"גילי ורמוט וסמי עייש הכי טובים". ג'ף טוטואנה נזכר

אקס בית"ר ירושלים והפועל חיפה נזכר בערגה בזמנים בהם כיכב בישראל: "אני מתגעגע לחומוס ולעברית. כשאנשים מדברים, זה נראה כאילו הם רבים". וגם: הפתרון שלו לקורונה

יגאל גולדשטיין
יגאל גולדשטיין  24.03.20 - 20:20
תחילת כתבה

יש שחקנים שכשאומרים את השם שלהם, החיוך עולה מיד על הפנים, ולא משנה את מי אתה אוהד. ככה זה, גם כשהם יריבים שלך, הם מיד הופכים לקונצנזוס. הספורט ברחבי העולם הופסק, אז ניצלנו את הזמן כדי לחפור לעומק ולראות היכן הזרים האהובים ביותר ששיחקו כאן נמצאים היום. אחרי אנתוני פארקר ורנאטו, הגענו לאחד הזרים הזכורים בליגת, החלוץ הקונגולזי, ג'ף טוטואנה, חלק מהצמד הזכור, טוטואנה ואנסומבו.

טוטואנה רשם בעשור הקודם קריירה די מרשימה בישראל. הוא כיכב בהפועל חיפה ועזר לה לעלות לליגת העל ועבר יחד עם אנסומבו לבית"ר ירושלים, אך ההתקדמות שלו נעצרה בשל פציעה קשה במשחק מול נצרת עילית. הוא עוד הספיק לעבור במכבי נתניה לפני שנדד לקפריסין. היום הוא בן 38 ומשחק בליגה חובבנית בצרפת.

"אני מתגעגע מאוד לישראל", הוא מספר בראיון מיוחד לערוץ הספורט, "אני מתגעגע למדינה, לאנשים, לליגת העל, לאוהדי הפועל חיפה שאוהבים אותי, לחומוס, לאתרי התיירות ולמקומות הקדושים בהם ביקר ישו. לצערי, שכחתי לדבר עברית. אני מתגעגע לעברית, כשאנשים מדברים, זה כאילו הם רבים".

למרות שעבר זמן רב מאז עזב את ישראל, הוא דואג לשמור על קשר: "נשארתי בקשר עם לא מעט אנשים בישראל, בעיקר מהפועל חיפה. אפרים גבאי, סמי עייש, ענאן פרו, כפיר לייבוביץ', פטר אמולה וניר קלינגר, שאימן אותי בקפריסין. אוהדי הפועל חיפה מדברים איתי כל הזמן ורוצים שאגיע לישראל".

השיחה עם טוטואנה העלתה אצלו זכרונות מההתחלה בישראל: "כשהגעתי לארץ, זאת הייתה הפעם הראשונה שנבחנתי במועדון כלשהו. לא דיברתי אנגלית, בטח שלא עברית, רק צרפתית. הגעתי עם מזואה אנסומבו וזה לא היה קל. לא תמיד הבנו מה רוצים מאיתנו וחווינו קשיים, אבל הצלחנו בסופו של דבר".

היה מי שעזר לטוטאנה להתגבר על מכשול השפה: "רוני דורה היה מתרגם לי ולאנסומבו, הכדורגל זו שפה שונה. באימונים לאט לאט התחלתי להבין את הדרישות. פטר אמולה עזר לנו בהכל, אפילו בקניות לבית. חמישה חודשים לקח לנו להבין מה קורה כאן".

מי השחקן הכי טוב ששיחק לצידו בישראל? שני שמות עולים בראש של טוטואנה: "כששיחקתי בהפועל חיפה היה בחור צעיר בשם גילי ורמוט. הוא היה השחקן הכי טוב ששיחקתי לצדו בישראל. גם סמי עייש היה שחקן מצוין. חזק, מקצוען עם מנטליות טובה".

גם בבחירות המאמן עלו שניים: "ניר קלינגר המאמן הכי טוב שאימן אותי. הוא אימן אותי בקפריסין. הוא מקצוען. בישראל המאמן הכי טוב היה טון קאנן בבית"ר ירושלים". ומה לגבי אלי אוחנה שאימן אותו בבית"ר? "הוא מאמן טוב, לימד אותי הרבה. הוא דחף אותי להיות טוב יותר ונתן לי תמיד הרגשה טובה".

טוטואנה, ששיחק בשלושה מועדונים, מספר כי רצה דווקא ללבוש את מדיהן של מכבי והפועל תל אביב: "אני מתגעגע להפועל חיפה ולבית"ר ירושלים. אהבתי גם את מכבי תל אביב והפועל תל אביב, אבל לא קיבלתי הזדמנות לשחק שם. הפועל חיפה הייתה לי בית, הקבוצה המקצוענית הראשונה שלי. הייתי צעיר וכוכב, אבל בית"ר זה המועדון שהתחלתי לחשוב שאהיה הטוב בעולם ושאגיע לקבוצה גדולה בליגה האנגלית או הספרדית".

בישראל, טוטואנה ואנסומבו היו בלתי ניתנים להפרדה, אבל היום המציאות שונה: "אני חי היום בצרפת ומזואה בקונגו, אבל אנחנו עדיין בקשר". ומה באשר למגפת הקורונה במדינה? : "אני סומך על אלוהים שישמור על כולם".