לפני הכל, הבסיס למשחק הזה הוא בעצם איבוד הנקודות של מכבי חיפה ומכבי ת"א. שתי הקבוצות ידעו שמי שתנצח תצמצם את הפער מהירוקים לחמש נקודות בלבד. הקהל הצהוב והאדום נתנו תצוגת עידוד נהדרת. האווירה בטרנר הייתה מרהיבה ויצאה ממנו מנצחת אחת.
דווקא אחרי שני הפסדי בית, ברק בכר עלה עם הרכב לא מאוזן. הכוח של נייג'ל האסלביינק הוא לבוא מכנף שמאל עם הפנים למשחק והוא תופקד כחלוץ, כשמלך השערים של הליגה, בן שהר, מבלה על הספסל מעל 70 דק'. כשבכר יעשה חשבון נפש הוא יבין שהוא נכשל בבחירת הזרים. ג'ימי מרין לא הורגש בכלל על כר הדשא. ז'וסואה רק עיכב את המשחק. הוא שחקן שגורם לב"ש לשחק כדורגל שבלוני וצפוי מראש.
בכר הודה בסיום שקבוצתו במשבר והוא עשה צעד חכם. במצב כזה צריך להתסכל למציאות בעיניים ולומר לשחקנים את האמת. והאמת היא שטרנר שהיה מבצר, הפיל את החומות. ברגע שיש למאמן את האומץ והביטחון להודות במשבר, הוא עשה את הצעד הראשון והנכון לצאת ממנו וזה מה שנקרא ביקורת עצמית.
איך יוצאים מהתקופה הקשה? קודם כל לא מתחכמים. נותנים לשחקנים לשחק בתפקידים שמתאימים להם. אורן ביטון הרבה יותר כישרוני משון גולדברג והוא חייב לפתוח. בקישור, מרואן קבהא יכול לשתף פעולה עם עדן שמיר או נאור סבג וחנן ממן צריך לשחק מתחת לחלוץ. החלק הקדמי צריך לכלול את מאור מליקסון באגף ימין, הסלביינק בשמאל ושהר באמצע. ככל שזה יקרה מוקדם יותר, התוצאות יטיבו עם ב"ש.
בכר ביצע לא מעט טעויות וחייב לחשב מסלול מחדש (אלן שיבר)
למרות הניצחון, בית"ר ירושלים עדיין רחוקה מלפזר הצהרות. זה משחק של 0:1 קטן, שעם קצת יותר ריכוז וליטוש בחלק הקדמי של לוי גארסיה, שלומי אזולאי ופרדי פלומיין, היה יכול להסתיים לפחות ב-0:3. עם זאת, חניכיו של רוני לוי יכולים לשאוב הרבה עידוד וביטחון עצמי להמשך הדרך כי הם השיגו את ניצחון הליגה הראשון של בית"ר בטרנר.
איש המשחק של הצהובים - שחורים היה גדי קינדה, שעשה קפיצת מדרגה משמעותית. הוא עשה את הפריצה ממועדון בסדר גודל של מ.ס. אשדוד למועדון גדול ולחוץ כמו בית"ר ירושלים. גדי מכסה שטחים, הוא שחקן עם אחד על אחד טוב, נותן פסים לגול. הוא מקבל את הכדורים באזורים הקשים, שבין קו ההגנה לקישור ויודע איך לטפל בהם. קינדה לוקח אחריות ומווסט את המשחק של הקבוצה. בנוסף, הוא גם יודע להצטרף כחלוץ שני והזימון שלו לנבחרת הושג בזכות ולא בחסד.
סימן השאלה של בית"ר זה דיוגו ורדאסקה, שלוקח סיכונים במשחק שלו. ההסטה של אנטואן קונטה למרכז ההגנה וההרכבה של שי קונסטנטין בעמדת המגן הימני היא מהלך מבורך של לוי, שחיזק את העמדות האלו. בית"ר נמצאת בתהליך נכון. לוי יודע להשתמש בכלים שלו בהתאם למשחק. הוא ידע לנצל את היתרון שיש לקבוצתו במשחק האגפים לעומת ב"ש.
בנוסף, הוא מקבל את התמורה משלומי אזולאי בכך שנתן לו את האשראי בעמדת החלוץ הראשון. לוי נותן לו שקט וביטחון עצמי. אזולאי נתן את הנשמה במגרש ודאג לחזור הביתה עם שלושת הנקודות. למרות זאת, בית"ר חייבת להתחזק בחלוץ מהיר בינואר. אם זה יקרה היא תוכל להסתכל על מכבי ת"א ומכבי חיפה בלבן של העיניים.
לרוני לוי יש לא מעט סיבות לחייך (אלן שיבר)