היכל ועיר נדמו פתע, ונשתתקו שוקי פרס. קץ הגיע לעונת המלפפונים, לספקולציות ולשמועות, לדיווחים ולמבחנים. חלון ההעברות הקיצי נסגר, וסוף סוף ניתן לראות את הקבוצות במלואן - לפחות על הנייר. אז לאחר סגירת החלון, הנה ניסיון שלנו לבחון את ההתנהלות של כל קבוצה בקיץ 2021 - מה הרוויחו, מה הפסידו, ומה הסיכוי שלהן לשדרג את עצמן השנה. הערת אזהרה: הדברים נאמרים על הנייר, ונכונים לעכשיו, בניסיון לצפות פני עתיד. וכידוע, בתי הקברות מלאים בתחזיות שחשבו שיחיו לנצח. אבל בכל זאת - בואו נצא לדרך.
מכבי חיפה: אחרי האליפות הראשונה אחרי עשר שנים, מסתמן במועדון הירוק רעב לעוד. ברק בכר אמנם איבד את מלך השערים שלו, ניקיטה רוקאביצה, אבל הביא שני שחקנים לא רעים על אותה העמדה (דין דוד ובן שהר) ושדרג משמעותית את הקישור עם ההחתמה שעשויה להיות המשמעותית של הקיץ: זו של עלי מוחמד מבית"ר. חיפה של שחר ובכר לקחה קבוצה טובה בבסיס, ושדרגה אותה לכדי פייבוריטית לאליפות נוספת. ועוד לא דיברנו על מה שעשוי להיות המוב של הקיץ - החתמתו של אבו פאני על חוזה חדש, שהבטיחה כי אחד השחקנים הטובים בליגה שלנו יישאר ירוק. ציון 8
מכבי ת"א: אמנם הביטוי "בישול איטי" הגיע במקור מקבוצה אחרת, אבל כנראה שהוא נכון במיוחד למחזיקת גביע המדינה - שלושת שחקני הרכש המשמעותיים שלה, פריצה, קניקובסקי וקובאס, הגיעו רק בשבועות האחרונים ועוד ייקח להם זמן להתחבר. בסך הכל, לצהובים יש קבוצה טובה על הדשא - אבל לא טובה כמו שהיתה להם בשלוש השנים האחרונות. העזיבה של דור פרץ, יונתן כהן, איתן טיבי ואפילו פשיץ' הותירה חלל שיהיה לא קל למלא. היא עשתה את המיטב שלה, אבל לא בטוח שזה יספיק. ציון 6.
מ.ס. אשדוד: קיץ של היחלשות דרמטית. למעשה, כל השחקנים המשמעותיים של העונה שעברה - דין דוד, רועי גורדנה, שלומי אזולאי, רמזי ספורי, כולם עברו לגדולות (ואפשר לחבר לכך גם את שגיב יחזקאל שעזב בינואר להפועל ב"ש). במקביל, היא שוב ניסתה לעשות ב-2021 את מה שעשתה ב-2020: לנסות וללכוד פוטנציאלים שנפלו בין הכיסאות ולתת להם חיים חדשים. כך הגיעו מתאוסיניו מבית"ר הלחוצה, אמיר עגייב וקני סייף מן הניכר ועטא ג'אבר מבני סכנין. אז אמנם קשה להתעלם מחוקי הטבע של הכדורגל, אבל גם קשה לקרוא לזה קיץ מוצלח. ציון 4.5
הפועל ב"ש: שלוש שנים עברו מאז האליפות האחרונה, כשבאמצע נדמה שהכל עבר על אלונה ברקת - מניסיון לא מוצלח להתברג בפוליטיקה, דרך העזיבה והחזרה, היא מבינה שב"ש היא הבית שלה, ופתחה את הכיס בגדול. מטיבי, דרך אנסה, שכטר, פטרוצ'י, גורדנה, דור מיכה ועד רוקאביצה, ב"ש בנתה קבוצה חדשה כמעט מאפס - תוך פרידה מכמה שחקנים משמעותיים מהעונה שעברה, דוגמת אלטון אקולטסה ובעיקר אהוב האוהדים ז'וסוואה. ב"ש בנתה מגדל גדול במטרה להחזיר לעצמה את תואר האליפות, ועוד נראה האם זה יצליח - בליגה של המלפפונים, על הנייר, היא ניצחה בגדול. ציון 8.5.
