הסכנות שבדרך: הפקת הלקחים של מכבי חיפה

מכבי חיפה כבר הובילה 0:1 מול בני יהודה בזכות האיכות האדירה ויכולת מצוינת של צ'ארון שרי, אבל בסופו של דבר השחקנים שידרו שזו תוצאה מספקת ושילמו על כך ביוקר. הלקח של בלבול, הנאמנות של אבוקסיס לדרכו ולאן איסמעילה סורו יכול להגיע? גוטמן מסכם

אלי גוטמן
אלי גוטמן  22.10.19 - 09:03
תחילת כתבה

בחברה האנושית קיימת אמירה: "אם תמשיך ותעשה את מה שתמיד עשית, תגיע תמיד רק לאן שהגעת". עם האמירה הזאת הגיע יוסי אבוקסיס אתמול (שני) לאצטדיון סמי עופר להתמודדות של קבוצתו בני יהודה מול מכבי חיפה, אולי הקבוצה הכי כשרונית בליגה. ולאן הגיע המאמן עם הדרך הזו? לנצח את חיפה כמאמן 10 פעמים, יותר מכל מאמן אחר... אתמול זה הסתיים ב-1:1, הרבה בזכות אבוקסיס.

מה שהיה כל כך טוב בדרך הזו היא עצם יצירת הצפיפות על מנת לא לתת שטחים ליריב כל כך כשרוני, ובו בזמן לחפש לצאת להתקפות מעבר ומתפרצות שמבוססות על מהירות כדי למצוא את הגנת מכבי חיפה לא מוכנה. יש גישה שאומרת שאדם חייב להמציא זוויות חדשות לחיים, לחשוב מחוץ לקופסא. את החידושים האלה אבוקסיס ישמור להמשך דרכו כמאמן כדורגל.

אמש הוא המשיך והיה נאמן לדרכו המקצועית. קיבלנו בני יהודה צפופה, קומפקטית ואגרסיבית שמונעת מהאיכות של הירוקים מהכרמל לבוא לידי ביטוי. ובכל זאת, כשיש לך בקבוצה כל כך הרבה איכות עם שני מגנים מהירים וטכניים, עם חלוץ (ניקיטה רוקאביצה) שנמצא בשיא הביטחון העצמי שלו, ומעל כולם צ'ארון שרי אחד שכל נגיעה שלו בכדור מציתה את הדמיון. אכן הדמיון של אוהדי חיפה הוצת על ידי ההולנדי בדקה ה-69, כך שגם כשהקבוצה של מרקו בלבול מקבלת את שני האקסים של בני יהודה (יובל אשכנזי ודולב חזיזה) ביכולת פושרת, עדיין האיכות באה לידי ביטוי.

כאן זו הנקודה. פה התפנית בעלילה. אבוקסיס זנח, ובצדק, את התבנית הבסיסית שלו, שלח כלים התקפיים על חשבון ההגנה. מנגד, שחקני מכבי חיפה במקום לנצל זאת וללחוץ על הדוושה, דווקא ברגעים כאלה כדי להכריע את המשחק, משום מה הראו שפת גוף ששודרה מהספסל ועד לחניכים על הדשא שאפשר להסתפק ב-0:1 קטן. עד כמה 0:1 היא תוצאה שברירית הרגישו כל שחקני, אנשי הצוות והקהל של מכבי חיפה בדקה ה-83 עם שער השוויון.

עם כל האכזבה מהגול של מתיאה ליואיץ', שבאה לידי ביטוי מהיציע עם אצבע מאשימה כלפי גיא חיימוב, ראיתי בחיי כבר שערים שהרבה יותר חתומים על האנשים בין הקורות. הקהל של חיפה עם שריקות הבוז הללו אולי פשוט הביע את הרצון שלו לראות את ג'וש כהן, היהודי שהגיע מארה"ב ושמר על רשת נקייה בניצחון 0:3 על מכבי נתניה.

יותר ממילה טובה מגיעה למערך הסקאוטים של בני יהודה, מועדון צנוע שיודע להנחית שחקנים כמו ליואיץ' ומעל כולם את איסמעילה סורו (יש לי הרגשה שבינואר הוא יהיה בנתב"ג עם כרטיס לכיוון אחד למועדון מכובד באירופה). בצד השני, מכבי חיפה בהמשך הדרך, כדי להגשים את חלום האליפות, תצטרך ללמוד מהמשחק הזה איך לא שומטים שתי נקודות.

הדפס