יותר מאליפות: בכר נלחם על המורשת בב"ש

יהיו כאלה שיאמרו שברק בכר היה צריך לעזוב את הפועל באר שבע אחרי שלוש אליפויות. שמכאן היה לו רק לאן לרדת ומה להפסיד. הם ייתנו את זינאדין זידאן כדוגמא. קוראים לזה לעזוב בשיא. מנגד יהיו כאלה שיגידו כי בכר צריך להישאר במועדון לפחות עוד עשור ולהנחיל את מורשתו בדיוק כמו אלכס פרגוסון, דבר נדיר עד מאוד במחוזותינו.

• הערב, 21:00, ישיר ב-5SPORT4K: מכבי ת"א מול הפועל ב"ש

צריך לזכור שבכר מאמן צעיר שהגיע לשיא מקודם מאוד ואחרי שהצליח לזכות בשלושה תארי אליפות רצופים עם באר שבע, מספר הקבוצות בארץ אליהם יכול היה לעבור הן מצומצמות במיוחד. יסכימו כולם כי למעט מכבי תל אביב, בית"ר ירושלים ומכבי חיפה, אין כרגע קבוצה התפורה למידותיו. גם לא הפועל תל אביב. לכן האופציות שעמדו בפניו הן חו"ל או בירת הנגב. בכר בחר (ואולי לא הייתה לו ברירה) להישאר עם אלונה ברקת.

אם לרגע נשים בצד את הפן הכלכלי (אחרי הכל אף אחד לא היה מוותר מהר כל כך על חוזה גדול), בין שתי הטענות על דרכו של בכר אין אמת אחת. ובמילים פשוטות הכל יאמר בדיעבד – יצליח, יאמרו שהחליט נכון. יכשל, יגידו שעשה טעות. עד כה העונה הוא לא ממש מצליח בלשון המעטה, מה שמוביל אותי לחשיבות המשחק מול מכבי תל אביב. משחק שיגיד לאיזה צד ייפול הפור.

באר שבע מגיעה למפגש מול המוליכה כשהיא במינוס 14 נקודות. פער עצום שספק אם אפשר יהיה לסגור גם אם היא תנצח היום ובשאר המשחקים מול מכבי ת"א בפלייאוף העליון. לכן, לפחות בעיניי, משחק העונה הערב, הוא לא משחק על אליפות, אלא יותר משחק על המעמד של בכר בעיני הציבור. ניצחון ישמור על מעמדו ביציעים ובקרב הפרשנים, הפסד וכולם יצמידו לו את תג הכישלון ויטענו שהיה צריך לעזוב.

חשוב להבהיר, מעמדו של המאמן בקרב אלונה ברקת וההנהלה, איתן כסלע. עם זאת לרחוב יש חוקים משלו. שם לרוב מוחלט של האנשים יש זיכרון קצר מאוד. "אתה טוב כמו המשחק האחרון שלך", נהג לומר לי ליאור זאדה, מאמן קטמון המוכשר, כשהיה המנהל המקצועי שלי. אמר וצדק: בכר יהיה טוב כמו העונה האחרונה שלו, וכרגע היא לא נראית טוב.

הקבוצה של בכר משלמת מחיר על הכנה לקויה, על משחק כיסאות מוגזם ומאוחר, על הגנה רעועה ועל ניצול מצבים גרוע בחלק הקדמי, אבל גם ובעיקר היא משלמת מחיר יקר על חוסר מזל. ואם למקד את העניין, על חודש בו הכל קרה הפוך. חודש שכאילו הכל בו היה מכתוב.

כן, כן, לתלות את התוצאות בשפיץ של הנעל זה נשמע שטחי, אבל מה לעשות שלפעמים זו האמת לאמיתה. איבוד הנקודות ההזוי של האלופה מול הפועל חיפה, הפועל חדרה ובני סכנין, הוא ההבדל בין מאבק אליפות מרתק למאבק מתיש בביקורות ובטענות על בלגן סביב הקבוצה. כי כשלא הולך, ישר יש מי שידליק את חדר ההלבשה. ובכר כאמור רוצה לשמר את השליטה.

על המגרש יש לו את הכלים לנצח את מכבי ת"א. מליקסון, סאבו ובן שהר חוזרים, האסלביינק כשיר לעלות מהספסל ודיא סבע מגיע עם הרבה ביטחון אחרי שער הניצחון מול בית"ר תל אביב/רמלה. במידה והוא יעבה את הקישור האחורי ויילחץ גבוהה, הוא יוכל להביך את מכבי תל אביב בלי בעיה.

אם הוא יחכה למכבי ת"א מאחור וייתן לה לפתח את המשחק הרגיל, הוא ישלם מחיר. גם בגלל שההגנה שלו חדירה וגם בגלל שמכבי השנה מאוד יעילה. היא אולי לא מרהיבה, אבל עם הרבה סבלנות היא עושה את העבודה. בכר יצטרך להוציא אותה מהשבלונה ומהכלים. אם הוא יצליח, הוא ינצח. אם לא, הוא יפסיד. לא את האליפות, את זה הוא הפסיד מזמן, אלא את תדמיתו הבלתי פגיעה. כי זה בסדר להפסיד את התואר אחת לכמה עונות, אבל לא להפסיד את המעמד בקבוצה.