היחלשות דרמטית. בן שמעון (צילום: אלן שיבר)
מכבי פ"ת: בשקט בשקט, ובהתחשב בתנאי הפתיחה, המלאבסים יוצאים מקיץ 2021 עם קבוצה לא רעה - למרות העסקה הגדולה, והבלתי נמנעת של הקיץ: מכירת ליאל עבדה, שהיה הכוכב המרכזי של הקבוצה בעונה שעברה, לסלטיק (כמו גם זו של תאי בריבו לוולפסברגר). קשה למצוא תחליף לעבדה, אבל הלוזונים כן הביאו תחליפים טובים ביותר למה שאיבדו: דור ג'אן (שלמזלה הרע מאוד נפצע), ג'יימס אדניי המוכשר שחוזר לסיבוב נוסף בארץ, לאמק בנדה שכבר הספיק לפרוע שטר ראשון עם שער חשוב בבלומפילד נגד מכבי ת"א - והרכש הטרי מוחמד עוואד, שינסה להרים את הקריירה. ציון 6.5
קרית שמונה: עוד מקרה קלאסי של "החזק שורד", ובמקרה של ק"ש ושרצקי - היא לא היתה החזקה. קו ההגנה של העונה שעברה, שכלל את אורי דהן ועידן נחמיאס, נבלע ע"י האלופה ומחזיקת הגביע, יוג'ין אנסה שבלט בשורותיה נסע לבירת הנגב ואפילו עבדאללה חליחל הלך לכסף של איחוד האמירויות. ומה הגיע במקביל? מעט מאוד. את סטפן מילושביץ' מן הסתם נבחן תוך כדי תנועה, כמו גם את הפרוספקטים גיא מזרחי ונדב נידם ממכבי תל אביב, אבל אחרי עונה בכלל לא רעה - יש תחושה שלק"ש שוב נגמר האוויר במפרשים. ציון 4
מכבי נתניה: בלי הרבה רעש, בלי הרבה צלצולים, ואחרי כמה שנים מאכזבות - היהלומים יכולים להסתכל על הסגל שלהם בחיוך. נכון, גם כאן הכוכב המרכזי הלך לקבוצה גדולה: גבי קניקובסקי שסגר מעגל עם מכבי ת"א, אבל מה שנתניה עשתה במקביל היתה רכש מדויק ומצוין, בעיקר עם הפנים קדימה: עדן קארצב הגיע בהעברה מלאה, פארפה גויאגון ימשיך באצטדיון היהלום את דרכו אל פסגת הכדורגל, יניב מזרחי ואמיר ברקוביץ' המוכשרים יקבלו צ'אנס בקבוצת ליגת על - ואיגור זלאטנוביץ', שכבש לא מעט בגביע הטוטו, יקווה להיות הבצ'יראיי הבא. זה נפתח לא טוב בליגה, אבל גם לאטפלד צריך לתת את ההנחה - יש לו קבוצה חדשה כמעט לגמרי על הדשא. ציון 7
הפועל חדרה: לא נעים, לא נורא. אמנם הכובש המצטיין שלה בעונה שעברה, מרשל אודה, נפרד - אבל מהצד השני, היא הצליחה לשמור על שני שחקנים זרים בולטים שנה נוספת (ג'ונתן סיסה ומרמנטיני, שהראה מה הוא שווה בטרנר מול הפועל ב"ש). שווה לשים עין על עומר פדידה, שמגיע אחרי שנים ארוכות בהפועל כפ"ס, ואפילו על מוחמד גאדיר: חלוץ לא מוערך דיו, שבקבוצה רעבה לגולים כמו חדרה יכול להצליח. זה כנראה ייגמר שוב בהישארות בליגה, ובהשגת המטרה העיקרית של אורן גולן וקורצקי: הישארות עם הראש מעל המים. ציון 5.5
ראויה לאורך רוח. מכבי נתניה (צילום: ברני ארדוב)
הפועל חיפה: גם היא לא תרשים, אבל שוב מצליחה לשרוד. יואב כץ ואלישע לוי הרוויחו אסטרטגית מקבוצת הכוכבים של אלונה ברקת בהפועל ב"ש, עם החתמתו של אוהד לויטה כשוער (מהלך שב"ש עלולה להתחרט עליו) ולואי טאהא (החלמה מהירה) כבלם. אלן אוז'בולט הגיע על חשבונם של וויליאם אגאדה וקייס גאנם שחזרו לקבוצות האם שלהם, וינסה להוכיח את עצמו. אבל בעיקר, הפועל חיפה ייצרה לעצמה שלד מקומי חזק - בוגנים, פדידה, כמובן אלון תורג'מן - והיא רצה עם הבסיס הזה, וכמה חיזוקים נכונים, במטרה לאתגר את הפלייאוף העליון. כמו כל שנה. ציון 6
