נופל וקם: מבט לתוך השיקום של חביב אוחיון

חצי שנה של טיפולים רפואיים, תפילות של רבנים, ביקורים של שחקנים וגם השפעת נגיף הקורונה. אחרי הפציעה הקשה שעבר, חביב אוחיון מנסה לחזור לעצמו. מבט לתוך השיקום

יגאל גולדשטיין
יגאל גולדשטיין  08.04.20 - 14:00
תחילת כתבה

את ה-7 באוקטובר האחרון לא ישכחו זמן רב במשפחת אוחיון. חביב, שוערה של הפועל חדרה, נפל על צווארו במהלך אימון אישי בחוף הים בהרצליה, ובעקבות כך סבל משבר תלישה בצווארו ועבר ניתוח מסובך. חצי שנה קשה עוברת על אוחיון שסומן כשוער העתיד של מכבי תל אביב ונבחרת ישראל. הוא נחשב לקר רוח ופייטר, ובמשפחתו טוענים כי אם רואה מטרה לנגד עיניו הוא יפעל כדי להשיגה.

ב-24 בינואר הוא התרומם לראשונה מכיסא הגלגלים שהפך לכלי התחבורה שלו והחל להתנייד בעזרת קביים. חבריו למחלקת השיקום, צוות הרופאים ובני המשפחה הזילו דמעה. שלושה וחצי חודשים לאחר פציעה כל כך קשה, אוחיון הלוחם קם על רגליו.

הוא המשיך בשיקום אינטנסיבי בתל השומר, אביו מוטי שמלווה אותו לאורך כל הקריירה לא עזב אותו ולו לדקה. כשבני המשפחה והחברים היו מבקשים ממוטי ללכת הביתה לנוח, הוא היה מסרב בתוקף: "אני צריך להיות עם חביב, זה החבר הכי טוב שלי".

חביב שגדל במכבי תל אביב זכה לביקורים תכופים משחקניה ואוהדיה שהגיעו כדי לרומם את מצב רוחו. שחר פיבן היה מגיע לעיתים קרובות, איתי שכטר היה דואג לעלות חיוך על פניו. אבי ריקן, דור מיכה, אלירן עטר שהספיק לעבור לבית"ר ירושלים ואחרים הקפידו לפקוד את בית החולים.

גם חבריו מימי הפועל חדרה ניסו לעודד, ירין פרץ, ויטלי גנון, אליאל פרץ ושחקנים נוספים לא ויתרו על פגישות עם חברם. רבנים רבים הגיעו גם הם לבית החולים, כדי לברך את חביב לבריאות. אוהדי מכבי תל אביב הגיעו מכל הארץ כדי לחבק. משפחה מצפון הארץ יחד עם ילד שהתגבר על מחלת הסרטן הגיעו כדי לתת אמונה לשוער הצעיר שלא ויתר והמשיך בשיקום.

התפשטות נגיף הקורונה לא פסחה גם עליו. בעקבות המצב בבתי חולים הוחלט שהוא יחזור לביתו ויגיע שלוש פעמים בשבוע לטיפולים, אך הבעיה הגדולה יותר היא המניעה ממנו לצאת לשיקום בחו"ל. אביו מוטי יחד עם מכבי תל אביב חיפשו את המקום הטוב ביותר עבורו, אך השמיים נסגרו והנושא יידחה.

לפני חודש עברה המשפחה טרגדיה. דודו של חביב, איציק אוחיון שכיהן במשך 15 שנים כראש עיריית פתח תקווה נפטר בעקבות מחלה.

חצי שנה עברה מאז הנפילה בחוף הים, חביב לא אמר נואש. בשלב הזה לא מדברים על חזרה למגרשים, אלא על חזרה לשגרה. כולם סביבו בטוחים שהוא יכול להתגבר על המכשול בשקט הכל כך אופייני לו.