מגיע לעשות בלאגן: דוניס הוא ההיפך הגמור מאיביץ'

חתום על הבישול הגדול ביותר בתולדות פנאתינייקוס, רגשי, אמוציונלי, אהוב על שחקניו וחובב תקשורת. מאמנה המיועד והצבעוני של מכבי מחזיק בהיסטוריה עשירה בשערוריות והתבטאויות שנויות במחלוקת לצד הצלחות לא מבוטלות. על מחליפו של הגנרל הסרבי

אבישי סלע
אבישי סלע  12.08.20 - 10:53

תגיות: ליגת העל

תחילת כתבה

לפי כל הסימנים, מכבי תל אביב תחל בעידן חדש בקרוב: עידן יורגוס דוניס. המאמן היווני שנולד בפרנקפורט אמור להיות זה שייכנס לנעליים הגדולות שישאיר אחריו ולדימיר איביץ', אחרי שתיים מהאליפויות הדורסניות שנראו במחוזותינו. אז איזה קוקטייל מכבי מקבלת עם המינוי החדש? ניסינו להרכיב את הפאזל שמייצר את המאמן בן ה-50, שככל הנראה יעמוד על הקווים בבלומפילד בשנים הקרובות, והמסקנה העיקרית: מכבי צריכה להתכונן למשהו אחר לגמרי, ממה שקיבלה מהגנרל הסרבי עז המבט.

דוניס, כאמור, נולד מחוץ ליוון ב-22 באוקטובר 1969. הוריו היו מהגרים יוונים לגרמניה, ובגיל שש הוא חזר עם הוריו ליוון. הוא נחשב לשחקן משמעותי בפנאתינייקוס, שם שיחק שמונה עונות וכבש 31 שערים ב-107 הופעות, אבל זכור בעיקר בגלל שני אירועים דרמטיים: האחד, בישול השער לקז'ישטוף ווארז'יחה הפולני, שהעניק לפאו ניצחון דרמטי על חשבונה של אייאקס בחצי גמר ליגת האלופות (אייאקס, כזכור, ניצחה 0:3 בגומלין והעפילה לגמר, בו תפסיד ליובנטוס).

השני, התרחש בקיץ שאחרי אותו שער, כאשר שבר את חוקי בוסמן והפך ליווני הראשון בפרמייר ליג, לאחר שעבר לבלקבורן רוברס תמורת סכום שיא (אז) של 1.1 מיליארד דרכמות. דוניס נשאר רוב הזמן באנגליה מאז שעבר, כשבדרך שיחק גם בשפילד יונייטד וגם בהאדרספילד, שם סיים את הקריירה ופרש.

הוא החל את קריירת האימון באיליסיאקוס, מועדון קטן ששיחק בליגות הנמוכות של יוון. ההצלחה הראשונה בקריירה הגיעה בתחנה השנייה שלו, לאריסה, ובעונת 2006/07 גם הניף תואר ראשון: גביע. לאחר שהצליח לנצח בגמר את לא אחרת מאשר פנאתינייקוס, הקבוצה בה גדל ושיחק רוב הקריירה. דוניס הכיר היטב את החוויה של לנצח "אקסיות", כששנה לאחר מכן הגיע לשלב הבתים של גביע אופ"א, והצליח לגבור גם על בלקבורן רוברס. שובר לבבות, אם תרצו.

וההצלחה הגיעה לא בכדי. משם אפשר ללמוד משהו על אופיו של המאמן, לפחות במה שסיפרו עליו אנשים קרובים לתקשורת היוונית. "הוא היה קרוב מאוד לשחקנים. הוא לא מהסוג של המאמנים ששומרים על דיסטנס. הוא היה נוח, רגוע ונגיש מאוד, לא בעל היחסים הרגילים שיש בין מאמן לשחקן", נאמר עליו. כשסיים את דרכו בלאריסה, לטובת התחנה הבאה באא"ק אתונה, בתום האימון האחרון הוא הלך לשתות קפה עם השחקנים במעין ארוחת פרידה חגיגית.

כמה בלתי צפוי הוא? אנקדוטה אחת מספרת על הפעם שבו התייצב מול העיתונאים בסיום משחק של לאריסה ואמר: "לא אהבתי את מה שראיתי", ואף טען כי הוא עומד להתפטר. לא פחות. הסיבה להודעה הדרמטית הייתה קצת מוזרה, שכן קבוצתו ניצחה באותו ערב 0:6. ההתפטרות, אגב, לא התקבלה - ובסיום אותה עונה זכה בגביע.

