בקרוב יסיים מרקו בלבול עונה וחצי על הקווים של מכבי חיפה. קשה להתווכח עם העובדה שבלבול היה האיש הנכון בזמן הנכון עבור הירוקים. מקבוצה ללא דרך, כשיציבות והצלחה היו מילים גסות, לקח המאמן את המושכות והכניס תקווה חדשה בליבם של האוהדים מהכרמל.
למרות זאת, מאמן הירוקים טרם חתם על חוזה לעונה הבאה ואם מסתכלים על התוצאות האחרונות - במשחק הגביע שקדם להפסקת הכדורגל ובמשחק החזרה מהפגרה הכפויה, עולה השאלה האם מכבי חיפה תמשיך לתת אמון במאמן.
לכן החלטנו לבדוק לפי פרמטרים ברורים, מה הופך מאמן למוצלח והאם בלבול עונה על אותם קריטריונים. או במילים אחרות, האם מרקו בלבול מאמן מספיק טוב עבור מכבי חיפה כדי להשאר במועדון גם בשנים הבאות.
הירוקים חוו לא מעט רגעי אושר העונה. (שיבר)
פיתוח שחקנים צעירים
מחלקת הנוער של מכבי חיפה היא מהטובות והמוכשרות בישראל. למרות זאת, נראה שבכל הנוגע לפיתוח שחקנים צעירים, למרקו יש מה לשפר. חוץ מהשיתוף המועט של ירדן שועה שרק על מעלליו כנראה מחסיר בלבול לא מעט שעות שינה, ניכר שהבעיה לא תמה שם.
מוחמד עוואד אחד העוגנים היחידים במכבי חיפה גם בימיה הרעים וגם בטובים, פשוט התפספס לחלוטין אצל בלבול. אם לא די בצמד החלוצים המצוין (ודי מוכח), אתמול (שבת) הייתה הזדמנות מצוינת להראות כיצד הוא מנצל את השחקנים הצעירים.
בהיעדרו של נטע לביא במשחק נגד הפועל ת''א, בלבול נאלץ למצוא פיתרון יצירתי במרכז השדה. אבל מה שניר קלינגר ידע לעשות מצוין, בלבול פשוט חשש לעשות. להציב את עופרי ארד בקישור? עם כל הכבוד לבלם, רק לאחרונה חתם בקבוצה הבוגרת, הקפטן של הנוער מאור לוי - שחקן שזה בדיוק התפקיד שלו, אמנם ניסיון אין לו כלל, אבל לפחות הוא יודע מה הוא צריך לעשות. במציאות שנוצרה, הפועל תל אביב היא בדיוק הקבוצה לתת מולה הזדמנויות כאלו. הרי בסוף הוא יצטרך לתת לו צ'אנס. לוי הוא רק סממן, בפועל ההחלטה הזו מעידה הרבה על האופן שבו בלבול מסתכל על שחקניו הצעירים.
בלבול פיתח את הצעירים? (שיבר)
שחקני רכש וזרים
בהיבט הזה, צריך לומר מילה טובה לבלבול. יובל אשכנזי, דולב חזיזה, ג'וש כהן - לא מעט גבות הורמו כשהגיעו שלושת השחקנים הללו. אבל בלבול פשוט סמך עליהם, והם? השיבו לו בענק. כל אחד מהשלושה סיפק עד כה עונה מצוינת, הרבה בזכות הקרדיט של בלבול. הנחישות של המאמן הביאה הצלחה - שאפו.
מבחינת הזרים זה מתחלק לשניים. הבאתו של צ'ארון שרי, אחד הזרים האיכותיים שדרכו כאן בשנים האחרונות, גם היא נקודת זכות גדולה למאמן הירוקים. לצידו של שרי גם חברו ההולנדי, יאניק ווילדסחוט חווה עונה לא רעה, ייתכן שבלבול יכול היה לנצל יותר את יתרונותיו הפיזיים, אך בסך הכל, גם בנוגע אליו, בחירת זר לא רעה כלל עבור מכבי חיפה. לצידם כמובן ניקיטה רוקביצה וארנסט מאבוקה שהיו בקבוצה גם לפני בלבול. תחת המאמן, השניים הציגו יכולת שיא והקרדיט כולו לבלבול.
מנגד, הוויתור על ז'אנדו פוקס. קורה שמביאים זר שלא מתאים לקבוצה, אבל מה עם תחליף? מעבר לקרדיט הדל שבלבול העניק לקמרוני, עם שחרורו, הירוקים נותרו ללא תחליף ראוי לנטע לביא והעובדות בשטח - כשלביא לא נמצא מכבי חיפה בבעיה. גם החתמתו התמוהה של ליו על אותה עמדה של ארנסט מאבוקה, לא ברורה. המגן הספרדי השלים פחות מ-90 דקות וכבר שוחרר, לא ברור מה בלבול ניסה לעשות כאן.