בית"ר ירושלים: איך אמר יענקלה רוטבליט? "דברים שרואים משם, לא רואים מכאן". מה שנראה בתחילת הקיץ כמו קטסטרופה ספורטיבית, הולך ומתברר כקיץ בכלל לא רע בעיר הקודש. על הנייר, הירושלמים איבדו כמה נכסים כבדים - בראשם עלי מוחמד, עידן ורד ואלירן עטר - אבל במקביל, שדרגה מאוד את עמדות הזרים עם אדווין ג'אסי, ריצ'מונד בואצ'י - כאשר קמסו מארה וז'וסוואה מחייאס עוד טעונים בדיקה. כאשר מסתכלים על ההרכב מלמעלה? איתמר ניצן בין הקורות, דגני ומחייאס כשני בלמים, קישור שכולל את זרגרי, קמסו ויאנקוביץ' - והתקפה עם ג'אסי, זריהן ובואצ'י - בהחלט שווה פלייאוף עליון בישראל. ובמקרה של בית"ר הנוכחית, זה יותר ממה שאפשר לבקש. ציון 7.5
הפועל ת"א: חלון שני ברציפות, הניסנובים מוכיחים שהם יודעים לעבוד נכון. אחרי חלון ינואר שבו שדרגו את הקבוצה משמעותית עם ההחתמות של בן ביטון ודן איינבינדר, הפועל המשיכה באותו הקו: לכדה את עידן ורד מבית"ר ירושלים, מצאה את שלומי אזולאי הקשר ממ.ס. אשדוד, השיגה את לוסיו ופארליי רוסה, ואפילו ההחתמה של יואב תומר מרעננה כבר מצליחה להביא תוצאות. אמנם נפרדו שם מעמרי אלטמן, שהיה עוגן התקפי בשנתיים האחרונות, אבל לפחות על הנייר הצליחו לספק תחליף הולם. אחרי כמה עונות של הישרדות, האדומים שוב מריחים פלייאוף עליון, וזה בזכות עבודה טובה מאוד הקיץ. ציון 8
בני סכנין: עוד קבוצה שלא עשתה הרבה רעש, אבל ידעה לעבוד נכון - וזה נראה על המגרש. שורה של החתמות מעניינות היו הקיץ בדוחא - מאנתוני וארן, חלוץ ליגת על טוב מאוד, שמקבל הזדמנות וספייס לתת את המספרים שלו; מרוואן קבהא שנפרד מבאר שבע ומספק לסכנין עוד ניסיון, יחד עם בירם כיאל הבלתי נגמר במרכז השדה; רז שטיין שכמו תמיד יעשה את שלו, ואפילו גיא מלמד שנחת במועדון מחו"ל - שחקן טוב מאוד במונחי הליגה הישראלית. גם סכנין איבדה את אחד משחקניה המרכזיים, אוסמה חלאיילה, למכבי תל אביב (מגמה קלאסית שמתרחשת כל כמה שנים), אבל בסכנין נבנתה קבוצה טובה מאוד - שתמשיך להסתכל בלבן של העיניים לכל יריב. גם למכבי ת"א ומכבי חיפה. ציון 7.5
אחרי ככלות הכל, יש שם קבוצה טובה. בית"ר (צילום: אלן שיבר)
הפועל נוף הגליל: קבוצה שעולה לליגת העל, בדרך כלל צריכה שדרוג משמעותי. הפער בין ליגת המשנה לליגה הבכירה דורש לא מעט שחקנים ש"היו בסרטים האלה", ובסופו של דבר? לנוף הגליל אין המון מה לבנות עליו בתחום הזה. הם הביאו כמה שחקנים ששיחקו בעונה שעברה בליגת העל, בעיקר לוואגה קיזיטו שירד ליגה עם כפ"ס וקוואן פרייטר שהגיע ממכבי נתניה, ועדיין שני השחקנים שאמורים לספק את הסחורה הם צעירים של הקבוצות הגדולות: סתיו נחמני ממכבי חיפה ובר כהן ממכבי תל אביב. האם על זה אפשר לבנות קבוצה שתילחם על חייה בליגה הבכירה? ספק גדול. ציון 5
הפועל ירושלים: גם כאן, עוד קבוצה שלא ממש השתדרגה אחרי ההישג של הלאומית. זיו אריה סומך על השחקנים שהעלו אותו ליגה, מהשוער אדליי דרך אשטה אווקה ועד עידן שמש, אבל הקטמונים כבר לא בקנזס. כמה שמות מעניינים הגיעו הקיץ בכל זאת - בעיקר רוסלן ברסקי, שיכול להיות הברקה (אם כי פתח לא טוב את העונה שלו בדרבי מול בית"ר), וויליאם אגאדה שחוזר וגם גיא חדידה הלא רע בכלל ממכבי פ"ת. אבל אם אתה מחפש "בטון", שחקנים שמסוגלים לתת גב, ניסיון וקשיחות מול חדרה או בני סכנין במאבקי הישרדות, לא תמצא את זה העונה בטדי. הדרך להישרדות ארוכת טווח בבמה המרכזית של ליגת העל עוד ארוכה. ציון 4.5
עדיין לא מספיק. הפועל ירושלים (צילום: אלן שיבר)