משחק לחץ: הבעיה הכי גדולה של מכבי חיפה

החדשות הטובות מהיום: דולב חזיזה סיים את ההשעיה שלו.
החדשות הרעות: כל השאר.
החדשות הממש ממש רעות: למשחק נגד בני יהודה נעלה, ככל הנראה, מהמקום השני.
בואו נגיד שאם אנחנו בונים על בית"ר ירושלים הנוכחית לישועתנו, מצבנו לא משהו בכלל.

בסופו של דבר, שום תירוץ ושום חיסור לא יצדיק משחק נרפה כל כך, תצוגה חלשה כל כך של קבוצה סחוטה לחלוטין, בלי טיפת נחישות ו"נשיכה" שמצבי קיצון מסוג אלו דורשים. מכבי פתח תקווה לא גנבה אמש (שבת) כלום בסמי עופר, היא זכתה בניצחון הזה ביושר מוחלט, ואין לנו את מי להאשים מלבד עצמנו.

השלישייה באמצע על סף עילפון מדקה 20, ורע מאוד שאין להם באמת מחליפים, עם כל הכבוד למאור לוי החביב. בהחלט נקודת חובה עצומה לבניית הסגל של בכר, ועם כל הכבוד גם ליובל אשכנזי השב מפציעה - הוא חסר את האנרגיות והאינטנסיביות ללחץ הקדמי של חוליית הקישור גם בשיא כושרו. ובלי הלחץ הקדמי של השלישייה, אנחנו פשוט קבוצה בטלה ומבוטלת. אין התקפה וההגנה היא התקף לב מתמשך.

מכבי פתח תקווה ידעה, ראתה ונערכה היטב, והתוצאות בהתאם. היכולת החלשה בבלומפילד לא היתה מקרית, והיא הייתה תולדה של אותה הסיבה, החוסר המוחלט בחמצן של השלישייה באמצע. בכר לא הצליח לייצר פיתרון טקטי למצב הזה, ואשר יגורנו - בא לנו. הרביעייה האחורית שלנו, בעצם של כל קבוצה, לא יכולה להתמודד עם עשרות עימותים כל משחק, בטח לא מול מטוסים כמו ליאל עבדה, ולצאת בלי נזק. המשחק מול הפועל תל אביב נגמר בניצחון במזל, ומי שמסתמך לאורך זמן על המזל במירוץ אליפות - משלם במזומן, בסופו של דבר.

לא רק זה - גם חבשי "כיכב" בטעות קריטית בגול העצמי, ומוחמד עוואד, למרות המאמצים, החמיץ החמצה קריטית בדקה השנייה של המשחק, מה שיכול היה להפוך לחלוטין את המשחק הזה. אם במקרה של עוואד לא באמת היתה ברירה, במקרה של חבשי - ההימור היה גרוע מאוד ועלה לנו ביוקר. לא שחבשי הוא הסיבה היחידה להפסד, אבל הוא בהחלט קידם את התהליך, כמו שנאמר.

בסופו של דבר, איך שלא נהפוך את זה, שלושה הפסדים בסיבוב הם הרבה יותר מדי, ואובדן שמונה נקודות יתרון זה משהו שפשוט לא מתקבל על הדעת. בטח לא כשאתה מתמודד מול קבוצה שנמצאת במומנטום כל כך רצחני, ונהנית לדעתי גם מסיוע נדיב ביותר של גורמים חיצוניים כאלו ואחרים.

ועם זאת, עד כמה שהמכה כאן היא בהחלט חזקה - חייב לומר שהיא הייתה גם די צפויה. במרווח משחקים כזה, בסגל שגם חסר את האסים המרכזיים שלו (פלוס עוד שרי ששפך לאגר מוקדם עם מפשעה מתוחה), קשה מאוד להפיק כדורגל טוב. זה נכון - בכל הרכב צריך לנצח בבית את מכבי פתח תקווה, אבל יש הרכבים, כמו נניח זה שעלה אתמול (ובטח זה שהתגלגל עם החילופים, שהעלו את תינוקות של בית רבן להציל את המולדת), שהמשימה הופכת להרבה הרבה יותר קשה.

וכמו אחרי כל הפסד העונה - אני מצפה מברק בכר והצוות המקצועי שיידעו להרים ולהזרים בחזרה אנרגיות, באדיבות שמונת הימים שמייצרים מרווח נשימה עד המשחק הבא, ובאדיבות כלל השבים אלינו אחרי ההשעיות, הפציעות ושאר מרעין בישין. אין לנו לא את הזמן ולא את הפריבילגיות לשקוע במרה שחורה על המשחק הנוראי הזה, בני יהודה ואבוקסיס מחכים מעבר לסופ"ש הבא. והם לא במוד של נדיבות מבחינת חלוקת נקודות, כך שצפוי לנו גם שם עימות עצבני וקשוח, שיתחיל ככל הנראה ממיקום לא מוכר לנו העונה.
להרים ראש, להמשיך לרוץ, אין שום ברירה אחרת.

שבוע ירוק לכולם!