$(document).ready(function () { setTimeout(function () { $('#Haim_L').remove(); }, 2500); // Remove the element after 3000 milliseconds (3 seconds), you can adjust this value as needed });
הצטרפו אלינו
ברשתות החברתיות:

עבר בהצלחה: פתיחה חלקה למערכת ה-VAR בישראל

הפלייאוף הגיע ואיתו קדמת הטכנולוגיה שפתחה מחדש את המאבק על המקום השני. מכבי חיפה יכולה לבוא בטענות רק לעצמה ובלבול היה חייב להכניס את פלקושצ'נקו מוקדם יותר. וגם: רוע הגזרה של אשדוד וסכנין והפועל ת"א המשודרגת. שלמה שרף מסכם שבת

שלמה שרף
שלמה שרף  17.03.19 - 11:22

תגיות: ליגת העל

ערב הפתיחה של מערכת ה-VAR הסתיים עם המון רעש, אך בהצלחה. נכון שארנסט מאבוקה ניסה להרחיק את הכדור מאיזור סכנה, אבל המגן הרים רגל גבוהה לכיוון החזה של דולב חזיזה, פגע בו בצורה ברוטאלית והיה חייב לראות את הכרטיס האדום. ההחלטה של דויד פוקסמן מוצדקת במאת האחוזים. עכשיו, אחרי שהתייחסנו לנושא הבוער, אפשר לחזור לדבר על כדורגל.

מכבי חיפה יכולה להאשים את ה-VAR, אבל בפועל היא צריכה לבוא בטענות רק לעצמה. הירוקים היו טובים יותר ברוב שלבי המשחק ובכל זאת הפסידו. בני יהודה הגיעה מאורגנת, עם הגנה מתואמת שכמעט ולא עשתה טעויות והייצה קרובה יותר לשער השלישי מאשר מכבי חיפה לשער הראשון. במשחק מהסוג הזה, בו בני יהודה משחקת עם חמישייה הגנתית צפופה במיוחד, בלבול היה חייב להשתמש במקסים פלקושצ'נקו מוקדם יותר, המאמן של הקבוצה מהכרמל חיפש מישהו שיבעט מחוץ לרחבה והקשר הוא האיש הנכון.

מן העבר השני, גם בני יהודה עשתה טעות וירדה לאחור כשהייתה ביתרון של שני שערים וביתרון מספרי. להוציא את דולב חזיזה, החבורה של יוסי אבוקסיס ירדה לאחור ולא העיזה כלל. המגן היה היחיד שהניע כדור ועשה כמה מהלכים יפים במרכז השדה בעזרת טכניקה גבוהה במיוחד. בכל רגע שחזיזה החזיק בכדור, השער של הכתומים היה באוויר. בעיני, הוא היה המצטיין של אחד המשחקים החשובים של בני יהודה העונה, משחק שפתח מחדש את המאבק על המקום השני.

נישאר בפלייאוף העליון. מכבי ת"א כבר הייתה יכולה לנסוע לים מזמן, אבל אם ולדימיר איביץ' אומר אחרי הניצחון שהוא לא שבע רצון ומדבר על שיפור ביכולת, זה אומר הכל. הצהובים לא הרשימו ונהנו מההרחקה של ג'ורג' פוצ'יבה כדי לתפוס את השליטה במחצית השנייה. אבל צריך לומר את האמת, גם עם 11 שחקנים לחדרה לא באמת היה סיכוי להתמודד עם מכבי, אז בטח שעם עשרה שחקנים. עצם העובדה שהם נמצאים במקומם היא הצלחה כבירה.

בנימה זאת אפנה במסר לניסו אביטן - קבל עצה ממאמן ותיק, תגיד תודה רבה ותלה את המפתחות בסיום העונה. מה שהוא עשה זה מעבר לכל דימיון וכעת הוא חייב לברוח כל עוד נפשו בו, כי הישג כזה יהיה קשה לשחזר. אין לי ספק שהוא ימצא קבוצה אחרת ויצליח גם בה.

נעבור לפלייאוף התחתון. הפועל ת"א של עכשיו היא קבוצה שונה לגמרי מזאת שהתרגלנו לראות. מאז הגעתם של נריוס ואלסקיס, קלאודימיר פריירה וקאיו הצבע חזר ללחיים של המועדון והאוהדים. 12 שערים בשלושה שבועות זה משהו שלא נראה בוולפסון כבר תקופה ארוכה וזה מתבטא ביכולת גבוהה של רמזי ספורי ויכולת כיבוש נהדרת של אחמד עבד, שחזר לכושר משחק ואולי הבטיח את מקומו בקבוצה בעונה הבאה.

גם במקרה הזה האדום של איסו לינגאנה היה מוצדק לחלוטין, למרות המחאה של אנשי אשדוד. אחרי הכרטיס לדרומיים כבר לא היה כח להילחם יותר והתוצאה הייתה יכולה להיות אפילו יותר חמורה. אני לא רואה אפשרות בה אשדוד נשארת בליגה. קבוצה שניצחה רק חמישה משחקים כל העונה לא תשתנה פתאום, אין הוקוס פוקוס בכדורגל. בצוותא עם בני סכנין, אשדוד היא החלשה בליגה, גם על הדשא וגם מוראלית.

מה שמוביל אותנו ליורדת השנייה. סכנין הגיעה למשחק הגורלי ביותר שלה העונה, כשהיא יודעת שרק ניצחון יותיר שבב של תקווה, אבל הגיעה ללא רוח חיים, ללא התלהבות ויצאה ללא הנקודות - מה שמראה על ייאוש. הנקודה הזאת היא כמו הפסד בשביל הקבוצה מהמגזר ובדומה לאשדוד, קבוצה שמנצחת ארבעה משחקים כל העונה תיאלץ לקבל את הגזרה.