כמעט עשור חלף מאז הקדנציה הקצרה של מוטי איוניר במכבי תל אביב, אלא שמאז ועד היום, הקריירה של המאמן לא הצליחה להתרומם. אחרי הפסקה בת חמש שנים, הוא ניסה את מזלו בק"ש, בהפועל ת"א ואפילו בפראג - אך ללא הצלחה, ולפתע מצא את עצמו בליגה הלאומית. הערב (שלישי), מאמנה של הפועל אום אל פאחם סיפר בראיון מרתק על התקופה הקשה.
"זה היה ב-2010/11 ומכבי ת"א גרמה לי לא לאמן חמש שנים ברציפות. ממכבי ת"א עד 2016/17, היו חמש שנים שהייתי רק בטלויזיה ולא חזרתי לאמן בגלל מה שקרה", הכריז איוניר. "דכאון זו לא המילה הנכונה, אבל מכבי ת"א פגעה בי גם בחיים האישיים ולא רק בכדורגל.
"זה התחיל מצוין. הקדנציה שלי במכבי לא הייתה כישלון גדול והייתי המאמן הראשון שהביא את מכבי לשלב הבתים של האירופית. עברנו את פנאתינייקוס עם תקציב ענק של 100 מיליון יורו. ואנחנו בתקציב לא גדול. בתקופה שלי עלו 14 שחקנים צעירים חסרי שם שהיום הם כוכבים גדולים כמו דאבור ומיכה. זה היה הישג, בניתי קבוצה", טען איוניר. "אני בניתי את הקבוצה שלקחה אליפות עם הספרדים. כולל מושיקו לוגסי שבמשחק מול בני יהודה נתן גול בחיבור. גם אותו אני העלתי. גם ההצלחה שבאה אחרי זה. היו הרבה שחקנים שהתחילו לפרוח אצלי".
אחד הסיפורים שכנראה הובילו לכישלון באותה עונה היה הנתק בין ברק יצחקי ואלירן עטר. "אני לא בא בטענות לאף אחד, הקבוצה דעכה בגללי. השניים האלה אם הייתי מטפל בזה אחרת, או בעוד עניין או שניים יכול להיות שהייתי משנה דברים. ברגע שלא עשיתי את מה שצריך לעשות, אין לי את מי להאשים חוץ מאת עצמי. עשיתי טעות שעלתה לי בתפקיד, גולדהאר נתן לי את מה שרציתי, אבל על דבר אחד או שניים פוטרתי".
איוניר. התחיל מצוין, והדרדר (באדיבות מכבי ת"א)
אחרי עידן איוניר, הגיע עידן ג'ורדי קרויף במכבי ת"א שנפתח עם האליפות הראשונה מזה עשור תחת מוטי איוניר ונמשכה עם שתיים נוספות ברציפות. "בתקופה שלי התחילה התקופה של שחקנים לא מדברים לתקשורת. זה די היה בסדר, אבל השינוי הגדול היה אחר כך", סיפר איוניר וטען: "עבדתי עם שני מאמני כושר ועוזר מאמן, אחרי זה הגיע הצוות הספרדי שהתקציב של הדירה והמכוניות זה תקציב של קבוצה בליגת העל, הגיע ג'ורדי קרויף שהיה מנהל מקצועי. מאמן שיש לו את המעטפת הזאת קל יותר להצליח מאשר כזה שצריך לריב עם כוכבים מאחורי הקלעים. עם ג'ורדי היה המנהל המקצועי בתקופה שלי, לא הייתי מגיע למצב שהגעתי. הוא היה מתמודד עם הכל".
ובשלב הזה, השיחה הפליגה לשאלת הצוותים הזרים אל מול אלה הישראלים: "שחקני העבר בישראל לא פחות טובים מהזרים. שיחקנו באירופה, אנחנו עובדים בתקשורת. אני בשנה רואה 300 משחקים, זה לא משהו שאפשר לבטל אותו. אני עוקב אחרי קבוצות מהטופ באירופה ועושה דברים שלא הופכים אותי לפחות טוב ממאמן שבא לפה מאירופה".
