כשהייתי ילד, סביב גן חובה פחות או יותר, ביליתי לילה אחד שלם בבהייה מפוחדת במה שנראה כמו מפלצת שעומדת לי בקצה המיטה. ניצני השחר הראשונים שהפציעו גילו לי, כמובן, שה״מפלצת״ היא בסך הכל ערימת תיקים שמונחת, באופן לא מאוד מוסבר, כך שהיא מייצרת צללית מלחיצה למדי.
אז אתמול, בתפקיד המפלצת מהצללים/ערימת התיקים (תלוי במחצית) עמדה מולנו בני יהודה, כבשה שחורה משחור, ולמרות שהיו כמה דקות שבהן המפלצת נראתה מאיימת במיוחד, התעוררנו מהסיוט המתמשך הזה שאנחנו עוברים מול בני יהודה לבוקר חדש...
אחד הדברים החשובים ביותר השנה הוא תהליך ההיפרדות מהמיסטיקה, מהקללות ומכל השטויות שסבבו משחקים כאלה כבר יותר מדי שנים. פשוט להתעסק בכדורגל ובמלאכת הבקעה, שעושה רושם שאנחנו בכלל לא רעים בה השנה. ואתמול, למרבה שמחתנו ולמרות משחק רע מאוד במחצית השניה, המשכנו וניפצנו נאחס נוסף, המשחק הבלתי עביר בדימוס, בני יהודה בחוץ.
אלישע לוי. רחוק מיוסי אבוקסיס (אלן שיבר)
צריך גם לומר את האמת, בסופו של דבר, בני יהודה הנוכחית היא העתק חיוור מאוד של הקבוצה מהסיוטים בשנים האחרונות, ואלישע לוי הנחמד ומסביר הפנים רחוק עשרת מונים מיצרן אבני הכליות שלי, הלא הוא יוסי אבוקסיס.
ומצד שני - אפילו בתחילת העונה הנוכחית, מכבי חיפה הייתה מפסידה נקודות במשחק הזה אחרי השער המצמק. הרי ראינו עשרות משחקים כאלו שבהם הפכנו מטלה קלה לבלתי אפשרית, והפלנו סל מלא בנקודות בגלל אובדן ראש. ואתמול היה אנתיטזה מוחלטת לרפיון והנמושתיות שכל כך איפיינו אותנו בשנים האחרונות.
נזכיר, כבכל שבוע, את העובדה שהיעדר הרוטציה במרכז השדה הולך והופך לאקוטי ומסוכן יותר ויותר עבורנו. ינואר אוטוטו ננעל ואנחנו עדיין בלי חיזוק לאמצע, ונטע ויובל אשכנזי, לצד הקסמים והעבודה היפה, מראים כבר סימני חריקה (לא ממש) ראשונים. חברים במועדון - אודרוב, אין מה לחכות לאוהדי נקודות טראגי ולא מחויב המציאות כדי לעשות בלחץ את מה שמתבקש לעשות ברוגע.
חדר ההלבשה אחרי הביקור של שועה. הכי חשוב שחיפה ממשיכה לרוץ
אשכנזי. זקוק לתגבור (אלן שיבר)
כמובן, יש את החלק בקהל שלנו שיעדיף, כמו תמיד, להתייחס לשערורייה התורנית של הנסיך המדליק משכונת התקווה כאילו היא חזות הכל או איזשהו תירוץ להשתלחות בבלבול או מי מאנשי המועדון. אני לא מתכוון להתייחס לכל השטות הזאת יותר מאשר להערת שוליים, ובאמת שלא ממש אכפת לי כבר איך תיגמר הסאגה הזו. מה שחשוב זה לא שחקן כזה או אחר אלא מכבי חיפה כקבוצה, והעובדה שאנחנו ממשיכים לרוץ, ועברנו עוד מבחן בגרות סופר חשוב במאבק הזה, שעדיין חי ובועט.
כי אין באמת מפלצות בעולם, או לפחות בליגת העל. יש קבוצות שיודעות ולא יודעות לקחת נקודות גם כשהזמנים לוחצים וגם כשהתזמורת קצת (הרבה) מזייפת. לשמחתי, אנחנו ממשיכים להוכיח שאנחנו משתייכים לקבוצה הראשונה, ובשבת בסמי מול כפר סבא, כל שנבקש הוא רק להמשיך לרוץ. ולהבקיע.