היה שווה לחכות: המסע של לבנדובסקי לפסגה

הסיפור של לבנדובסקי הוא לא סיפור של כוכב אינסטנט, אלא של מישהו שבנה את עצמו מלמטה. השחרור מלגיה ורשה בגלל החולשה הפיזית, ענן האפר הוולקני שמנע הגעה לפרמיירליג ואשתו התזונאית ששינתה את הרגלי האכילה: המסלול של החלוץ הטוב בעולם

אבישי סלע
אבישי סלע  18.12.20 - 19:15
תחילת כתבה

2020 אולי לא האירה פנים להרבה אנשים, אבל יש אדם אחד שתמיד יזכור אותה לטובה. קוראים לו רוברט לבנדובסקי, שעונת 2019/20 היתה ככל הנראה הגדולה בחייו: החלוץ הפולני שבר את שיאי ההבקעה של עצמו, עם 55 שערים בכל המסגרות, וזכה עם באיירן מינכן בכל תואר אפשרי שהיה בהישג ידה: אליפות, גביע, גביע הליגה - והדובדבן שעל הקצפת בדמות זכייה בליגת האלופות.

אבל מה שעוד יותר מייחד את לבנדובסקי, הוא סיפור הקריירה שלו. בניגוד למתחרים שלו, ליונל מסי או כריסטיאנו רונאלדו, "לבנגולסקי" לא סומן מתחילת הקריירה בתור יהלום נוצץ במיוחד. לא כיכב בקליפים של היילייטים מינקותו, לא נכנס לפנקסים של הקבוצות הגדולות באירופה כשהיה בן עשרה. רק בגיל 24 הוא פרץ באמת במדי בורוסיה דורטמונד, ולבאיירן מינכן הגיע רק כשהיה בן 26. הוא לא נולד עם כישרון, והתהילה לא חיכתה לו מעבר לפינה. הוא הרוויח אותה, בעזרת עבודה קשה - שהפכה אותו מיהלום לא מלוטש, לכובש מספר אחת של הכדורגל העולמי נכון להיום.

קצת קשה להאמין היום, אבל לפני עשור - החלוץ הפולני הצעיר, רוברט לבנדובסקי, היה על סף סיכום בבלקבורן רוברס. הקבוצה, אותה אימן אז סאם אלרדייס, חיפשה חיזוק על מנת לשרוד בפרמייר ליג באותה העונה. מרטין גלובר, ראש מחלקת חיפוש השחקנים במועדון, זיהה את לבנדובסקי בלך פוזנאן הפולנית. כמה היינו קרובים למצב שבו אחד החלוצים הגדולים בעולם ישחק בקבוצת תחתית באנגליה? העסק כבר כמעט היה סגור, הצדדים כבר סיכמו על סכום העברה של 4 מיליון ליש"ט - אבל אז, הגיע ענן האפר הוולקני.

הערפל שהגיע מאיסלנד (וכזכור, גם דפק את סיכויי העלייה של ברצלונה לגמר ליגת האלופות) השבית את הטיסות בכל אירופה, והכשיל את העסקה הלכה למעשה. בקיץ, כשהענן הסתלק, בורוסיה דורטמונד היתה שם כדי לקפוץ על המציאה - והשאר, כזכור, נכתב בדפי ההיסטוריה. לבנדובסקי אולי ידוע היום בשל גופו השרירי והמוצק, אבל בפולין הוא לא היה ידוע בשל כושרו הפיזי יוצא הדופן. בשנת 2006, הוא שוחרר מלגיה ורשה (המועדון בו גדל), בטענה שהוא "חלש מדי". קז'ישטוף סיקורסקי, אחד ממאמניו בגילאים הצעירים אמר עליו: "הוא היה מאוד רזה. הרגליים שלו היו כמו מקלות, ואני תמיד פחדתי ששחקנים אחרים פשוט ישברו אותו".

