הופה, יענקל'ה! מישהו כאן התעורר, הא? אם חשבנו שעומר אצילי יהיה הבלחה חד פעמית, כזו שקורה מכורח נסיבות מאוד מיוחדות, מגיעה הבומבה הזו בתחילת הקיץ, עם עלי מוחמד, רכש נוצץ ואיכותי, שמגיע גם הוא... מכורח נסיבות מאוד מיוחדות. ובכל זאת - אלף סחתיינים על הדרך השקטה שבה נסגרו עניינים, ועל הבאה של קליבר מאוד משמעותי לחיזוק מרכז השדה, שמצהירה שגם אחרי האליפות, לא נחים פה על זרי הדפנה.
בשנות היובש הנוראיות של העשור האחרון התרגלנו למסעות רכש שמוציאים מהשחקן, האוהד והכתבים את החשק לחיות - כל שם עולה. כל שם הוליד חודשים של משא ומתן, פערים, התקרבויות, התקררויות והתברברויות. גם אם הגיע המשיח התורן, בסופו של דבר, או שהגיע מאוחר מדי, ועד שהתאקלם כבר נשלחנו למדוד בגדי ים, או שהגיע אלינו עם מצברים ריקים ומחשבות על טיול פרישה במלדיבים. על להגיע עם קבוצה מוכנה למחנה אימונים או למשחק האירופי הראשון של העונה, בכלל הס מלהזכיר.
מסתבר שאפשר להביא רכש, גם משמעותי, בלי להוציא לו, לנו ולעולם את הנשמה. צריך להיות הוגנים ולומר - הרכש הזה של עלי מוחמד הוא לא סממן יחיד לשינוי שעבר המועדון. מדובר בתהליך מדורג שהחל בימי מרקו הראשונים ומגיע לשיאו כרגע. בסופו של דבר, שחקני הרכש בשני החלונות בשנה שעברה היו המפתח והגורם המרכזי לשידרוג הקבוצה ולהחזרת הצלחת לכרמל.
מישהו כאן התעורר. שחר (אלן שיבר)
מכבי חיפה הפכה ממורחת סדרתית של מו"מים, נדבנית ותורמת לקבוצות במצוקה, לקבוצה שיודעת מה היא רוצה ופועלת בנחישות להביא אותו. זה נשמע בנאלי ומובן מאליו, אבל אנחנו עוד זוכרים שנים שבהם אין זכר לקשר אחורי אחד לרפואה בקבוצה, ומסע הרכש שלנו כלל שמונה חלוצים ושחקני כנף פלוס עוד פצוע ספרדי כזה או אחר בעמדה לא ברורה.
אין מאה אחוזי הצלחה, זה ברור, אבל בהחלט אפשר לראות שינוי תפיסה ניכר ומרענן, שרק הולך ותופס יותר נפח ומקום.
עבור אוהדי מכבי חיפה, המשמעות האמיתית של ההבאה של עלי מוחמד, מעבר לחיזוק מצויין, היא זריקת הרגעה - בכך שאין כל כוונה להסתפק באליפות הזו כהבלחה, להירגע, לייצר מכירת חיסול או להישען על תירוצי רשת ביטחון - אנחנו כאן ללכת שוב על הכל. יש פה מערכת מקצועית בריאה ושפויה שהמובילים שלה, גל אלברמן וברק בכר, יודעים מה הם רוצים וחשוב מכך - יודעים גם איך לגרום ליענקל'ה לרצות ממש כמוהם ולהוציא לפועל את הרצונות.
אה כן, ועל הדרך - זה גם ממש לא מזיק שכתוצאה מהגעתו של עלי מוחמד, ה"אף" של מוחמד אבו פאני טיפה יורד והאחיזה ב'חמינדוס' של המועדון במו"מ הנוכחי משתחררת. הלוואי שיישאר, אבל גם אם לא - לא נורא.
עוד רבה הדרך, יש עוד סימני שאלה לא מעטים ועוד אי אלו עמדות טעונות חיזוק ושיפור, וכל הרכש בעולם לא מבטיח שום דבר. אבל ההגעה של מוחמד אל הר הכרמל היא הצהרה משמעותית, זריקת עידוד ענקית וצעד בונה אמון בין המועדון לאוהדיו.
יראו ויידעו כל מבקשי רעתנו, המלגלגים, המקטינים, האובססיביים - מכבי חיפה כאן, והיא רעבה רצח. תנו לנו עוד צלחת.
צעד בונה אמון בין מועדון לאוהדיו. מוחמד (דני מרון)