על רקע מתווה חזרת הקהל למגרשים, שכולל כמות מקסימלית של עד 1,500 אוהדים במגרשי הכדורגל ו-1,000 בכדורסל, בולטת במיוחד שתיקתם של ראשי הקבוצות. אותם בעלים, יו"רים ומנכ"לים שידעו להרים זעקה ולהפוך כל אבן על מנת שהמדינה תעמיד סיוע כלכלי לקבוצות, והגיעו עד שר האוצר וראש הממשלה כדי לוודא שרשת הביטחון תצא אל הפועל. הפעם קולם נדם. למעט בודדים, כמעט כל ראשי הקבוצות שותקים לנוכח כמות הקהל הדלה שאושרה שלשום ע"י הממשלה. כמעט אף אחד לא לוחץ, אף אחד לא זועק את חסרונם של האוהדים.
הסיבה לכך, איך לא, היא כלכלית. בנתונים שנחשפים כאן לראשונה, מצטיירת תמונה שלפיה לרוב המוחלט של קבוצות הכדורסל והכדורגל נוח ומשתלם יותר להמשיך לקבל את כספי רשת הביטחון במלואם, במקום לפתוח את המגרשים לכמות הקהל שאושרה במתווה הנוכחי. המספרים שמתפרסמים לראשונה חושפים כמה כסף כל קבוצה בליגות הבכירות בכדורגל ובכדורסל מקבלת בגין כל משחק בית ללא קהל, וברוב המוחלט של המקרים עולה מסקנה ברורה: לקבוצות משתלם יותר להמשיך את העונה ללא קהל כלל, כל עוד יש מגבלה על כמות אוהדים בכל משחק. מבחינתן, זה או הכל או כלום, וכרגע הן מעדיפות את הכלום.
כלפון עם שר האוצר כץ. אז הלחץ נשא פרי
הכדורגל: בלי הקהל - עשרות מיליוני שקלים מובטחים
הנתח הגדול ביותר של רשת הביטחון הלך לכדורגל. ליגת העל, הליגה הלאומית וההתאחדות לכדורגל קיבלו סכום שנושק לכ-80 מיליון שקלים, כאשר כמעט כל קבוצות ליגת העל מקבלות יותר ממיליון שקלים כתמיכה. הסכומים שלפניכם מורכבים מחישוב של 18 משחקים בממוצע בעונה (בסוגריים - הסכום פר משחק):
מכבי ת״א - 19 מיליון (1.05 מיליון)
מכבי חיפה - 14 מיליון (770 אלף)
הפועל ב״ש - 10 מיליון (550 אלף)
בית״ר ירושלים - 7.5 מיליון (415 אלף)
הפועל ת״א - 7.3 מיליון (400 אלף)
ההתאחדות לכדורגל - 3.5 מיליון (בגין אובדן הכנסה של משחקי הנבחרת)
הפועל חיפה - 3.5 מיליון (195 אלף)
מכבי נתניה - 3.2 מיליון (170 אלף)
בני יהודה - 1.4 מיליון (80 אלף)
הפועל חדרה - 1.2 מיליון (65 אלף)
מכבי פ״ת - מיליון (55 אלף)
הפועל כפר סבא - 850 אלף (47 אלף)
בני סכנין - 730 אלף (40 אלף)
מ.ס אשדוד - 465 אלף (26 אלף)
עירוני ק״ש - 350 אלף (20 אלף)
הליגה הלאומית
הפועל אום אל פאחם - מיליון (55 אלף)
נס ציונה - 880 אלף (50 אלף)
הפועל רעננה - 850 אלף (48 אלף)
הפועל פ״ת - 255 אלף (14 אלף)
הפועל איכסל - 235 אלף (13 אלף)
הפועל ירושלים - 230 אלף (12.5 אלף)
הפועל ר״ג - 120 אלף (6 אלף)
כפר קאסם - 80 אלף (4.5 אלף)
אחי נצרת - 70 אלף (4 אלף)
הפועל עפולה - 70 אלף (4 אלף)
הפועל ראשל״צ - 60 אלף (3.5 אלף)
הפועל עכו - 50 אלף (2.8 אלף)
הפועל רמה״ש - 40 אלף (2.2 אלף)
נוף הגליל - 35 אלף (2,000)
בית״ר ת״א/בת ים - 20 אלף (1,100)
