בק"ש מציגים: שקט, ממשיכים
מי שמחפש מהפכות, הקבוצה הזו לא בשבילו. מי שרוצה דרך חדשה, המועדון הזה לא בשבילו. עירוני קריית שמונה, מה שהייתה הלהיט של ליגת העל גם בעונה שעברה – עשתה עונה מצויינת, הגיעה לפלייאוף העליון - ואף זכתה בגביע המדינה, הצליחה לשמור על רוב הסגל. רק שני שחקנים עזבו: וויאם עמאשה שחזר למכבי חיפה, ומתן אוחיון, שגם הוא, עבר לירוקים.
הערכה אצל איזי שירצקי וברק בכר הייתה ששמירה על הסגל וחיזוק קטן ונקודתי בלבד ימנפו את הקבוצה עוד יותר קדימה, הבעיה, שהחיזוק הוא לא ממש חיזוק. טובארנו פינאס ממכבי נתניה הגיע כזר החמישי, ויכול לשחק כמגן ימני או שמאלי אבל כרגע לפחות לא מספיק טוב להרכב, רואה את הגב של עודד אלקיים וחן דילמוני, ובסופו של דבר מדובר בשחקן שתופס משבצת של זר, וושב על הספסל בלבד.
שחקנים נוספים שהגיעו הם לירן אלימלך, חלוץ מטבריה, גל מאיו, בלם מהפועל ראשל"צ ושוער הנוער של טוברוק ונבחרת ישראל – מהדי זועבי. אלו אולי שחקנים עם פוטנציאל גדול, אבל הם לא כאלה שישדרגו את הסגל ויעשו שינוי. לא בזכותם ק"ש תעשה את הקפיצה ממקום 2-3 לאליפות. תוסיפו לכך את תמיר כחלון שהיה משמעותי מאוד עד הפציעה ולא יחזור השנה, את עדן שמיר - הבטחה גדולה מהנוער - שנפצע וייעדר ארבעה חודשים ואת משה אבוטבול שעדיין לא התאושש סופית מהפציעה ברצועה הצולבת, ויכול להיות שתהיה לבכר בעיה עם הסגל.
בכר והשחקנים. לא עשו הרבה שינויים
קהת מול דינמו. הופעה מרשימה של ק"ש
בשני המשחקים באירופה, מול דינמו מוסקבה, ק"ש נראתה טוב – אך בסופו של דבר נשארה עם המחמאות בלבד, בעוד הרוסים עלו לשלב הבא. מנגד, בגביע הטוטו – הקבוצה מתקשה לנצח. תוצאות תיקו מול סכנין ועכו, והפסד למכבי חיפה, ופתאום נראה שהקבוצה עם הציפיות הגבוהות עדיין לא לגמרי מוכנה לעונה. למרות זאת, כרגע אין לשירצקי רצון לחזק את הסגל. אולי מדובר בשאננות, ואולי הכל יתחבר מחדש והקבוצה תרוץ – תשובות יגיעו רק במהלך העונה.
ברק בכר כבר נחשב למאמן עם קבלות, למרות גילו, ויודע את העבודה והערכה היא שיידע להוציא את המיטב מהסגל הקיים יחד עם צוותו בני בן זקן, ערן שאדו ופיני אברהם. המנכ"ל יוסי אדרי תומך מאחור ומעל כולם, כמובן, הבעלים וראש המערכת איזי שירצקי שלא חוסך בכלום ומאמין בעיקר בשחקנים הצעירים. התקציב אמור להיות בסביבות 24 מליון שקל והקהל נשאר הבעיה של הקבוצה. כל ההצלחות ומחירי המנויים הנמוכים בליגה לא מושכים את הקהל להגיע ולתמוך., ורק כ-1,000 עד 1,500 צופים מתייצבים במשחקי הבית.
הסלט יווני של בני סכנין
אחת הקבוצות ששינו את פניה יותר מכל היא בני סכנין. השינוי התחיל כבר מהראש. מרקו בלבול, שנחשב להצלחה גדולה והביא את הקבוצה לפלייאוף העליון, עזב – ובמקומו הגיע גיא לוי, שרעב להישגים ורוצה לקחת את ההזדמנות בשתי ידים.
גם הצוות המקצועי עבר רענון רציני. יורם רוזנברג מאמן הכושר המוערך עזב ויחד איתו גם מאמן השוערים מוטי אזולאי. במקומם הגיעו מאמן כושר ספרדי ואבי בכר מאמן השוערים שעזב את הפועל עכו.
רק זר אחד ששיחק בסכנין בעונה החולפת המשיך בקבוצה: אברהם פאס הספרדי. ארבעה זרים נוספים הגיעו ועד כה הם עושים רושם טוב, במיוחד במשחק גביע הטוטו נגד מכבי חיפה. שני הקשרים – היווני יאניס פפאדופולוס (שבישל כבר 6 שערים בגביע הטוטו), והסלובני – מיחה מביליה, ואיתם החלוץ מילאן בויוביץ'. הרכש הטרי ביותר הוא המגן השמאלי בעל הרגל הימנית, איגור יובנוביץ', שעושה רושם שיודע לתמוך רבות בהתקפה.
