$(document).ready(function () { setTimeout(function () { $('#Haim_L').remove(); }, 2500); // Remove the element after 3000 milliseconds (3 seconds), you can adjust this value as needed });
הצטרפו אלינו
ברשתות החברתיות:

בובליל: לא מעריכים פה שחקנים שבאו מקולג'ים

הבלם בן ה-28 מצא את עצמו ללא קבוצה: בזכותי בני יהודה עלתה ליגה

רועי זריהן  28.08.16 - 14:10

תגיות: ליגת העל

טל בובליל התחיל את המסלול שלו כמו כל שחקן אחר בכדורגל הישראלי. הוא שיחק במחלקת הנוער של הפועל פתח תקווה, משם עבר לרעננה, שם חתם כשחקן נוער על חוזה לארבע שנים. את הופעת הבכורה שלו הוא עשה ברעננה, אך דברים לא הסתדרו והוא המשיך לחפש את מזלו בהפועל הרצליה ובראשון לציון. שום דבר לא באמת הכין אותו להצעה שתשנה לו את החיים. בובליל קיבל הצעה לשחק בקולג'ים בארה"ב, הבעיה היא שמאז שסיים את התואר, הבלם בן ה-28 די מתקשה להתאקלם בחזרה בכדורגל שלנו. ראיון עם שחקן כדורגל עם סיפור קצת אחר.

"שמעתי על האופציה לשחק בקולג'ים בארה"ב דרך חבר ששיחק איתי בהפועל הרצליה. הבנתי שיש כאן הזדמנות לשלב לימודים עם כדורגל וזה היה נראה לי מגניב, זה קרץ לי", אמר בובליל בפתיחת הראיון", התחלתי לברר על זה קצת ואז שנה לאחר מכן, כששיחקתי בראשון לציון, נפתחה בפניי הדלת לשחק. הייתי צריך לעבור הרבה מאוד מבחנים ובסופו של דבר קיבלתי את ההזדמנות באוניברסיטת דרקסל שבפילדלפיה. זאת היית תקופה מדהימה. מדובר ברמה המקצועית הכי גבוה שיש, מתקנים שלא נתקלים בהם בארץ. חדרי כושר, תזונה, 2 אימונים ביום, אמבטיות קרח, טיפולים לאורך כל היום. כל מה שרק אפשר לחשוב עליו, כל מה ששחקן צריך ויותר".

מה למדת?
"למדתי אדריכלות במשך 4 שנים".

ואיך חיים שם? ממה מתקיימים?
"אין שכר, זאת מלגה. אני קיבלתי מלגה מלאה, ככה שלא הייתי צריך לשלם על מגורים או על אוכל, על הלימודים. למעשה לא הייתי צריך לשלם על שום דבר".

ולא חשבת להישאר בארה"ב?
"האמת שהייתה לי הזדמנות להצטרף לליגה השנייה בארה"ב, בפילדלפיה יוניון. הייתי צריך לצאת איתם למחנה אימונים, אבל בגלל שאני נחשב כמובן שחקן זר, בסופו של דבר העדיפו בקבוצה לקחת חלוץ זר. זה היה מאוד מאכזב".

ואז מה?
"חזרתי לארץ, למבחנים בבני יהודה. כמעט חודש שהתאמנתי בשכונה מבלי להיות חתום. ללא צל של ספק הוכחתי את עצמי ברמה מאוד גבוה. דמאיו החתים אותי ל-3 שנים. הצטרפתי אליהם בעונה שהם שיחקו בליגה הלאומית ומהתחלה קיבלתי את הקרדיט והוכחתי את עצמי. למרות שתמיד הסתכלו עליי בצורה מוזרה, לא הבינו מאיפה באתי בכלל. אף אחד בישראל לא יודע שרמת הקולג'ים היא רמה מאוד גבוה. בשורה התחתונה הייתי מאוד משמעותי בעליית ליגה של בני יהודה. המספרים מראים שבמשחקים שבהם שיחקתי כמעט ולא קיבלנו גולים. במשחקים שלא שיחקתי ספגנו כמעט פי שניים שערים".

