוצת הילדים בגיל 11 החזיק בתפקיד במועדון במשך 35 שנים. הוא התחיל בתור שחקן המשיך כמאמן קבוצות הנוער, המילואים וגם היה עוזר מאמן ולבסוף קיבל את המשרה הנחשקת.

עבור המאמן הכריזמטי לשיטת המשחק והדרך משמעות לא פחות חשובה מאשר התוצאות ולכן תחתיו המועדון זכה רק באליפות אחת, שלושה גביעים, סופר קאפ גרמני וגם העפילה לגמר גביע אופ״א. למרות שברמן מעולם לא נחשבה כאחד המועדונים העשירים במדינה, הכדורגל האטרקטיבי והסוחף שלה אפשר לה להוות יריבה ראויה על התארים במשך תקופה ארוכה של תחילת המילניום.

הירוקים לבנים תמיד דגלו בכך שהם קבוצה שמייצרת כוכבים ולא קונה אותם ולאחר שהמועדון התפרק מנכסיו ולא הצליח להביא תחליפים ראויים, שאף והמנהל המקצועי, קלאוס אלופס, שהיו הגורמים העיקריים להצלחה, סיימו את דרכם בקבוצה כשניתן היה להרגיש את עייפות החומר.

במקום שהמועדון ייקח צעד קדימה ברמן נכנסה לתקופה של בינוניות כאשר אף אחד מארבעת המאמנים הבאים לא הצליח להיכנס לנעליים הענקיות של שאף. בסופו של דבר המאמן חזר למועדון לפני שנתיים בתור מנהל טכני ועזר למועדון לעשות את השנה הטובה בעשור האחרון.

כמיטב המסורת הירוקים לבנים מינו מאמן מתוך המערכת ולאחר שקיבל את הקבוצה באמצע העונה והצליח לייצב אותה, פלוריאן קוהפלדט סיים את העונה שלאחר מכן במקום השמיני, כאשר נקודה אחת בלבד הפרידה בינו לבין המקום המוליך לאירופה וגם הגיע עד לחצי גמר הגביע. ״המטרה שלנו היא אירופה״: הצהיר המנהל המקצועי, פרנק באומן במסיבת העיתונאים של חודש אוגוסט, אך כמה שהוא היה רחוק מהמציאות כשהעונה הפכה לסיוט מתמשך.

הקבוצה הרכה בגרמניה
אם בודקים נטו את הסטטיסטיקה אפשר בקלות להבין מדוע הירוקים לבנים נמצאים במצב הזה. מאזן הבית של הקבוצה מהצפון הוא אחד הגרועים בהיסטוריה של הליגה כאשר היא צברה שש נקודות בלבד בוזרשטדיון שנחשב בעבר למקום שצריך לירוק דם בכדי להשיג נקודות. החבורה של קוהפלדט הציגה משחק הגנתי נרפה בצורה בלתי רגילה ומלבד העובדה שהייתה ההגנה השנייה בחולשתה בליגה, ספגה 19 שערים כתוצאה ממצבים נייחים - הגרועה בחמשת הליגות הבכירות של אירופה בנתון זה. מדגם קטן המעיד על הנאיביות של הקבוצה.

גם ההתקפה של ברמן ידעה ימים יפים יותר וניתן היה להרגיש בחסרונו של מקס קרוסה, שכבש 35 שערים וסיפק 30 בישולים בכל המסגרות בשלוש השנים שלו בקבוצה. אף שחקן של ברמן לא לקח על עצמו את מלאכת כיבוש השערים לאחר שהגרמני עזב לפנרבחצ׳ה ללא תמורה והמאזן המעליב של כלל חלוציה עמד על 12 שערים בלבד.

