יש לאן לשאוף: הצהרת הכוונות של מכבי חיפה

עם ה-0:2 שלה על קריית שמונה, מכבי חיפה רשמה את פתיחת העונה הטובה ביותר שלה מאז האליפות האחרונה. אם היא רוצה לעשות זאת שוב, ניצחון בבלומפילד על מכבי ת"א הלא מרשימה תהיה הצהרה. שלמה שרף מסכם עוד שבת וטוען שלא צריך לפטר את אביטן

שלמה שרף
שלמה שרף  15.09.19 - 09:23
תחילת כתבה

זה אומנם ממש לא היה משחק גדול של מכבי חיפה, אבל בשורה התחתונה, מחצית שנייה טובה שלה הספיקה כדי לנצח 0:2 את קריית שמונה ולעלות לראש הטבלה עם מאזן של שבע נקודות מתשע אפשריות.

זו הפתיחה הטובה ביותר של מכבי חיפה מאז האליפות האחרונה, ובשבוע הבא נגד מכבי תל אביב היא תוכל להצהיר חזק על הכוונות שלה לעונה. היא תגיע מעמדה שונה מהשנים האחרונות, עם ביטחון אחר, עומק על הספסל וכושר גופני טוב. זה הולך להיות משחק גדול והייתי מציע לכולם לרוץ לקנות כרטיסים.

לרשותו של מרקו בלבול עומד סגל שיהיה לו קשה שלא לרוץ בצמרת עד סוף השנה ואולי גם לאליפות. נכון שהירוקים לא היו טובים מספיק במחצית הראשונה, אך לחצו והגיעו להרבה מצבים בשנייה, ובאופן כללי היו יותר מסוכנים. גם בלבול הבין שטוב יותר לשחק עם שני חלוצים ורואים את ניקיטה רוקאביצה משתלב היטב בחוד לצד ירדן שועה. שניהם יחד מהווים כוח מחץ בלתי רגיל בהתקפה. שועה, שהיה לו משחק מצוין, חתך את הגנת ק"ש ורוקאביצה, שהיה עד כה באגף, השלים אותו נהדר.

בצד השני, המצב של קריית שמונה, בלשון המעטה, לא מעודד. הקבוצה עם אפס מתשע נקודות, ואני לא זוכר מתי הייתה לה פתיחת עונה רעה כל כך. היא לא ידעה לנצל את המצבים שלה במחצית הראשונה, ורק דז'יוגאס ברטקוס הציל אותה במחצית השנייה מהפסד גבוה הרבה יותר. מכבי חיפה הייתה מסוכנת יותר וניצחה בצדק.

אצל מכבי תל אביב התוצאה צפויה ולא מפתיעה, ואחרי שניצחה את נס ציונה, היא השלימה ניצחון על העולה השנייה, הפועל כפר סבא. האלופה אומנם לא ספגה והיא עם שבע נקודות מתשע, אבל בסך הכל, היכולת לא מספיק טובה, להוציא את דור מיכה שנמצא יותר בהתקפה ומסכן יותר את השער.

בסך הכל זה היה משחק לא טוב של מכבי, אבל בשבוע הבא יש לה אתגר גדול במיוחד נגד מכבי חיפה, ואם היא רוצה לרוץ שוב לאליפות, היא חייבת לנצח. ואולי זה באמת יהיה האתגר שהיא מצפה לו כדי לחזור ליכולת שהביאה לה את האליפות בעונה שעברה.

לדעתי תיקו הייתה תוצאה משקפת יותר, כי הפועל כפר סבא הייתה טובה יותר במחצית השנייה ואם בנג'מין קוקו לא היה מחמיץ אחרי הטעות של איתן טיבי, זה היה נגמר ב-1:1. אבל לא היה לכפ"ס שקט וביטחון כדי להעז מספיק, אולי כי פשוט נלחצה מהמעמד של משחק נגד האלופה, ורק אחרי שספגה היא הציגה יכולת טובה יותר.

בהפועל תל אביב המצב רחוק מלהיות מזהיר ואם היא לא מצליחה לנצח בבלומפילד גם את האחרונה בטבלה, סקציה נס ציונה, אין לה ממה להיות מעודדת. בשמונה משחקים תחת ניסו אביטן (חמישה בגביע הטוטו ושלושה בליגה) כל מה שהיא הצליחה לעשות הוא לסיים פעמיים בתיקו, מאזן מאוד דל וחלש. אני נאלץ לומר זאת בכאב גדול, אבל לא ראיתי שום שינוי שציפיתי לראות אחרי פגרת הנבחרות.

למרות זאת, אני לא חושב שנכון יהיה לפטר את המאמן, לפחות לא בשבועות הקרובים. מה שחסר להפועל תל אביב יותר מהכל זו מנהיגות, מההגנה עד ההתקפה הכל נראה תלוש. עומרי אלטמן לא נותן מה שמצפים ממנו, מאור בוזגלו רחוק מאוד מהשיא ואני לא מאמין שהיא יכולה לצאת מהמצב הזה. אם היא לא תביא רכש, היא תהיה קבוצה בינונית ומטה עם חומר השחקנים הזה.

מי היה מאמין שאחרי פתיחת עונה כל כך רעה, הפועל חדרה תנצח 0:4? ועוד את הפועל רעננה, שקיבלה כל כך הרבה קרדיט על המשחקים נגד בית"ר ירושלים ונגד מכבי חיפה. קבוצתו של מנחם קורצקי הבקיעה הכי הרבה בשני המחזורים הראשונים, ואז באה חדרה. התוצאה הזו תרדוף אותה כל העונה. רעננה פשוט לא הגיע למשחק, לא יצרה אפילו מצב ואוסטין אג'ידה לא היה צריך ליפול אפילו פעם אחת, וזה אומר הכל.

חדרה הגיעה למשחק הזה מוכנה יותר, ואפשר היה לראות שבפגרה הם התכוננו והגיעו הרבה יותר מוכנים למשחק. גוטמן הצליח לייצב את הקבוצה עם זה ששינה מערך לארבע בהגנה ועכשיו מעבר לשלוש הנקודות, יש להם גם יחס שערים מדהים.

הדפס