איך מביאים עוד אוהדים לק"ש? (ג'יני)
ריאן מול צוצאליץ'. הושאל לסכנין (יוסי שקל)
מוחמד גדיר ממשיך לעונת השאלה שנייה במועדון, ולאחר שנפרד ממוחמד כליבאת שחזר למכבי חיפה, קיבל לצידו את איסמעיל ריאן, עוד מושאל מהירוקים. גם איציק כהן, הבלם, הגיע ממכבי חיפה וינסה להיאבק על מקומו מול פאס ועלאא אבו סלאח. רן קדוש צפוי לחתום ולהיות השוער השני, כשמחמוד קנדיל ממשיך להוכיח שהוא שוער לגיטימי בליגת העל, ואם נבחרת ישראל הייתה משחקת בעוד שבועיים מול בלגיה, היה צריך לשקול את זימונו בכובד ראש. דדי בן דיין, מור שושן ורביד גזל עזבו והצטרפו לזרים הספרדים שסיימו את דרכם.
התקציב עבר אחרי תרומה מקטאר (שכמובן הייתה מתוקשרת מאוד) בגובה כ-1.5 מיליון שקלים, וגם עזרה מהעירייה בסך 1.6 מיליון ש"ח עזרה מאוד. בסופו של דבר, סכנין העמידה תקציב של 15.5 מיליון שקלים. דוחא עדיין לא אושר לקיום משחקים, ובהנהלה ינסו לדאוג לשני דברים. הראשון, שהקהל יגיע למשחקי הבית, והשני: להימנע מתכנים פוליטיים ודגלי פלסטין ביציע.
רמה"ש. בני סכנין. הפועל עכו?
פתאום, איכשהו, לא מעט חובבי כדורגל מדברים על הפועל עכו כקבוצה שיכולה להגיע לפלייאוף העליון. מאז 2009/10, עונת החזרה של עכו לליגת העל, היא הפכה לחלק בלתי נפרד מהנוף של הכדורגל הישראלי, אך למעט פתיחת עונה מעולה עם סטפן שצ'פוביץ' וכו', הקבוצה הצפונית בילתה בעיקר בחלק התחתון של הטבלה.
העונה, הדברים נראים מעט שונים. הפועל עכו שינתה את פניה. אלון חרזי מונה לראשונה למאמן ראשי ויעמוד על הקווים אחרי העזיבה של יובל נעים. חרזי מצלם את האימונים ואת המשחקים ומנתח הרבה בווידאו, ונראה שכרגע יש שביעות רצון מהמאמן ומעבודתו. מה שחשוב לא פחות, היא העובדה שהשחקנים מרוצים ממנו כרגע והוא נחשב ליסודי ביותר.
משחקי ההכנה של עכו הניבו תוצאות טובות וגם בגביע הטוטו ניתן היה להבין שמדובר בקבוצה טובה ומאומנת שיכולה להפתיע העונה. מכבי חיפה פיגרה מול עכו עד דקות הסיום, עירוני קריית שמונה לא הצליחה לנצח את החבורה של אלון חרזי, ורוח אופטימית מנשבת בצפון. אבל אז הדברים הסתבכו עם הפסדים להפועל חיפה ולסכנין, ופתאום, הלחץ חזר.
חוגגים על חשבון חיפה. יש למה לצפות
עונה ראשונה כמאמן ראשי (יוסי שקל)
התקציב מגיע כמעט כולו מהעירייה ועומד על 14 מליון שקלים. הגב הכלכלי של העירייה הוא חזק ולא צפויות בעיות של תשלום משכורות. העירייה נותנת, ולכן גם דורשת. בעכו חושבים שחרזי מאמן מצויין ומפנטזים שם על הפלייאוף העליון. על פי משחקי ההכנה, האצטדיון הביתי ו-2,000 האוהדים שמגיעים למשחק זה גם יכול לקרות. אם זה קרה לבני סכנין ולרמת השרון אז למה להפועל עכו לא?
מי שעזב הם יובל שבתאי, עדן בטיט, יוסי אסייג, מהארן אבו ריא, וננאד מרינקוביץ', אך דווקא הרכש מעניין יותר. אמיר האדזיץ' ויובל אבידור הצטרפו לחוד וישחקו לצד חמדי סליחי, כשגם יוסי דורה, בן תורג'מן, עמית אמזלג ורז שטיין הגיעו לקבוצה של חרזי. הזרים של עכו (סליחי, האדזיץ', יובאנוביץ' וספאדסיו ) נראים כמו בינגו וכעת במועדון מחפשים זר חמישי: מרקו ושוביץ' – קשר מונטנגרי שמשחק בטורינו, אך דורש שכר גבוה.