אחרי 10 שנים בלי תואר, סחבק לא בררן

על שלישייה בחצי קלאץ' והבכורה של עומר אצילי. אוהד ירוק

תמיר אלחיאני
תמיר אלחיאני  24.01.21 - 10:10
תחילת כתבה

ברשותכם, נפתח בנתון שהפתיע וזיעזע אותי אפילו יותר ממה שחשבתי: מתוך ארבעה וחצי חודשים מתחילת הליגה, שוחקו נטו (בניכוי פגרות נבחרת והפסקות כפויות) חודשיים וחצי. חודשיים שלמים (!) נשרפו על כלום ושום דבר, על החלטות שרירותיות, טיפשיות והזויות, וכפו עלינו מירוץ מטורף וצפוף של משחקים עד סוף הליגה.

בסיום הפגרה המיותרת, נפגשנו אתמול עם בני סכנין החבולה והחסרה למשחק שכל תוצאה מלבד ניצחון בו היא עילה למאסר. זה מסוג המשחקים שאין מה להרוויח מהם למעט הנקודות, ולמרבה המזל, אכן הרווחנו אותן.

למרות החיסורים, סכנין עלתה עם הרכב שהיה מספיק טוב כדי להעמיד אוטובוס מפואר לפני השער בארבעים הדקות הראשונות, אם כי הסיפור היה בעיקר חוסר תיאום וחוסר חדות שלנו בחלק הקדמי. פגרה, לא פגרה, אין באמת תירוץ לארבע בעיטות לשער במחצית מול הרכב חסר של סכנין (בתכלס מול כל קבוצה בליגה). אם כבר, הפגרה הזו באה לנו אפילו קצת בטוב בכל מה שקשור למנוחה של שחקני המפתח והתאקלמותו של שחקן הרכש המדובר כל כך. לכן, היכולת הלא טובה והקהות מקדימה היו תמוהות ומדאיגות.

למען ההגינות - היו, בכל זאת, קצת נסיבות מקלות לתקיעות במשחק הפעם, נוכח היעדרותם של אבו פאני ורודריגס. הקישור היה מסורבל ולא הצליח לבנות, אשכנזי עדיין לא ממש הגיע לעונה הזו משני הצדדים של ה-50:50, שרי שכח קצת את דרישות התפקיד באמצע עד לסביבות הדקה ה-30 ואצילי עוד לא מחובר מספיק כדי ליצור באופן קבוע ולתת את האקסטרה ההתקפית (עוד עליו בהמשך).

אבל זו מכבי חיפה של העונה הזו - לפרקים, נראית חסרת השראה. דולב חזיזה בכלל נראה כאילו הוא מנסה לקדוח בקיר בטון עם כפית מפלסטיק ואז משום מקום - הוא נותן סיבוב שובב על המגן והגבהה מדוייקת לראש של סאן, והסכר נפרץ.

המחצית השנייה היתה כבר סיפור אחר, והיא היתה די נינוחה וגארבג'ית ברובה. למרות שני הפנדלים המוצלחים, בלטו בעיקר הרצון למנוחה לקראת רביעי של מכבי חיפה והרצון לנשום קצת חמצן ולצאת במינימום נזק של סכנין.

בנוגע לאצילי - לא משחק ענק בבכורה, זה נכון. עדיין חסרה לו גם חדות וגם עדיין לא מספיק מכיר את השחקנים סביבו. אבל בהחלט נתן רבאק בכל דקה ששיחק ועשה לחץ מצויין על המגנים מולו, חטף לא מעט כדורים וגם נתן כמה נגיעות איכותיות מאוד ועשה כמה דברים יפים בחלק הקדמי. ברור שזה עדיין לא זה, הציפיות ממנו גבוהות מאוד, אבל אפשר לראות שהוא ממוקד בכדורגל ונחוש מאוד, ואם הראש והלב במקום - עוד בוא יבואו השערים והבישולים.

ומזה שיביא לזה שהביא - ניקיטה רוקאביצה חוזר לכבוש! אמנם בפנדל, אבל לאור הסטטיסטיקה העגומה שלנו מהנקודה העונה, גם זה לא דבר של מה בכך. מלבד הפנדל, צריך לומר - ניקיטה נראה לחוץ, לא מספיק חד ולדעתי - עניין החוזה שלא מחודש מכביד עליו מאוד. זו תהיה איוולת מצד מכבי חיפה לאבד אותו, אז יאללה, תורידו את המועקה הזו מהלב, תסגרו את הסיפור הזה ותנו לו ולנו ראש שקט לשנתיים הבאות. 

שמנו וי על המשחק הזה, בלי פציעות מיותרות, בלי כרטיסים מיותרים (קצת ניתר לי הלב עם העצירה אחרי הפאול של ארד), עם כמה נגיעות א-לה ריבאלדו של מאור לוי (כולל ההכשלה החיננית בפנדל) ועם שלישייה בחצי קלאץ'. עזבו, אחרי עשר שנים, סחבק לא בררן. קונה על שבוע שעבר עם שלישייה בחצי קלאץ', הכל טוב.

מכאן, כל הפנים, של כל הכדורגל הישראלי מופנות לקרב הענקיות ביום רביעי. אין יותר מדי מה להכביר במילים - מיותר לציין את החשיבות, מיותר לציין את המשמעות, מיותר לציין את מה שאנחנו רוצים שיקרה במשחק הזה. יאללה, בונבונים, תשאירו הכל, אבל הכל, על הדשא, ותנו לנו עוד סיבה לשמוח. תזכרו שכולנו תמיד מאחוריכם, לא משנה מה, לאורך כל הדרך.

שבוע טוב וירוק לנו.

נ.ב. כשבירם כיאל חזר לארץ לבני סכנין, מודה ומתוודה שהרגשתי צביטה. חשבתי שראוי שיחזור אלינו ויסגור מעגל. וואללה, אחרי ההתנהגות שלו אתמול, לגמרי עבר לי. רצית להוכיח לנו? וואלה הוכחת, באמת שהוכחת...
סלמאת וכל טוב, תודה על שש נקודות.

נ.ב.ב. המשחק אתמול הסתיים בדקה המאה ושתיים כמעט. תהרגו אותי, על מה ולמה צריך לחרוש, להתיש, לכתוש ולברור, פנדל של מאתיים אחוז באמא של כל הגארבג' טיים. ה-VAR הוא כלי חשוב וטוב שיש אותו. אומר את זה גם היום. לצערי, השימוש בו בישראל הוא לא פחות משערורייה, כשמה שהיה אתמול היה יותר מביך ממעצבן. ונניח שהכרטיס האדום הוא עניין של עולם ומלואו, באיזה יקום צריך כל כך הרבה זמן כדי לקבל החלטה בנגיעת יד כל כך ברורה? כן כן, לא לא. עוד שניה פסוקו של יום ומחר יום עבודה, יאללה להתקדם.