אפשר להגיד שהירוקים לבנים גם סבלו מחוסר מזל רב מכיוון שקוהפלדט מעולם לא העמיד סגל מלא כשכל פעם מספר שחקנים מרכזיים היו פצועים למשך תקופה מסוימת והקבוצה לא הצליחה לבנות תלכיד מנצח שיצבור מומנטום ויברח מהתחתית. אחד מהעקרונות הגדולים של ברמן היא שיטת המשחק המסוימת והמועדון לא השכיל ועשה את ההתאמות הנדרשות והמשיך באותה דרך נאיבית עד אשר נהיה מאוחר מדי.

מדיניות ההעברות שקרסה
ורדר ברמן מעולם לא נודעה בתור מועדון שמסתמך על שחקני האקדמיה יתר על המידה. כבר שנים ארוכות שהאסטרטגיה המרכזית היא לרכוש שחקנים צעירים בעלי פוטנציאל, להפוך אותם לכוכבים ולמכור למרבות במחיר, כך גלגל השיניים נע כל שנה מחדש. לתוכנית הזו יש יתרונות רבים וכמו כן, חסרונות.

הירוקים לבנים הראו שיש להם חוש חד לזיהוי פוטנציאל בכך שהנחיתו במועדון שחקנים כמו: קלאודיו פיסארו, יוהאן מיקו, מירוסלב קלוסה, נאלדו, פר מרטסקר ומסוט אוזיל בעשור הראשון של שנות האלפיים. אפילו בעשור הזה היו להם מספר הברקות כמו: סוקראטיס פאפאסטאטופולוס, תומאס דילייני וסרג׳ גנאברי כאשר השחקנים עשו דברים יפים בקבוצה ולאחר מכן נמכרו ברווח אדיר.

למרות זאת, השנים האחרונות פחות האירו פנים לברמן מהבחינה הזו וברוב המקרים שחקנים הגיעו ולא הותירו את חותמם. שלוש השנים האחרונות היו מכה קשה כאשר המועדון חרג ממנהגו ובמקום להכניס כסף מחלון ההעברות, הפסיד 23 מיליון יורו. הבעיה החמורה ביותר היא שמשבר הקורונה פגע ביכולת הפיננסית של רוב הקבוצות כך שנכסי המועדון ירדו בערכם וככל הנראה ימכרו במחיר הפסד, מלבד יחידי הסגולה.

יש עתיד?
איך ממשיכים מכאן, זו בטוח שאלה שמעסיקה את ההנהלה של המועדון. עם כל החיבה הגדולה לקלאודיו פיסארו ולמרות שהוא הזר בעל כמות השערים הגדול בתולדות הליגה, אם ברמן נאלצת להישען על החלוץ בן ה-41 בעונת הפרישה שלו זה מעיד על המצב החמור.

ברמן לא ניצלה מספיק טוב את ההצלחה הגדולה שלה בעשור הקדום בכדי לבסס לעצמה קרקע פורייה לעתיד. בשנים 2004 עד 2011 הקבוצה השתתפה שש פעמים בליגת האלופות וגם הגיע לחצי גמר וגמר גביע אופ״א. במקום לבנות את העתיד דרך שחקני הנוער, שיפור האקדמיה ושדרוג מערכת הסקאוטינג, במועדון בחרו להשקיע בשיפוץ מאסיבי של האצטדיון הביתי ובשחקני רכש בינוניים.

כאשר הפנים של ברמן מביטות אל האופק ואפשר להפנים שהמועדון יירד ליגה, המשימה של הירוקים לבנים תהיה אחת ויחידה - חזרה אל הבונדסליגה תוך עונה אחת בלבד כפי שעשתה בעונת 1980/1981. הקבוצה מהצפון ראתה את חברותיה הוותיקות - המבורג ושטוטגאט מסתבכות בליגה השנייה כשהן היו בטוחות שמחכה להן טיול קל בחזרה לליגה הבכירה. ברמן חייבת להתעשת על עצמה וצריכה להסתכל על קייזרסלאוטרן, שנמצאת בליגה השלישית וללמוד שיעור חשוב להמשך כי תמיד יש מקום נמוך יותר לרדת.