המגמה הזו נמשכה, אחרי שעזב את התחנה הבאה שלו, אא"ק אתונה, בתום חצי שנה בלבד. ההנהלה החליטה להיפרד מדוניס אחרי שרשרת תוצאות רעות, אך לפני משחקו האחרון בקבוצה, נגד אטרומיטוס, חצי מסגל הקבוצה הגיע אל הספסל כדי לברך את דוניס על העזיבה. הוא לא נשאר חייב ואמר לאחר שסיים את דרכו: "אני רוצה להודות לשחקנים על הזכרונות הנהדרים שהשאירו לי כאן", והם שמרו לו אמונים ואהבה.

ע"פ כל העדויות, דוניס מצטייר כדמות הפוכה מאוד מהמאמן אותו הוא עשוי לרשת על הקווים. טיפוס הרבה יותר רגשני, אמוציונלי, מי שמסוגל להביע את עצמו בפתיחות יתרה מול התקשורת (אפילו אולי פתיחות גדולה מדי, לאחר שבאחד מכלי התקשורת ביוון נטען שהוא "מסוגל לדבר שעות עם עיתונאים"), וגם הצליח לעורר לא מעט שערוריות.

דוגמה אחת התרחשה רק ביוני האחרון. כאשר היה לקראת סוף דרכו כמאמן בפנאתינייקוס (להזכירכם, המועדון בו גדל), צוטט בתקשורת כאומר ש"אולימפיאקוס היא הקבוצה הטובה יותר", חטא כמעט בלתי נסלח כשמדובר על היריבות הגדולה בין שני המועדונים, אולי כסוג של עקיצה לאור העובדה כי פאו סיימה את חוזהו טרם זמן, והוא ניהל איתה סכסוך משפטי.

מקרה נוסף היה סיום דרכו בקבוצה אחרת, פאוק סלוניקי, אותה אימן גם כן במשך פחות מעונה, עד שפוטר אחרי הדחה בחצי גמר הגביע היווני. לאחר שפוטר, דוניס פרסם מכתב בתקשורת היוונית, בו נטען כי סבל מאיומים על חייו לאחר שההנהלה דרשה ממנו להתפטר מסיבות כלכליות. דוניס אפילו הרחיק לכת וטען כי אוהדים אף הגיעו אליו הביתה ופלשו לתוכו. בסופו של דבר, הוא פוטר והמשיך לתחנה הבאה, לא לפני שסיים את דרכו במסגרת הליך גישור משפטי בינו לבין פאוק.

ב-18 שנות אימון הוא היה בתשעה מועדונים שונים, רוב הפעמים במצבים בהם נאלץ לסיים את דרכו כמפוטר, ופעמים רבות אחרי סכסוכים קשים. אפילו באפואל ניקוסיה, שם הצליח לזכות בשתי אליפויות בשתי קדנציות שונות (אחת ב-2014, השנייה ב-2018), פוטר אחרי הפסד 4:2 לאפולון לימאסול, לטובת מאמן פורטוגלי אחר.

מכבי תל אביב מקבלת לפניה מאמן עם לא מעט צלקות. בניגוד לאיביץ' הצעיר, שמכבי הייתה התחנה השנייה שלו בקריירה בסה"כ, דוניס הוא שועל קרבות מנוסה. אחד שהתנסה בלא מעט מאבקים, ביוון, קפריסין, ערב הסעודית ואפילו באיחוד האמירויות - מדינות שבהן לא קל לתפקד בתור מאמן. ככלל, מהפסיפס הזה מצטיירת דמות סוערת בהרבה מאיביץ' המעט יבשושי. מישהו שלא מפחד להביע את דעתו בתקשורת, גם כנגד הבוסים שלו - אבל גם חי את השחקנים ומסוגל לשתף איתם פעולה בדרך להצלחה.

בסה"כ, כשמסכמים את הדרך של דוניס עד כה, לא רואים שרשרת תארים ארוכה, אבל כן רואים הרבה מאוד אנשים שזוכרים אותו לטובה. "אני לא כאן כדי לשרת רעיונות של אחרים", הוא אמר לקראת סיום דרכו בפאו, התבטאות שכנראה מלמדת על אופיו יותר מכל. את פקעת הרגשות הזאת, יחד עם מערכת דורשת וייצרית כמו במכבי, אנחנו נקבל (ע"פ כל ההערכות) בקרוב. לא ברור אם זה ייגמר בהצלחה כמו של קודמו בתפקיד, אבל בדבר אחד אפשר להיות בטוחים: יהיה שמח.