חזיזה חייב הרבה לבלבול. (מאור אלקסלסי)
סגנון משחק
גם אם חלום האליפות העונה תם, אין ספק שהקבוצה שהכי נהנינו לראות העונה הייתה מכבי חיפה. כדורגל התקפי, המון שערים ומתן ביטוי ליכולת אינדיווידואלית של השחקנים. במציאות של הכדורגל הישראלי, שכל מאמן מפחד על הכיסא שלו, פילוסופיה כזאת אינה מובנת מאליה. יתרה מכך, זה בדיוק הכדורגל שאוהדי מכבי חיפה רוצים לראות. אפילו מההפסד 4:3 הכואב למכבי תל אביב, היה קשה לכעוס על בלבול, כי אולי הירוקים הפסידו באופן שהכי שובר את הלב, אבל אם להפסיד, שיהיה עם האופי והיכולת הזו.
ניהול משחק
שאלת השאלות בכל הנוגע למרקו בלבול. לפעמים מרגיש שכולם רואים דבר אחד ומרקו בלבול פשוט בעולם אחר. בהפסד אתמול להפועל תל אביב, 85 דקות לקח למאמן להוציא את סינטיהו סלליך. אבל למה להוציא? תסיט, תשנה, תעשה משהו. איך יכול להיות שעל המגרש משחק שחקן לא בעמדה שלו, גורם לשער ומאבד לא פחות משלושה עשר כדורים והמאמן לא עושה כלום? איזה משחק אתה רואה מרקו?
מנגד, במשחקים רבים העונה, בלבול התעקש על חילופים שנראו משונים. במקום להכניס את ירדן שועה או מוחמד עוואד לרצון האוהדים, החילוף "ההתקפי" שבלבול ביצע היה בדמותו של מקסים פלקושצ'קו ואם לומר את האמת, כמעט בכל פעם שהוא עשה זאת, המאמן גרם לכולם לאכול את הכובע, כשהשינוי הזה הביא לניצחון.
בכל הנוגע לניהול משחק, נראה שבלבול בעיקר לוקה בגמישות מחשבתית. לפעמים זה עובד מצוין ולפעמים זה פשוט מרגיז. צריך לבחון האם זה מספיק טוב כדי להביא אליפות.
משחקים גדולים
המספרים מדברים בעד עצמם - שני משחקים נגד מכבי תל אביב, שניהם הסתיימו בהפסד. בכל פעם שהאלופה מעדה והירוקים עמדו בפני הזדמנות להצמד ואף לעקוף את הצהובים במקום הראשון, השחקנים של בלבול קיבלו פיק ברכיים, אין דרך אחרת להסביר איך קבוצה שמביסה את הפועל באר שבע 0:4 מפסידה לה שבועיים אחר כך ברבע גמר גביע המדינה, כשהניצחון הוא באמת קריטי.
בלב המחלוקת. סלליך (לירון מולדובן)
יחסי אנוש
מאמן מצליח לא מספיק שהוא יבין כדורגל, הוא גם צריך להוות השראה עבור שחקניו, ואם לא השראה, לפחות לדעת ללכד את הקבוצה סביב מטרה משותפת שלבסוף תביא להצלחה. את אירוע לחיצת היד לחזיזה אליה לא שם לב בלבול והקללות שסינן אחרי פעולה רעה של עוואד, אלו רק הדברים שנקלטו בטלוויזיה. אני לא מכיר את בלבול וייתכן שהוא המנטש הכי גדול שראה הכדורגל הישראלי, אבל הדברים הללו שנתפסו בעדשת המצלמה פשוט לא מצטלמים טוב.
למרות הנאמר, בלבול נאלץ להתמודד העונה לא פעם עם "החייל הסורר" ירדן שועה. הצרות, הכותרות והבלאגן הפכו לדבר שבשגרה ובלבול ניצב בפני רגעים מאוד לא פשוטים כמאמן וכאדם. עם כל זאת הוא הצליח להשתיק את זה כל פעם מחדש ואם חושבים על זה, ייתכן שזה העיקר. ניתן להסיק שלשאר השחקנים לא היה פשוט עם המתרחש בין השניים, אבל למרות זאת, השקט התעשייתי נשאר וההצלחה הייתה לא רעה ועל כן המחמאות למאמן.
לסיכום, כשנותרו תשעה משחקי פלייאוף והמרחק מהמקום הראשון הוא 9 נקודות וכבר מדברים על אובדן האליפות. על אף שיש לא מעט על מה לשחק, כנראה שאם זאת הרוח, אף אחד לא באמת חשב שמכבי חיפה יכולה הייתה להלחם על האליפות. לפי פרמטרים קרים בהם מדדנו את בלבול כמאמן, הדעות הן באמת חלוקות, כי בלבול עשה טוב למכבי חיפה. בלבול ללא ספק תקע יתדות בחזרתה של האימפריה הירוקה, השאלה שמכבי חיפה צריכה לשאול את עצמה היא, האם הוא האיש שינצח איתה את המלחמה?
מה דעתכם? הצביעו בסקר>>