"ניסיון יש לי, עברתי מספיק גם בלאומית גם בליגת העל גם במקומות אחרים. יש לי את היכולת לשנות בתוך משחק. מאמן תלוי בשחקנים שיש לו. נהנים ממה שהם רואים ממני גם ברמת האימון וגם מבחינת האווירה שיש בקבוצה. אמשיך לחיות גם אם אום אל פאחם לא תרצה אותי. מקווה שהם יבינו שהם הביאו מאמן שאם יתנו לו את הזמן הוא יכול לבנות קבוצה ומועדון עם פוטנציאל שיכול להיות במקומות אחרים. עד עכשיו מכבדים אותי", הוסיף איוניר בנוגע לקבוצתו החדשה".
"אני חי כדורגל נושם כדורגל אוהב כדורגל. זה הדם שלי החיים שלי. אני אומר לעצמי 100 פעם שלא אשתולל ולא אתפרע ולא אריב וברגע האמת זה נשכח. זה אני. אין לי בעיה להיות בבית, אבל באיזה שלב אתה מתחיל להיות רעב ולחפש אתגרים.
על מצב המאמנים בליגת העל: "לא צריך להגיד שלא מעט קבוצות מחפשות מאמן יותר נוח שאפשר לעשות איתו את הדברים יותר בקלות. בעלים של קבוצות שחושבים שאני כוחני עם אגו אי אפשר לדבר איתו ואלה דברים לא נכונים. אני מעדיף יום אחד לעלות עם פאחם לליגת העל מאשר שמישהו יעשה לי טובה ויקרא לי היום לאמן".
קרויף. לא היה קורה אצלו? (עודד קרני)
"אני לא מבטל את הבעלים, הם אנשים בעלי ממון ומותר להם להתנהל איך שהם רוצים, אבל ג'קי בן זקן למשל הוא גם המנהל הספורטיבי של מ.ס אשדוד, אז למה הוא צריך אותי?", המשיך איוניר לבקר. "אותו דבר איזי שרצקי, משפחת לוזון וברק אברמוב. יש מקומות שלא צריכים אותי כי הבעלים חושבים שהם יכולים לנהל לבד וזו זכותם".
"הרבה מאמנים טובים לא בכדורגל כי הם נפלטו החוצה. באיטליה יש חוק: מאמן שהתחיל לאמן בקבוצה מסוימת ועזב, הוא לא יכול לאמן בליגה האיטלקית. בישראל, יש סבב של ארבעה חמישה מאמנים שמתחילים את העונה בקבוצה מסוימת, מפוטרים אחרי שבעה מחזורים ומוצאים קבוצה חדשה בליגה במחזור 14. זה נראה לי לא הגיוני".
על ההתנהלות של נבחרת ישראל: "אין פה דרך, אנשים משנים החלטות ואלה דברים אנחנו משלמים עליהם וגורמים לזה שאנחנו לא מצליחים להתרומם. איך אפשר לצמצם פערים מאירופה אם דברים מתנהלים ככה? איך אפשר לצמצם פערים מאירופה עם שמונה חודשים אין פעילות במחלקות הנוער".
המועדון בו הכי נהנה לאמן: "בית"ר באר שבע תחרט אצלי לעד, נצרת עילית הייתה לי מקום בו מאוד נהניתי, גם מכבי ת"א, למרות איך שזה הסתיים. לאמן שחקנים כאלה, זה תענוג. גם בהפועל ת"א היו לי חודשים בהם נהניתי כל פעם מחדש".
על התקופה עם הפועל ת"א בלאומית: "הייתה לי ציפיה שהבעלים ייתנו לי גב גם אחרי שני הפסדים רצופים ולא שייקרו דברים שאני לא רוצה לדבר עליהם. בשמונת המשחקים הראשונים שלי היו תיקו ושבעה ניצחונות ואז הגיע הפסד לאחי נצרת, לנשר ותיקו מול חדרה שאמרתי שתהיה עולה יחד עם הפועל ת"א".
"ברגע שגמגמנו, הכל התהפך והאוהדים גם. ההנהלה הייתה צריכה לגבות אותי בתקשורת וברגע שהפכתי להיות בובה במטווח זה לא התאים לי. הגעתי למועדון מפורק והרמתי שם קבוצה שאף אחד לא חלם שתהיה והשאירו אותי לבד. אני לא כזה שמשאירים אותו לבד".
ואיזה ציון היה נותן לעצמו? "חמש, ואני עושה לעצמי הנחה קלה. אני מחלק את זה בחמישים אחוז בטעויות שהיו לי והתנהגויות שלי וחמישים אחוז בצד שהעסיק אותי. אני לא קל עם עצמי, אני דורש הרבה", חתם.