גולדהאר. מקבל הכי הרבה מרשת הבטחון (אלן שיבר)
שחר. גם הוא לא מקופח (
הכדורסל: כמעט 900 אלף ש"ח למשחק למכבי ת״א
ענף הכדורסל קיבל סכום כולל של כמעט 31 מיליון שקלים מרשת הביטחון. כמעט חצי מהסכום הולך למכבי ת״א, ולמעשה מתקבל כאן מספר שמצד אחד לא מתחשב בהכנסות הקבוצה ממשחקי היורוליג (כך על פי אנשי משרד האוצר והספורט), אך מצד שני גדל לסכום אסטרונומי של כמעט 900 אלף שקלים למשחק ליגה בודד. הסכומים שלפניכם מורכבים מחישוב של 18 משחקים בממוצע בעונה (בסוגריים - הסכום פר משחק):
מכבי ת״א - 16 מיליון (888 אלף)
הפועל ירושלים - 6 מיליון (333 אלף)
הפועל ת״א - 1.8 מיליון (100 אלף)
הפועל חולון 1.6 מיליון (88 אלף)
איגוד הכדורסל - 1.1 מיליון (בגין אובדן הכנסות ממשחקי הגביע ונבחרת ישראל)
מכבי חיפה - 730 אלף (40 אלף)
הפועל ב״ש - 670 אלף (37 אלף)
הפועל אילת - 480 אלף (26 אלף)
הפועל גלבוע/גליל - 480 אלף (26 אלף)
מכבי ראשל״צ - 375 אלף (21 אלף)
עירוני נהריה - 365 אלף (20 אלף)
עירוני נס ציונה - 345 אלף (19 אלף)
בני הרצליה - 270 אלף (15 אלף)
הפועל חיפה - 100 אלף (5.5 אלף)
הליגה הלאומית
אליצור אשקלון - 100 אלף
הפועל גליל עליון - 50 אלף
מכבי רעננה - 8,000
פדרמן. חצי מהסכום הכולל נכנס לכיס של מכבי ת"א (אלן שיבר)
אוהדי הפועל ת"א בדרבי. 100 אלף ש"ח למשחק (אלן שיבר)
הממצאים: בגלל הכסף, מעדיפים שהאוהדים יישארו בבית
כידוע, הסכומים האלו מובטחים לקבוצות עד אשר הקהל יחזור למגרשים. משרדי האוצר והספורט התחייבו להעניק לקבוצות חודש הסתגלות שבו הכסף ימשיך לזרום במלואו, ולאחר מכן הסכום שיקוזז יהיה רק החלק היחסי מכמות הקהל שאושרה. הבעיה של הקבוצות היא שנכון לעכשיו, הכמות המקסימלית שמאושרת היא עד 1,500 אוהדים בכדורגל ועד 1,000 בכדורסל.
בהרבה אולמות ואיצטדיונים מאושרת כמות של 500 צופים בלבד - ובמצב כזה עדיף למועדונים להמשיך לקבל את הכסף מרשת הביטחון ולא להכניס קהל כלל. קבוצה שרשאית להכניס רק 500 צופים, יכולה לייצר תקרה נמוכה יחסית של הכנסה - וזה לפני ההוצאות הכרוכות בפתיחת המגרש - קופות, תוספת אבטחה וסדרנים, שיטור, עובדי מועדון שחוזרים מחל״ת ועוד. והנה לכם הסיבה העיקרית שבגינה מדוע ראשי הקבוצות לא ששות לקבל את הקהל חזרה במתווה הנוכחי.
שר הספורט חילי טרופר הצליח, בתום מאמצי ענק, לאשר לקבוצות רשת ביטחון כלכלית נדיבה. אך חשוב לזכור: המטרה היחידה של הרשת היתה לסייע למועדונים לשרוד את תקופת הקורונה ולספק פיצוי לעובדה שהמדינה מונעת מהקבוצות הכנסה ממכירת כרטיסים ומנויים. אי שם ביולי 2020, אף אחד לא חשב שהקבוצות יבחרו להשתמש ברשת כדי למנוע מהקהל לשוב למגרשים. בפועל, זה בדיוק מה שרוב הקבוצות מנסות לעשות.
טרופר. למי הוא דואג?