הכובש הישראלי הכי גדול

בעוד הוא ממשיך לשבור שיאים ולמתוח גבולות, לא משנה אם זה בליגת העל, הליגה הסינית או נבחרת ישראל, שוב ושוב עולה השאלה "מה היה אם?" במקרה של ערן זהבי. מה היה קורה אם הוא היה פוגש את פאולו סוזה או פאקו אייסטרן בשלב מוקדם יותר בקריירה שלו? כמה שערים היו לו? איפה היה מקומו בהיסטוריה של הכדורגל הישראלי?

כנראה שמעולם לא נקבל תשובה על השאלה הזו, אבל בינתיים אפשר להסתכל לאחור על שש או חמש וחצי השנים (תלוי את מי שואלים) של זהבי בעמדה בה היה צריך להתחיל את הקריירה, ולהתענג. הגול הבא שלו, ואפשר להיות די בטוח שהוא יגיע בקרוב, יהיה ה-202 שלו בקריירה במסגרת ליגה (ליגת העל, איטלקית, סינית). החלוקה: 125 בישראל, 74 בסין, ועוד 2 בליגה האיטלקית.

כמובן שקושי הליגה הוא גם פקטור ואי אפשר לדעת כמה שערים היו כובשים חיים רביבו, יוסי בניון ואלי אוחנה אם היו משחקים בליגת העל בכל הקריירה, אבל בגלל שזה נתון שאי אפשר לכמת, נותר לנו רק להתייחס לנתון הטהור והנקי ביותר: המספר. ואם נתמקד בו, ערן זהבי, כך לפחות על פי ההיסטוריונים של הכדורגל הישראלי, יהפוך בקרוב לסקורר המקומי הגדול ביותר.

אלון מזרחי, כן אותו אלון מזרחי מ"לאף שחקן בנבחרת הנוכחית אין מקום בהרכב של 99'", הוא, כידוע, גדול כובשי הליגה הישראלי בכל הזמנים. השיא שלו עומד על 206 שערים. הוא נחגג פה בישראל, וסוקר מכל זווית בזמן אחת. זו התווית הגדולה ביותר של האווירון, בה הוא מתפאר בכל מקום. בישראל, כך נראה, אף אחד כבר לא יוכל לעבור אותו. שחקן ברמתו היום כבר היה יוצא לאירופה מוקדם יותר, ולא חוזר כ"כ מהר.

אבל את זהבי, כך יש להניח, לא מענין המאבק האישי עם מזרחי. נכון, הליגה הסינית לא מציבה אתגר מקצועי, והמעבר לשם היה בעיקר בגלל הכסף הרב שמסתובב שם, אבל, שוב, אנחנו עוסקים במספר שערים, ולא במספר דולרים בבנק. ולזהבי, כרגע, חסרים עוד מספר שערים בלבד כדי להשוות את הנתון של מזרחי.

גם אם נסתכל הצידה, ונספור שערים במדי קבוצות ישראליות במפעלים אירופאים (זהבי הוא מלך השערים עם 20) או בנבחרת (זהבי עם 16 והיד עוד נטויה, אלון מזרחי עם 17), הכף נוטה לכיוון זהבי. הוויכוח, באופן טבעי, ימשיך. אוהדי הפועל ת"א יטענו ששייע פייגנבוים הגדול ביותר, אלה של בית"ר י-ם דווקא יציינו את אוחנה, אבל הנתונים היבשים מספרים סיפור אחר, וזה בלי לשאול "מה היה קורה אם".