אבל הגנים שלו ניצחו: לבנדובסקי הגיע ממשפחה של ספורטאים - אביו, קז'ישטוף, היה אלוף פולני בג'ודו והצטיין גם בכדורגל; איבונה, אמו, היתה שחקנית כדורעף מצטיינת, ואפילו אחותו הגדולה, מילנה, שיחקה כדורעף באופן מקצועני. אצל רוברט זה כנראה לקח יותר זמן, אבל בסוף זה קרה. עכשיו רק נותר לשאול: איך?

השינוי הגיע דרך האהבה: בשנת 2013, כשהחל את דרכו בבורוסיה דורטמונד, לבנדובסקי התחתן עם אנה סטאצ'ורסקה - מדליסטית לשעבר באליפות העולם בקראטה, שהיתה ידועה כתזונאית ספורט. מאחוריה ספרים, בלוגים, אתר אינטרנט מצליח ויותר ממיליון ו-600 אלף עוקבים בחשבון האינסטגרם. אחרי שהחתונה הושלמה, שניהם התחילו לעבוד.

לצד העבודה המאומצת, סטאצ'ורסקה בנתה ללבנדובסקי תפריט מיוחד, וכך הוא נראה: לארוחת בוקר - דייסה משיבולת שועל, לארוחת הצהריים - ספגטי עם ירקות, בתוספת מיץ סלק עם תבלינים טריים. כחטיפים אפשר לבחור פנקייקים או בראוניס עם תה, ולארוחת הערב - דגים טריים או בשר. "הדבר הכי חשוב לגביו אלה האימונים והתזונה", אמרה סטאצ'ורסקה בראיון ל'בילד', "החלטנו לוותר על לקטוז ועל קמח חיטה. לפעמים, אנחנו אוכלים הרבה בבת אחת, וזה לא דבר טוב. אנחנו מרגישים שזה יותר מדי עבורנו".

כמה המהפכה התזונתית עבדה? טום וויליאמס, מה"בליצ'ר ריפורט", סיפר בכתבה על לבנדובסקי שבדורטמונד נהגו לכנותו "הגוף", מרוב הערכה לגודלו הפיזי. נורי שאהין, ששיחק אותו במדי הצהובים-שחורים, אמר עליו: "ל'לוי' היה את הגוף הכי מדהים, הוא כולו שרירים. זה הדהים את החברים בחדר ההלבשה". פפ גווארדיולה, שאימן אותו בבאיירן מינכן הגדיר אותו כ"שחקן הכי מקצועני שפגשתי. הוא חושב כל הזמן על המזון, האימונים, השינה - 24 שעות ביממה. לכן הוא גם לא נפצע, כי הוא כל הזמן מודע לדברים האלה. הוא ידע שהדבר הכי חשוב הוא לבוא אל הכדורגל במצב הפיזי הטוב ביותר".

ובבאיירן מינכן בהחלט מודעים לכך; קבוצות כדורגל אינן נוהגות להאריך או לשלם חוזים יוקרתיים לשחקנים מעל גיל 30, אבל לבנדובסקי חתום לעוד שלוש שנים במועדון בשכר נאה במיוחד. סיבה אפשרית לכך נעוצה בהיסטוריה שלו: הוא שיחק 30 משחקים ומעלה בכל אחת מעשר העונות האחרונות שלו, שיא שנשבר רק פעם אחת, על ידי שוער. באיירן לא רק רואה בלבנדובסקי מניה בטוחה על המגרש, אלא גם בכל הקשור לעתידו בראייה קדימה.

הניצחון של הפולני אינו מובן מאליו. בעידן של כדורגלנים שבאים כמעט מוכנים מהמחלקות הצעירות, מככבים בסרטונים עוד לפני שהוציאו רישיון נהיגה, או מופיעים במדורי השמועות עוד לפני ש"קרעו זוג נעליים" - הוא מייצג את הסיפור המפרך יותר. הדרך הארוכה, דרך לא מעט ספקנים ובעיות, אבל זו שנגמרת בתהילה, בהישגים אדירים, ובעובדה שבגיל 32 - אין חלוץ גדול ממנו ביבשת. והרגל עוד נטויה.