אז מה קרה אחרי שעליתם לליגת העל?
"שלושה משחקים ראשונים שיחקתי, במשחק הראשון ניצחנו בסמי עופר 0:3, אבל את שני המשחקים הבאים הפסדנו ויצאתי מהתמונה וזה עניין הקרדיט שאני מדבר עליו. כששחקנים אחרים היו עושים טעויות האצבע המאשימה תמיד הייתה על טל בובליל. אני לא מרשה לעצמי להיות הדמות הזאת שמתלונן, אבל לא קיבלתי את הקרדיט שהגיע לי, חד וחלק. יכול להיות שזה בגלל שפספסתי ארבע שנים בליגת העל בזמן שהייתי בקולג'. בטוח לא בגלל דברים מקצועיים. אף אחד לא התאמן חזק כמוני באימונים וגם במגרש, במשחקים ששיחקתי, הייתי מהיותר טובים".

ואז בינואר אתה מחליט לרדת לליגה א'.
"כן, ניר קלינגר דיבר איתי במשך חודשיים להגיע לשעריים. בהתחלה לא ממש הייתי מעוניין, אבל בסוף הלכתי לשעריים במטרה ברורה לעלות ליגה ולהיות שחקן שעוזר למועדון להתקדם ושהמועדון יעזור לי. אמרו לי שאני מגיע לכמה שנים, שאני אהיה המנהיג, שאני אוכל לעזור לשחקנים צעירים להתקדם, זה מה שקלינגר אמר לי. אבל לצערי מהר מאוד הדברים לא התחברו למרות שהשגנו את המטרה ועלינו ליגה".

אז מה בעצם לא התחבר?
"זה לא התחבר מאחורי הקלעים. מול הצוות המקצועי הרחב והשחקנים. תמיד כששיחקתי היו שחקנים שליכלכו מאחורי הגב וחיפשו מה לא בסדר. אני חושב שהכסף הגדול במונחים של ליגה א' קצת סינוור אנשים ובמקום שנהיה מאוחדים, כל אחד דאג לתחת של עצמו. כי מבחינה מקצועית עשיתי את העבודה, אני יכול לשחק בהליכה בליגה א', הבעיה לא הייתה מקצועית. חדר ההלבשה היה מאוד חולה".

בקיץ האחרון הרומן הקצר שלו עם שעריים הסתיים והיום, בגיל 28, בובליל מבין שהוא נמצא בפני צומת מרכזי מאוד בקריירה שלו. "מדובר בקיץ מאוד גורלי עבורי. לצערי הרב המהלך לעבור לשעריים, במקום לקדם אותי הוא רק לקח אותי אחורה, המון, זה פגע בי מאוד מקצועית".

אתה חושב שהיציאה לקולג', בראייה לאחור, זה מהלך שפגע בך? כי למעשה פספסת ארבע שנים של תודעה מקומית.
"כן. לא בניתי את השם שלי בישראל, לא הייתי בכותרות והייתי מודע לזה. אבל חזרתי לישראל בגיל 26, זה גיל צעיר יחסית, שחקן לפני השיא שלו, בטח כבלם. אני מקצוען מאוד, אני שומר על עצמי. עשיתי עונה יפה מאוד בבני יהודה, כמו שכבר אמרתי, כמעט ולא ספגנו שערים".

אתה מצטער שיצאת לקולג'?
"לא, ממש לא. זאת הייתה החוויה הכי טובה שהייתה לי בחיים, זה המהלך הכי טוב שיכולתי לעשות. אני ממליץ לכל ילד בן 20 לצאת לקולג'ים, אלא אם כן הוא חתום במכבי תל אביב, מכבי חיפה והפועל באר שבע. קיבלתי ערכים וכלים מקצועיים שלא הייתי מקבל בשום מקום".

מבחינתך לא יכול להיות מצב שאין לך קבוצה לעונה הקרובה, לפחות בליגה הלאומית.
"אין סרט כזה. הרבה מאוד שערים הובקעו בליגת העל ובליגה הלאומית במחזור הראשון. קבוצות סופגות 2 ו-3 שערים. תבדוק מתי בני יהודה ספגה 2 שערים במשחקי שאני שיחקתי ותגיד לי אם זה קרה".